האם אתם אסרטיביים במידה המתאימה? #110

עודכן ב: 1 אפר 2019


אם כותבים בגוגל את המילה "אסרטיביות" מוצאים רשימה מרשימה של מדריכים, כתבות ויועצים שמבטיחים להפוך את הקוראים שלהם לאסרטיביים יותר. אסרטיביות היא תכונה שבוודאי לא הייתם מתנגדים שתהיה לכם יותר ממנה. היא נמצאת בדיוק במרכזו הבטוח של הטווח בין אגרסיביות לפסיביות, ומבטיחה לכם שתוכלו לומר לעולם את שעל לבכם ועדיין להחזיק בחברים שלכם כשסיימתם לדבר. אם אבקש מכם להיזכר בתכונה משותפת שאפיינה את שלושת המנהלים המוצלחים שיצא לכם לעבוד איתם, החל מהמשמרת הראשונה במקדונלדס, ועד למעסיק הנוכחי שלכם, אסרטיביות בוודאי תככב בין התכונות שתוזכרנה. אנו נוהגים לחשוב שאסרטיביות היא תכונה נפלאה והכרחית לתפקידים ניהוליים, אבל שוכחים לפעמים שניהול קיים גם מחוץ למשרד. ניהול מערכות יחסים, ניהול קשרי חברות או שכנות, כולם מערכות שעלינו לנהל.

אבל אסרטיביות היא תכונה חמקמקה. יש צורך באיזון מדויק ממנה, כדי להלך בין הטיפות, לומר את הדברים בבירור, ולהניע אנשים לפעולה. כיוון שהיא כל כך חמקמקה, פעמים רבות אנחנו נופלים לסגנונות תקשורת טובים פחות:

1. סגנון אגרסיבי: אתם מעמידים פני שור זועם, רוקעים, מטיחים, ופוגעים, הכל כדי להשיג את המטרה שהצבתם לעצמכם מבלי לראות במי אתם פוגעים בדרך. זה אולי יעזור לכם להגיע למטרה אבל יצמצם משמעותית את כמות החברים שלכם.

2. סגנון פאסיבי: או בשפת העם, סגנון ה-״לא נעים לי״. אתם מוותרים בקלות על מה שמגיע לכם, כדי להימנע מקונפליקט או דחייה אך לרב גם מוותרים על החלמות והמטרות שלכם. באופן פרדוקסלי, הפחד מהדחייה נוטה להתגלות כנכון, כיוון שאנשים אינם מעריכים טיפוסים חסרי דעה.

3. פאסיבי- אגרסיבי: הסגנון המשולב בעל הטוויסט. אתם גם מתנגדים וגם פאסיביים. אתם מפגינים את הרצונות שלכם בצורה עקיפה אך ברורה מאוד, כזו שגורמת לאנשים סביבכם לנוע באי נוחות. כך אתם תוותרו על טיול משפחתי בגלל מחלוקת על בחירת המסלול ותרבו לגלגל עיניים ולסנן הערות עוקצניות או נעלבות מתחת לשפם.

אסרטיביים נהנים יותר?

האמונה הרווחת היא שעדיף שנהיה אסרטיביים. אנחנו יודעים שהאסרטיביים מתקדמים ומקבלים את מה שהם רוצים. הם גם נוטים לדבר בפתיחות על מה שהם חושבים, ואפילו מקבלים את תשואות הסביבה. הם אינם מקבלים לא כתשובה, ואינם מפחדים מעימות, כשהוא דרוש. אנשים אסרטיביים מסוגלים לשלב מסר הפוך מהדעה הרווחת, או להעביר ביקורת בצורה קוסמית כזו, שמאפשרת להם גם להצטייר כשאנשים אמינים, ברורים, ואדיבים. אדם אסרטיבי יוכל לסרב בצורה נעימה, לדבר על צרכיו ורגשותיו מבלי לחוש אי נוחות, ולהצהיר על עמדותיו והעדפותיו מבלי לייסר את עצמו במחשבות קודם לכן. בדומה למה שנהוג לחשוב, שורה ארוכה של מחקרים מצאה קשר ישיר בין רמה נמוכה של אסרטיביות לדיכאון, ורמה גבוהה של אסרטיביות לתקשורת עשירה, חשיבה רציונלית ויכולת מנהיגות גבוהה.

[קראו גם איך לנהל שיחות קשות]

אם להיות אסרטיביות היא תכונה נפלאה כל כך, איך יכול להיות שאנחנו נמנעים מלהשתמש בה? חוסר השימוש באסרטיביות מגיע ממגוון רחב של סיבות. זו יכולה להיות ראייה דיכוטומית- הגורסת כי אנחנו משחקים במשחק סכום אפס, בו אנחנו יכולים להשיג את מבוקשינו או להמשיך להצטייר כיצורים נעימים. זה יכול להיות גם הבלבול בין האסרטיביות לחברתה הנחמדה-פחות, אגרסיביות, והפחד לחצות את הקו הדק ביניהן. או שזו יכולה להיות חרדה עמוקה מפגיעה בזה שעומד מולנו. סיבה נוספת לחשש מהשימוש באסרטיביות היא הבעתה מפני הדחייה. אם אמרנו באופן ברור ובוטח את שעל ליבנו, יוכל תמיד הצד השני לומר את חלקו בצורה בוטחת גם כן, ולהפריד כוחות.

[קראו גם את פשוט אמרו "לא"]


כמו מלח ולימון

בחברת הייטק אליה הוזמנתי, שעמדה לפני שינוי ארגוני, נתקלתי בשני שותפים. האחד התאפיין באסרטיביות- יתר, ולשני הייתה כמות זעומה בלבד של אסרטיביות. האחד התהלך במסדרונות והטיל אימה, והשני היה אנמי ולא הצליח להביא את העובדים שלו לתפקד. בשיחה איתם הטיחו השניים זה בזה "אינך אסרטיבי מספיק", ו"אתה אסרטיבי מידי". שניהם צדקו. נראה שיש איזה אזור קסם לאסרטיביות - אם אתם מתחת לרמה הרצויה לא תוכלו להשיג את מה שתרצו, אם אתם מעליה, לא תסתדרו עם אחרים. דניאל איימס, פרופסור לניהול באוניברסיטת קולומביה משווה את הרמה הנכונה של האסרטיביות לרמה המתאימה של מלח במנה - ״כשיש יותר מידי או מעט מידי מלח, קשה לשים לב לכל השאר, אך כשיש את הרמה המתאימה של מלח, שמים לב לכל הטעמים״.

במחקר בנושא, שאלו 213 סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים לגבי תפקודם של הבוסים האחרונים שלהם. המנהלים שנתפסו אסרטיביים מידי הצטיירו בידי המועסקים שלהם כעריצים, וסבלו ממערכות יחסים דלות בארגונם. אלה שלא היו אסרטיביים מספיק לא הצליחו להניע את הצוותים שלהם לעשייה, ואלה שדורגו כאסרטיביים ברמה מדודה היו האפקטיביים ביותר. הם גם נתפסו בידי המועסקים כבעלי הסבירות הגבוה ביותר להצליח, וכמי היו רוצים איתו בעתיד. עוד הגדילו החוקרים ובדקו את השפעתם של תכונות נוספות שאנחנו מניחים שצריכות להיות למנהל כמו כריזמה, אינטליגנציה ויסודיות. אף אחת משלושת התכונות לא הייתה משמעותית בהערכת העובדים כמו האסרטיביות שהפגינו המנהלים.

אבל אסרטיביות היא הרבה יותר מרק מציאת הנקודה המדויקת על ציר פסיביות- אגרסיביות. ייתכן ובמצבים מסוימים תידרש אסרטיביות במידה רבה, ובמצבים אחרים, יש לצמצמה למינימום האפשרי. נוסף לכך, יש אינטראקציות שדורשות רמה משתנה של אסרטיביות. אם נרחיק אפילו יותר, אנשים שונים, מגיבים לאסרטיביות בצורה שונה. כך ששימוש נכון באסרטיביות הוא מערך רב ממדי של שיקולים שצריכים להיות מאוזנים ומדודים.

[קראו עוד על אינטליגנציה רגשית]

אסרטיביות, מדריך למשתמש

אם החלטתם לתרגל יותר אסרטיביות בחייכם, הרשו לי לשמח אתכם, אסרטיביות אינה מתנת האל ובהחלט ניתנת ללמידה ורכישה. ניתן בהחלט להבין טוב יותר את ההקשר בו אנחנו פועלים, להעריך מחדש את התנהגותנו, ולעשות את ההתאמות המתאימות. השלב הראשון ברכישה של דפוסי התנהגות אסרטיביים יותר, הוא חידוד רמת המודעות למידת האסרטיביות שאנחנו כבר משתמשים בה. מחקרים מראים שקיים חוסר קשר בין כמה אסרטיבי אדם מחשיב את עצמו, וכמה אסרטיבי מדרגת אותו הסביבה שלו.

כדי להיעשות מודעים יותר למידת האסרטיביות האמיתית שלכם, תוכלו לבצע אחד משניים; לשאול את הסובבים אתכם עד כמה אסרטיביים אתם, או שתוכלו לעקוב אחר הצורה בה אתם מתקשרים. נסו לשאול את עצמכם האם הצטערתם על ויתור שעשיתם? האם אתם מרגישים שקולכם נשמע? האם אתם מרגישים שהסובבים אתכם נהנים לשתף אתכם פעולה? התנהגות היא פעמים רבות תוצאה של דפוסי חשיבה. כך חוסר השימוש באסרטיביות יכול לנבוע מדפוסי חשיבה שגויים. נסו לחשוב, האם אינכם מעזים להשתמש באסרטיביות כיוון שאתם חוששים להידחות או להתעמת? האם אתם חוששים להסלים עימות ולהיגרר לאגרסיביות? רובם המוחלט של התרחישים הקטסטרופליים שאנחנו בונים לעצמנו אינו מתרחש. אנשים שאתם יקרים להם לא ימחקו את המספר שלכם בפלאפון כיוון שהערתם להם הערה.

[קראו עוד על מעקב אחר דפוסי החשיבה שלכם]

השלב השני לתרגול אסרטיביות דומה לכל מיומנות אחרת שביקשם לרכוש בחייכם. תהא זו הנגינה בפסנתר, הצרפתית בלשונכם, או תנועות הסלסה שלכם- כולם דורשים אימון. אחרי שעקבתם אחרי השיחות שלכם וגיליתם דפוס ברור וקבוע, נסו לדמיין מה הייתם רוצים לומר אחרת, והתאמנו על המסר שלכם. איימס מציע במאמר שלו לקשור התנהגות אסרטיבית חדשה בדד ליין. קחו למשל שבוע, וקבעו לבצע בו לפחות שתי שיחות דורשות- אסרטיביות, או קבעו שבמהלך השבועיים הקרובים תשתתפו בדיונים קבוצתיים במהלך שתי הדקות הראשונות. שינויים גדולים ודרסטיים נוטים להיות מאוד קשים ליישום. שינויים קטנים, עקב בצד אגודל, בדרגת קושי עולה, עוזרים לפתח את הסיבולת וגורמים לתהליך השינוי להרגיש טבעי יותר. התייחסו אל התהליך כתהליך של למידה, בו מותר לכם לנסות סגנונות תקשורת חדשים, ומותר לכם גם לטעות. תוכלו לשתף את הקרובים לכם בתהליך שאתם עוברים, הם יוכלו לעזור לכם, לשקף לכם את התנהגותכם, ולתמוך בכם. [קראו שוב על הסיבה שבגללה המודעות לא תמיד מספיקה לשינוי]

פעמים רבות כשאנחנו מנסים לשנות דבר מה בעצמנו, אנחנו מחפשים דמות לחיקוי. זה בסדר להביט סביב ולאתר דפוסי התנהגות רצויים סביבכם, זה בסדר גם לנסות ולאמץ סגנון תקשורת שנראה יעיל, אבל הקפידו להישאר נאמנים לעצמכם. העובדה שאתם אסרטיביים יותר אינה אומרת שאתם אדם שונה, אלא שאתם נעשים אחראיים יותר למה שקורה לכם. אנשים אסרטיביים מכבדים את עצמם ומוכנים לעמוד על שלהם, הם נותנים מקום לדברים שחשובים להם ואינם מדחיקים את הצרכים שלהם. אסרטיביות היא למעשה ההכרה ביכולת ההשפעה שלכם עם חייכם, והפסקת האשמת הנסיבות במה שקורה לכם. אסרטיביות יכולה להיות ממכרת, התחושה שאתם שולטים במידה רבה יותר בחייכם יכולה למלא אתכם עצמה. שמרו על קו ברור, אך מתחשב, חף מסרקזם וחברותי. עצבו לכם סגנון אסרטיביות שמתאים לכם, כזה שיאפשר לכם לדבר בפתיחות, ועדיין להישאר נאמנים לעצמכם. דאגו שהאסרטיביות שלכם אינה הופכת לאגרסיביות. הישמרו גם ממצב בו אתם מבקשים לפצות על חוסר באסרטיביות בגארסיביות מתפרצת. שימוש באסרטיביות מצמיח לא רק טובה עצמית לנוהג בה, כי אם תועלת גם לסובבים אותו. על ידי שימוש בתקשורת בהירה ומובנת יותר, אנחנו למעשה מייצרים סביבה בה ניתן להביע מסרים כנים, בצורה ישירה, תוך שמירה על רגשות האחרים.

[קראו עוד על הרגלים וכיצד הם משחקים תפקיד בתהליך השינוי שלכם]

ספרו לי על אירועים שבהם הייתם אסרטיביים ולאילו תוצאות זה גרם. שתפו אותי במייל חוזר או בפייסבוק במחשבות ובאסטרטגיות שלכם להתמודדות עם קשיים.


שלכם,

יהודית


כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon