שני חקלאים הבחינו כי החומה בין חלקות האדמה שלהם ניזוקה. הם לא אמרו נואש והתחילו לתקן אותה, איש איש מהצד שלו. יחד עבדו בשמחה, עד אשר שאל אחד מהם: "למה אנחנו בכלל צריכים חומה?". "זה משפט ששמעתי מאבי," ענה השכן, "גדרות טובות עושות שכנים טובים". הפתגם האמריקאי (שתורגם והוטמע גם בעברית), "Good Fences Make Good Neighbors", מצא את דרכו לנאומים של מנהיגים רבים ושונים. את הצורך בטריטוריות מוגדרות הבינו אנשים עוד בהתעוררות הלאומית במאה הקודמת. כשאנו צריכים להציב גבולות בחיים האישיים שלנו, עם החברים הטובים, ההורים ובני הזוג, הגבולות מטשטשים.
כשאנו בוחרים לנהל מערכת יחסים חברית או זוגית, אנחנו מאפשרים לאנשים אחרים להיכנס לתחומה של המדינה שלנו. הם מקבלים כיסא בשולחן מקבלי ההחלטות, זכות ווטו בעניינים אסטרטגיים, יחסי מסחר פתוחים ושימוש באוצרות הטבע שלנו. הם אפילו מקבלים את מה שרק יחידי סגולה זוכים לו - גישה לארכיון הסודי שלנו. הסימביוזה עם אנשים אחרים מביאה איתה המון דברים טובים; העשרה של ידע, תחושת שייכות, עזרה הדדית, הכלה, תמיכה, אתגר וראייה רחבה יותר של העולם. עם כל הטוב הזה עשויים להגיע גם מצבים בהם פרטיותנו נפרצה, ערכים שחשובים לנו לא קיבלו מענה, או שהמשאבים שלנו נבזזו. אתם יודעים, כל אותם הפעמים שהגענו למסיבה לא רצויה, חשפו סוד שלא רצינו לשתף, או נדבו את כספנו למטרה שאנחנו לא מאמינים בה.
להסיג גבול במערכות יחסים אנחנו מגלים את קיומו של גבול בעיקר כשהוא נחצה. למה אנחנו לא מגדירים מראש "אין כניסה", לתחומים חשובים בחיינו? יכולות להיות לכך כמה סיבות. אנחנו פוחדים לפגוע ברגשותיו של הצד השני, או לפגום במערכת היחסים. אנחנו לא חושבים שיש לנו זכות לבוא בדרישות ולהציב גבולות מחשש שיעזבו אותנו. כשאנחנו כבר מציבים הסתייגות, אנחנו תוהים האם היא אינה מוגזמת או קטנונית. אנחנו לא רוצים להצטייר כאנוכיים ומרוחקים, או שאנחנו מנסים לרצות את כל העולם ופמליית החברים שלו. לרוע המזל, כשאנו מקפידים שלא להציב גבולות החששות החמורים שלנו עשויים להתממש. אנשים סביבנו עשויים לחצות עוד ועוד קווים אדומים, פשוט כי הם לא יודעים היכן מסתיים תחום סמכותם. אנחנו נבזבז זמן ומשאבים על דברים שמדכאים אותנו, האנרגיה שלנו תתרוקן, התקשורת תיהרס, המרמור והכעס ימלאו כל חלקה טובה.
תוהים האם מערכת היחסים שלכם מכילה גבולות בריאים? ענו בכנות על השאלות הבאות: 1. האם אתם מסכימים להצעות ובקשות למרות שהן מזיקות לכם? 2. האם אתם עושים דברים כיוון שאתם חוששים שהצד השני יכעס או ייעלב? 3. האם אתם כועסים, מאוכזבים או לא מרוצים כשאתם מסכימים לבקשתו של הצד השני? 4. האם אתם מרגישים שאתם מוותרים על אספקטים בחייכם לטובת מישהו אחר? אם עניתם "כן" לחלק מהשאלות הנ"ל, יכול להיות שיש לכם פרצה רצינית בגדר המערכת.
כך תייצרו גבולות של שלום
1.דע את עצמך: כשאנחנו מציבים גבולות אנחנו אומרים לאחרים איך אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו, מגדירים מי יכול להיכנס למרחב שלנו ומה מצופה ממנו. אבל איך תוכלו לדעת את זה בלי להכיר את עצמכם? כדי להציב גבולות בצורה אפקטיבית, אנחנו צריכים להבין מה אנחנו מרגישים. האם התגובה של הצד השני גרמה לי אי נוחות? האם המגע הזה נעים לי? מה אני מרגיש? מה חשוב לי? אפשר להיעזר בתהליכים של כתיבה או מדיטציה כדי לחדד את הבנתכם. ככל שתכירו את הגבולות שלכם תוכלו לתקשר אותם טוב יותר לצד השני, למצוא אנשים מתאימים לכם, וגם להשתחרר מהטינה שעולה כשהגבולות נחצים.
2.דאגו לעצמכם: כשאנחנו מציבים גבולות פעמים רבות עולה קול ששואל "האם זה מוגזם?" או "איך יגיב הצד השני?". יש לכם זכות לבקש, והבקשות שלכם תקפות וחשובות. אין לכם דרך לעצב התנהגות או לצפות את תגובתו של אדם אחר לבקשות שלכם. דבר אחד בטוח - אם תסבלו מתחושת ניצול וחוסר התחשבות, תהיו בני זוג, וחברים לא נעימים. הגנו על טובתכם האישית כדי להיות האנשים המדהימים שאתם יכולים להיות עבור הקרובים אליכם.
3.חשבו על הצבת גבולות מחדש: אם חשבתם שוויתור על הערכים שלכם, וריצוי תמידי אומרים חוסר אנוכיות מקסים, חשבו שוב. אף אחד לא היה רוצה לדעת שאתם סובלים כדי לשמח אותו. הצבת גבולות תוכל לגרום לאנשים סביבכם לדעת מה עושה לכם טוב ותיתן להם הזדמנות לעזור ולדאוג לכם. כשתציבו גבולות יקרה עוד דבר נפלא - אנשים סביבכם ירגישו בנוח לומר "זה לא מתאים לי", כי המרחב שייווצר יאפשר זאת.
4.למדו לזהות שהגבול נחצה: אין צורך להגיע לפיצוץ, אפשר לזהות בעייתיות במערכת היחסים וגבולות מטושטשים עוד לפני. האם החברים שלכם מרגישים בנוח להתקשר בשעות לא הגיוניות? לדרוש דברים מוגזמים? לדבר אליכם בצורה שלא נעימה לכם? עשו סוף להתנהגות לא הולמת כבר בהתחלה, והיו עקביים בתגובות לכך.
5.הכילו בהבנה את הקושי בתהליך: אנשים לא אוהבים שמגבילים את צעדיהם, ולכן הגיוני לצפות לריקושטים מהצד השני. כשתגובות כאלה מגיעות מאוד קל להרגיש אשם ולחזור לגישת "הכל מותר". הפנימו שהצבת גבולות היא תהליך ארוך שאתם זכאים לו, גם אם הוא אינו מתכתב עם תכניתו של אדם אחר. אינכם אנוכיים, רעים או חסרי רגישות כי ביקשתם אוטונומיה. עם הזמן ייעשו הגבולות שלכם ברורים, מובנים וטבעיים גם לסביבה.
6.היו ישירים: אל תצפו שמישהו יבין שאתם לא אוהבים מסיבות רועשות, שחדירה לפרטיות עושה לכם גרדת, ודגדוגים מעוררים בכם בחילה. אמרו זאת בקול רם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. "אני לא יכולה לעשות את זה", "מצטער, אבל זה לא מתאים לי", עדיפים על אמרות חלולות, תירוצים ורמזים. תוכלו לפתוח את השיחה ולומר שהקשר ביניכם חשוב ויקר ללבכם. בגלל הקרבה, חשוב לכם להיות פתוחים לגבי העקרונות והערכים שחשובים לכם.
הפרד ומשול
כדי לתקשר גבולות, העדפות, צרכים, רצונות ועקרונות, אתם צריכים להאמין שהם מגיעים לכם. מתוך האמונה בגבולותיכם תוכלו להציב גבולות מבלי להרגיש אשמה וגם לכבד גבולות של אחרים. לכל אחד מאיתנו יש מרחב פסיכולוגי בו הוא מתנהל בצורה הטובה ביותר. בסיטואציות בהן הוא מרגיש בטוח, אהוב ומוכל. כשהשליטה על תחומים בחייו נתונה לו, והוא אינו פועל נגד רצונו. ביסוס קשר טוב שיש הכלה והבנה של גבולות, הוא לא תהליך קל. אך סיומו בהצלחה תביא לביטחון, מחויבות, כנות ורווחה לכולם.
האם אתם מצליחים להציב גבולות בחייכם האישיים? עם מי מהקרובים אליכם הייתם רוצים להתנהל אחרת? תוכלו לכתוב על כך בקבוצה שלנו או במייל חוזר.
שלכם,
יהודית
כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
עורכת: הדר אזולאי