האדם מחפש משמעות (בעבודה) #170

עודכן ב: 17 אפר 2019


מייקל סיסקונטי, שופט מוכר באוהיו, ידוע בגזרי הדין המשונים שלו. על אישה שנטשה חתולים ביער, גזר לבלות לילה באותו המקום. לאדם שכינה שוטר "חזיר", גרם לשהות בתא מאסר כשלצידו חזיר עליו נכתב: "זה לא שוטר". לאישה שריססה את פני חברתה בגז פלפל נתן אפשרות בחירה; 30 ימי מאסר, או לספוג גז פלפל בפניה. הגברת בחרה להתרסס. מקובל לבחון את יעילות מערכת המשפט על פי אחוז ההרשעות החוזרות. 75% מהמורשעים במדינת אוהיו חוזרים לסורם, בהשוואה ל-10% שנשפטו אצל סיסקונטי. "אני רוצה לגרום לפושע להזדהות עם הסביבה הנפגעת", סיפר השופט היצירתי. "חשוב לי שיבינו את תוצאות מעשיהם. ההבנה הזאת עוזרת להתמודד ונותנת מוטיבציה להשתנות". במילים אחרות, מה שניסה סיסקונטי להנחיל היא משמעות.

איך לפרק מוטיבציה ברגע

סיזיפוס, בנו של אל הרוחות במיתולוגיה היוונית, היה קצת סדיסט. הוא נהג להטעות מטיילים בדרכם ולרצוח אותם. ראה זאת זאוס ואמר: "עד כאן!". הוא הגלה את סיזיפוס לעולם המתים שם הוטל עליו העונש הנצחי - לגלגל סלע כבד במעלה הר לעולמי עד. על שמו נקראת גם עבודה סיזיפית. עבודה קשה, מפרכת, ואינסופית שחוזרת על עצמה ללא תכלית.

פרופ' דן אריאלי, המתמחה בכלכלה התנהגותית התעניין גם הוא במשמעות, או יותר נכון, באיך רומסים אותה לחלוטין. לשם כך הזמין למעבדה שלו נבדקים והציע להם פרס כספי יורד עם כל דמות לגו שבנו. על הדמות הראשונה שילם 3$, על השנייה 2.70$ וכן הלאה. היה עוד פרט מעניין בניסוי. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת ראתה נסיין שמפרק את הלגו שלהם מיד לאחר בנייתו, והקבוצה השנייה הביטה באוכלוסיית דמויות הלגו נבנית וגדלה מול עיניה. מסתבר שלפירוק הלגו הייתה השפעה אדירה על הנבדקים. אלה שראו את היצירה שלהם נהרסת בנו 40% פחות דמויות לגו.

[קראו עוד על כל הדברים שלא משפיעים על המוטיבציה שלנו]

עכשיו בואו נהיה כנים, שתי הקבוצות ידעו שבסופו של דבר מעשה ידיהם יפורק. לאריאלי הרי אין צורך בצבא של אנשי לגו קטנים. היה משהו בעובדה שהנבדקים ראו את הדמויות שלהם מפורקות מיד, שהרס להם את המוטיבציה. הדבר הזה הוא הנטייה האנושית לנוס מפני סיזיפיות, שהיא הרי העונש הנצחי והנורא ביותר. למעשה, מחקרים הראו שמרכיב המשמעות חשוב לעובדים הרבה יותר ממשכורת שמנה, פרסים, הזדמנויות לקידום או תנאי עבודה משופרים.

המתכון המדעי למשמעות בעבודה

עבודה משמעותית היא כזו שבה האדם תופס את עצמו כמשפיע על חייהם של אחרים, או פועל למען מטרה גדולה מה"אני" הפרטי שלו. קחו למשל את שמשון הגנן. הוא רואה בעבודה שלו ערך עליון ומאמין כי הגינות המטופחות גורמות לאנשים אושר. הוא מסוגל למצוא את עבודתו משמעותית גם בימים חמים או קרים במיוחד, וגם כשהוא נאבק עם שיחים מטפסים ומיני מזיקים. אם תשבו עם שמשון לשיחה על העבודה שלו הוא לא יתאר סט פעולות או יספר כמה מים צמחים צריכים. הוא ידבר על הגננות בעיניים נוצצות ויציג אותה כחלק מהותי מחייו. נוסף לכך, הוא יספר על שיאים מיוחדים בעבודתו, כמו הגברת הזקנה שכעת יכולה לצאת לגינה, או המשפחה שהחלה לבלות יחד בחוץ בגלל הדשא ששתל.

[קראו גם על הסטנדרט היפני לעבודה משמעותית]

אנשים הם יצורים מורכבים מאוד. יש להם היסטוריה, נטיות טבעיות, הטיות חברתיות והם גם קיבלו חינוך שונה. המחקר הבא הצליח להסביר 50% מהתשובה לשאלה האם אדם ירגיש משמעותי. טטיאנה שנל מאוניברסיטת אינסברוק באוסטריה ועמיתיה אספו למעבדה שלהם 200 אנשים מרקעים מקצועיים שונים ושאלו אותם סוללה של שאלות.

על פי ממצאי המחקר המרכיב המשמעותי ביותר לתחושת משמעות הוא, המידה בה אנחנו מאמינים שהעבודה שלנו היא חשובה. אם אנחנו מאמינים שלסט הפעולות שלנו יש השפעה על מישהו אחר, ככל הנראה נרגיש משמעותיים. הרכיב הבא הוא האקלים המוסרי - חברתי של הארגון. כלומר, לאיזה מרחב אנחנו מגיעים מידי בוקר. האם זה מרחב המעודד הטרוגניות, פתיחות, אמפתיה ושיתוף פעולה, או שאנחנו מגיעים ליום של לחימה בלהקת זאבים. הרכיב השלישי שייך לתחושת המשמעות הכללית של הארגון ומחויבותו למטרה גדולה יותר. כלומר, שהארגון פועל ליצירת עתיד טוב יותר, מעבר לפעולות המצומצמות של כל אחד מעובדיו. ארגון או חברה משמעותיים הם כאלה שיש בהם קודים חברתיים ומוסריים שלא רק כתובים יפה על לוח המודעות, אלא גם על לוח לבם של העובדים. ולבסוף, משמעות תגיע אם אתם מאמינים שאתם, וכישוריכם מתאימים לכל המארג הנפלא הזה.

[קראו עוד על לחפש משמעות בעבודה או לחפש לכם עבודה עם משמעות]

כשדן אריאלי התארח בפודקאסט שלי הוא סיפר לי על עבודה משמעותית בעיניו. "משמעות קשורה למטרות ארוכות טווח שהדרך אליהן לא תמיד נעימה ומהנה. יצא לי ללוות פרויקט באפריקה שאני מאוד מחובר אליו, אבל בכיתי בו המון. אנשים שרצים מרתון סובלים לא מעט, אבל הם מרוויחים סיפוק, פיתוח יכולות ואמונה עצמית חזקה. רוב הדברים המשמעותיים בחיים לא מגיעים עם שמחות רגעיות". המחקר מגדיר עבודה משמעותית קרוב מאוד לחוויה של אריאלי.

האדם מוצא משמעות:

אם אתם מנהלים צוות עובדים, מתנהלים מול לקוחות, או שאתם שכירים עם בוס וקולגות, אלה מאפייני העבודה המשמעותית כפי שנמצא במחקרים. תוצאות המחקר באדיבות פרופ' קתרין ביילי ואדריאן מדן מאוניברסטת סאססקס בממלכה המאוחדת, וכן מייקל פ. סטגר מאוניברסיטת קולורדו.

1.משמעות לא קשורה לסוג העבודה: אנחנו רגילים לחשוב על מקצועות יוקרתיים וחשובים ככאלה שיש בצידם משמעות וסיפוק. רופא מציל חיי אדם, לכן הוא בטח טובע במשמעות. המחקרים מראים שאין כל הלימה בין המקצוע שבחרתם לעסוק בו לבין משמעות שאתם חשים.


2.אחרים לא יכולים ליצור בשבילכם משמעות, אך בהחלט יכולים להרוס: אם חשבתם שהמשמעות תגיע מהבוס הנהדר שלכם או מהקולגה, אתם טועים. המשמעות שלכם לא תלויה בהם. מה שכן, סגנון מסוים של ניהול, והתנהלות לקויה בחברה, יכולים לפגום במשמעות שכבר מצאתם. זה שהמנהל שלכם יגיד "עבודה טובה", על פרויקט שאתם שונאים לא יגרום לכם להרגיש משמעותיים, אבל התעמרות חוזרת ונשנית של בוס יכולה לפגום בתחושת המשמעות.


3.דרשו או אפשרו בהירות: ספרו לעובדים שלכם מדוע העבודה שלהם נחוצה ומהו החזון הארגוני שלכם. אם אתם שכירים, התעניינו ושאלו לגבי התמונה הגדולה יותר, גם אם אתם מבצעים חלק קטן ממנה בפועל.


4.פעלו ליצירת כבוד: כבוד, הערכה, קשרים חברתיים איכותיים ומוקירים עוזרים לשמור על סביבת עבודה נעימה וגם על תחושת סיפוק והערכה.


5.תנו קרדיט למי שמגיע: העריכו בקול רם השקעה של אחד העובדים, או בקשו פידבק על עבודתכם מהממונה עליכם. המשוב יעזור לכם להבין מה עובד ומה פחות, וגם יחדד עוד יותר את התרומה שלכם לארגון.


6. שאפו לאוטונומיה: גם בתוך מסגרת עבודה יחסית נוקשה ניתן למצוא אוטונומיה וחופש לעשות דרכים בדרך היצירתית והמיוחדת שלכם. עשו ניסיונות קטנים לעשות את אותן הפעולות בדרך אחרת, ואל תתביישו להציע הצעות ורעיונות חדשים.

[האזינו גם לפודקאסט שיעזור לכם להשתחרר מתקיעות בעבודה]


7.העריכו ופעלו באותנטיות: זה נהדר להגיד שהארגון תומך ברשימה מרשימה של מטרות, אבל אם הן אינן מתורגמות למעשים ולהתנהלות יומיומית, זה לא שווה הרבה. צרו סביבת עבודה שמתכתבת עם ערכי החברה וגורמת לכל הנוכחים להרגיש בנוח.

אנחנו מבלים את רוב חיינו הבוגרים בעבודה (או בפקקים בדרך אליה וממנה), כדאי שנבלה את השנים הארוכות הללו כשאנחנו מרגישים משמעותיים, חשובים ומסופקים.


ספרו לי מה משמעותי בעיניכם, מה בעבודה שלכם גורם לכם להרגיש חשובים, כתבו על כך בקבוצת הפייסבוק שלנו.


שלכם,

יהודית



כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon