לג׳נגל את החיים - 5 רעיונות לאיזון בין הקריירה לכל השאר


עומר היה מנהל בכיר בחברה גדולה. היו לו 140 עובדים, משכורת מכובדת והמון אחריות - איש קריירה מצליח לכל הדעות. עומר היה מסוג האנשים הללו, שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה; 280 שעות עבודה בחודש, רץ ממשימה למשימה, עובר מפגישה לפגישה, ותמיד, אבל תמיד עם 1500 מיילים שלא נקראו. הוא היה מותש, מיחושים וכאבים משונים החלו להופיע - אבל הוא לא היה יכול להפסיק. הוא לא רצה לעצור.


הגשמה עצמית בעבודה היא מצרך נפלא ונדיר, האם ניתן לשלב אותה עם עוד כמה פרטים שוליים כמו משפחה, ספורט ו(חלילה) זמן פנאי? באווירת הפודקאסט על השילוב המאתגר בין עבודה וחיים פרטיים, ריכזתי עבורכם 5 עקרונות מכתבות עבר פופולאריות. כדאי לגזור ולשמור, אבל בעיקר לקרוא וליישם.


1. חפשו את הסיבה לחיות ולהיות - איקיגאי

"מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?". ילד אחד חולם להיות כבאי, אחר רוצה להיות טייס, השלישית חולמת להיות רופאה, הרביעי מפנטז על קריירה בציור. הם לא חושבים על איזה מקצוע יניב משכורת שמנה יותר, יעניק להם מעמד חברתי, או על מה יהיה נחמד לספר בארוחת הערב עם החברים. בספר "האלכימאי" של פואלו קואלו יש ציטוט מעורר מחשבה. הוא אומר שכל ילד יודע מה ייעודו ומהם חלומותיו, כיוון שהילדות מאופיינת במחשבה שכל האפשרויות פתוחות. כשאנו גדלים אנו מתחילים לפקפק ביכולת שלנו להגשים את כל אותם יעדים. אבקש מכם לשנן את המילה היפנית: "איקיגאי". 


איקיגאי מי? המונח היפני “Ikigai” הוא בתרגום חופשי "הסיבה להיות ולחיות". הביטוי היפני מתייחס לשאלה "מה גורם לי לרצות לקום בבוקר?". כדי להתאימו לתרבות המערב, אנחנו מדברים על ארבעה מרכיבים שיגרמו לכם למצוא משמעות במקום שאתם מבלים בו את מרבית שעותיכם; העבודה שלכם. ארבעת השאלות הן: מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני טוב/ה? מה העולם צריך? וממה אני יכול/ה להרוויח כסף? אם תמצאו את מה שחופף בתשובה על ארבע השאלות הללו - הרי לכם ״איקיגאי!״. היפנים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש איקיגאי, ועל כל אחד מוטלת החובה לחפש אותו.

[לכתבה המלאה]

2. תפסיקו לטבוע בים המידע

כולנו מרגישים שאנחנו עסוקים מאוד, וזה לא רק נדמה לנו. אם פעם סוכני נסיעות טיפלו עבורנו בחופשה השנתית, זבנים בחנות עזרו לנו למצוא בדיוק את הפריט שחיפשנו, ומזכירות הקלידו עבורנו מכתבים ומסמכים - כיום אנחנו עושים את כל אלה בעצמנו, בנוסף למשרה ה"אמיתית" שלנו. המוח גם מותקף כל העת בסוגים שונים של מידע - חדשות עיתונאיות, אמיתיות ומומצאות; קשקשת ברשת - בפייסבוק, בטוויטר, בווטסאפ ועוד ועוד. רק המאמץ להבחין בין מידע חשוב שצריך לשמור, לבין השטויות שאפשר לשכוח - גוזל משאבים רבים - אז מה הפלא שרובנו מתרוצצים בעולם מבולבלים ומודאגים.

מתברר שלכל אחד מאיתנו יש כמות מסוימת של מידע שהוא יכול להכיל, או Optimal Stimulation Level - הרף האופטימלי לגרייה חושית (OSL). כשאנחנו עוברים את הרף הזה נוצר עומס קוגניטיבי - שמתבטא בשלל דרכים: אנחנו סובלים כל הזמן מסטרס; קשה לנו להירדם בלילה; אנחנו עצבניים, נרגזים ולא פעם מתפרצים על הילדים או על בני הזוג; וכל הזמן בטוחים ששכחנו משהו ממש, אבל ממש חשוב (מי לא חזר הביתה לוודא שנעל את הדלת וסגר את ברז הגז?) מחר על הבוקר תשליכו את הטלפון לפח הקרוב, ותצאו ליער לחבק עצים.  ואם נשים את הצחוק בצד, דווקא יש מה לעשות כדי להוריד את העומס הקוגניטיבי - הרשימה בכתבה המלאה.


3. לכו לישון

דמיינו מצב בו לא תוכלו לאכול במשך שבוע. זו ללא ספק משימה קשה, אבל אל סוף השבוע הזה תגיעו בעיקר בתחושת רעב בלתי נשלטת וכמה קילוגרמים פחות. עכשיו נסו לדמיין שבוע שלם ללא שינה. כאן מצבכם יהיה חמור הרבה יותר, אחרי כמה ימים שכאלה לא תצליחו בכלל לתפקד. בניסוי שנעשה על עכברים (ולא על בני אדם מסיבות מובנות מאליהן) גילו אחוזי תמותה מטורפים אחרי מניעת שינה במשך שבועיים.

מניעת שינה נחשבת כלי עינויים יעיל במיוחד, מנחם בגין, למשל, עבר עינוי מהסוג הזה בכלא שינה ברוסיה על ידי ה-NKVD ותיאר זאת כעייפות נפשית, ערפול חושים ותאווה לשינה שאף חסך אחר; רעב או צימאון לא משתווים לה. 

מחקרים מראים שאפילו סטיות קטנות וויתור על כמות יחסית קטנה של שעות שינה אינן מגיעות ללא מחיר ומשפיעות על הבריאות, מצב הרוח, היכולות הקוגניטיביות והפרודוקטיביות שלנו. אנחנו נעשים מתוחים יותר, חסרי סבלנות, אימפולסיביים, צורכים כמויות גדולות יותר של פחמימות וסוכרים, מעלים במשקל, ומבינים טוב פחות ניואנסים חברתיים. הזיכרון קצר וארוך הטווח שלנו נפגע, מהירות התגובה צונחת, היכולת להתמקד ולהתרכז מתפיידת, ועל קבלת החלטות שקולה, חישובים מסובכים והתמצאות מרחבית אין בכלל מה לדבר.

[לכתבה המלאה]


4. צאו לחופשה

רובנו כמהים לחופשה, ובאותה הנשימה, לא מנצלים לגמרי את ימי החופש שלנו. ובואו נהיה כנים  – סידורים, טסט לאוטו וטיפול בילדים חולים בבית לא נחשבים חופש. מה גורם לנו לא לקחת חופש? קשה לנו להרשות לעצמנו, אנחנו מתקשים לתכנן מראש, מצפים לקבל החזר על ימי חופש לא מנוצלים, פוחדים שיווצר עומס בעבודה, ״נאבד שליטה על העבודה״ וגרוע מזה - מהרהרים ב״מה יגידו״ על כך שאנחנו מעיזים לצאת חופש בזמן שיש כל כך הרבה לחץ.


המחקר מראה שהפסקות הן חלק הכרחי בהתקדמות שלנו כדי להישאר חדים וטובים בעבודה. על פי מחקר של סבינה סונטק, חוקרת מאוניברסיטת מנהיים: ״חופשות מהעבודה מאפשרות לעובדים להישאר אנרגטיים, מעורבים, בריאים, גם בעת התמודדות עם דרישות גבוהות מהעבודה״. 

מחקרים בעבר גם הראו שחופשות תורמות לרוגע שלנו ומשפרות את הבריאות שלנו. כך, למשל, אחת הדרכים להימנע מלחץ בטווח הארוך היא חופשות. אבל גם לחופשה טובה חוקים משלה, וכדי לנצל את המירב מימי החופש עלינו להקפיד על כמה עקרונות חשובים - לכל העקרונות בכתבה המלאה.


5. פשוט אמרו לא

הם מבקשים, שואלים או מציעים לכם משהו. הקול הפנימי שלכם זועק ״לא! פשוט תגיד לא!״ אתם כבר יכולים להרגיש את זה יוצא מגרונכם, ובסוף יוצא לכם מן: ״אהמממ, בסדר, טוב, עוד מעט". לא נעים לנו להגיד ״לא״. אנחנו לא רוצים לפגוע. לא רוצים לאכזב. אנשים נחמדים אומרים "כן" ועוזרים.  

ללמוד להגיד לא עוזר לנו להיות יותר נאמנים לעצמנו ויותר אמיתיים עם אחרים. אנחנו יכולים ללמוד לכבד את הזמן שלנו, ולהגיד ״מצטערת, זה לא מתאים לי״. ואפילו- אנחנו יכולים ללמוד לחיות עם הנורא מכל - מה ש*אולי* מישהו יחליט לחשוב עלינו. אמנם להגיד לאחרים כן, יכול להשפיע הרבה על המקצוע, המוניטין והצמיחה המקצועית שלכם. אבל להגיד לא -  במיוחד כשקצת לא נוח לעשות את זה, זה אחד מהצעדים הכי משמעותיים שתוכלו לעשות אל עבר הצמיחה האישית שלכם.

[לכתבה המלאה]


שתפו בקבוצת הפייסבוק מה הדברים שעוזרים לכם לשמור על האיזון בין הקריירה לחיים הפרטיים שלכם.


שלכם,

יהודית

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon