דרכים שיעזרו לכם ללמוד להיכשל, ולהפסיק להיכשל ללמוד #26

עודכן ב: 4 מרץ 2019


הארי פוטר. קראתם. ידעתם שלפני שהכותבת ג׳יי קיי רולינג הפכה להיות האישה שמכרה הכי הרבה ספרים בעולם, היא פנתה לעשרות הוצאות לאור שפשוט דחו את הספר שלה על הסף?

מייקל ג׳ורדן. מכירים. מספר שהחטיא כ-9,000 פעמים את הסל. שבבית הספר העיפו אותו מקבוצת הכדורסל כי המאמן לא ראה את הפוטנציאל.

הביטלס. יש לכם את הדיסק. ב1962 שום חברת תקליטים לא הסכימה לפרסם את האלבום של הצעירים מליברפול בטענה שלהקות גיטרות הן כבר לא באופנה.

תומאס אדיסון. יש לכם נורה חשמלית. הוא המציא אותה. ובכלל - רשומים על שמו יותר מ-1,000 פטנטים והמצאות. מתברר שעד שהצליח למציא את הנורה הוא נכשל יותר מ-10,000 פעמים, אנשים לעגו לו. התגובה שלו הייתה: ״לא נכשלתי. רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות״.

מזל, כי לא היינו רוצים לשבת עכשיו בחושך.

מעודד לדעת שגם למצליחנים ולמפורסמים, לא היה קל.

טעויות הן חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה. בכל זאת רבים מאיתנו חוששים ״לצאת מהקווים״ וליפול, עד כדי כך שאנחנו מחליטים שלא לקחת את הסיכון, העיקר לא להיכשל.

קרה לכם פעם שכל כך פחדתם להיכשל שפשוט לא ניסיתם?


יש לכם פחד מכישלון? שמתם לב ש-

אין לכם חשק לנסות דברים חדשים או מאתגרים.

אתם מחבלים לעצמכם בניסיונות. למשל דוחים את העבודה בצורה מוגזמת, נכנסים לחרדה, ועוד (מעניין לכם לקרוא על דחיינות?).

הערכה עצמית נמוכה. יוצא לכם לומר משפטים כמו ״אני בחיים לא אהיה טובה מספיק כדי להתקבל״.

נטיות פרפקציוניסטיות. אתם מוכנים לנסות רק את מה שבטוח תסיימו בצורה מושלמת.

הפחד מכישלון הוא משתק. הוא משאיר אותנו במקום ומונע מאיתנו להתקדם. כך אנחנו מפספסים את כל האפשרויות שיהיו לנו בדרך. מחקרים מראים שעבודות של אנשים פרפקציוניסטים הרבה פעמים פחות טובות משל ״לא פרפקציונסטים״, בעיקר כי הפרפקציונסטים נמנעים מקבלת משוב שיכול לשפר את עבודתם. פרפקציוניסטים רבים מאמינים שהמסלול הקצר והישיר ביותר להשגת מטרה הוא המסלול היחיד המתקבל על הדעת. בעיני הפרפקציוניסט כל סטייה מהדרך הישרה אל הפסגה היא כישלון. אך בפועל, כישלון הוא חלק מהדרך. ההצלחה אינה קו ישר אלא שביל מתפתל ומטפס, עם סטיות רבות מן מהמסלול.

הדרך אל הפסגה היא בדרך כלל עקלקלה.

במקרה בו אתם פרפקציוניסטיים וגם פסימיים לגבי הסיכוי של זה להשתנות, אני מבקשת שתחזרו רגע בדימיונכם לאופניים שלכם, לראשונות, בלי גלגלי העזר. כמה פעמים נפלתם, כמה דיממתם וכמה הזעתם עד שזה הלך חלק? אם הייתם מפחדים ליפול, כנראה שעד היום רכיבה על אופניים הייתה מחוץ לרפרטואר שלכם.

כל מיומנות שרכשתם התחילה בהרבה ניסיונות וטעויות.

אך מתישהו במהלך חיינו אנחנו מתחילים לקשר בין הערך העצמי שלנו, כלומר בין כמה אנחנו שווים, לבין ההצלחה והכישלון שלנו. ברור שערך העצמי הוא לא דבר שנרצה לסכן. (תוכלו להבין יותר ב#18 - כל הכבוד על המאמץ).

הרעיון הוא שיש לנו את הבחירה. אנחנו יכולים לבחור בלראות כישלון כ״סוף העולם״ וכמעיד עלינו כעל בני אדם נוראיים, ואנחנו יכולים גם לבחור לראות כישלון כמכונת למידה משומנת שעוזרת לנו להשתפר ולהתפתח כחלק מהדרך. (ראו גם #3 - הקושי שבהזדמנות או ההזדמנות שבקושי). מעבר לזה, כישלון יכול ללמד אותנו דבר או שניים על עצמינו. למשל, שאנחנו אנשים חזקים, מי החברים האמיתיים שלנו או להעיד על מוטיבציה חזקה שנמצאת בתוכנו (ראו גם #2 - לא לתת למשבר להתבזבז). אחרי כישלון יש לנו לרב תובנות חזקות. הלמידה מהן היא הכרחית להצלחה.

בסופו של דבר, כולנו נכשלים מתישהו. אשתף שכשאני מציעה לאנשים ללמוד כלים של הפסיכולוגיה החיובית, אני מקבלת גם הרבה ״לא״, התעלמויות, או תגובות לא נעימות. אבל אחרי כל דלת שנסגרת בפניי יש אחת אחרת שדווקא כן נפתחת.

תחשבו על כמה הזדמנויות תפסידו אם תיתנו לכישלון לעצור אתכם.


איך ניתן להתגבר על הפחד מכישלון?

תמיד ישאר סיכוי שנכשל, אך עמידה איתנה בפני הסיכון הזה היא אמיצה ויותר מזה היא מספקת לנו חיים מלאים ומספקים יותר. הנה כמה דרכים להפחית את הפחד מכישלון:

1. נתחו את התוצאות האפשריות. פעמים רבות הפחד מהלא נודע הוא שגורם לנו לפחד מכישלון. כשאנחנו שוקלים את כל התוצאות האפשריות ורואים את ה״תסריט״ האפשרי הדברים נראים ברורים יותר ומפחידים פחות. אפשר להיעזר ב״עץ החלטות״ שמציג כיצד דבר מוביל לדבר. נשקול מה יקרה ואיך נרגיש בכל המקרים, מה יהיה הרווח אם כן אצליח? מה יקרה אם אחליט לא לעשות כלום? לדוגמא: אתקשר לבקש קידום בעבודה => הבוס יגיד לא => אמשיך בתפקיד הנוכחי, שכך או כך אמשיך בו אם לא אבקש קידום. אפשר גם להיעזר בכתיבה לצורך סידור המחשבה (ראו 20# יומני היקר כדי להבין למה זה חשוב) נסו להתחבר לרגש החיובי שההצלחה תעורר בכם במהלך הכתיבה.

2. תסתכלו על ה Worse case scenario / המקרה הגרוע ביותר. נכון, יש מקרים שבהם המקרה הגרוע ביותר הוא באמת אסון, אך ברב המקרים שאנחנו חוששים מהם, התוצאה הגרועה ביותר היא לא כל כך גרועה ולזהות את זה יכול לעזור לנו.

3. תאמנו את האופטימיות שלכם. הסתכלות גם על הצדדים החיוביים היא כלי מעולה לבניית ביטחון עצמי ולנטרול של החבלה העצמית. בכתבה #25 משבוע שעבר תוכלו לתרגל איך להיות אופטימיים יותר. אפשר להיעזר גם ב#4 - להכיר את הטוב להגביר את הטוב וגם ב#12 - גם לטוב בחיינו מגיע יחס רציני.

4. צרו תכנית חלופית. תיצרו תוכנית גיבוי שתעזור לכם להרגיש בטוחים יותר בהתקדמות שלכם במקרה שהתכנית המקורית לא תעבוד.

5. הציבו מטרות. הכינו תכנית מפורטת. נסו לפרק את היעד שלכם לתת-מטרות קטנות שלא מאיימות עליכם בפני עצמן (ראו מייל #1 טקסים) הקפידו שהתכנית תהיה מציאותית, עם לו״ז ותעדוף משימות (רוצים מייל על איך עושים את זה? כתבו לי). זכרו להשתמש בחוזקות שלכם כדי להתקדם בהדרגה (ראו #13 - להשתמש במה שעובד).

רבים טעו, ניסו וקמו מחדש. כישלון הוא חיוני להצלחה, הוא אינו התנאי היחיד, אך היעדר כישלון הוא כמעט תמיד ערובה לחוסר הצלחה. כמו הרבה דברים בחיים מדובר בניסוי וטעייה, וחלק מהניסיונות עתידיים לא להצליח, לצד אלו שכן. מי שפותח את עצמו ללקיחת סיכונים ולקבלת משוב יוכל ללמוד יותר. אם אנחנו משנים את התפיסה לכזו שלפיה טעויות מספקות לנו משוב עם ערך רב עבורינו, אנחנו נפתחים להזדמנות ללמוד ולצמוח. ומעבר לזה, כשאנחנו נפטרים מאימת הכישלון אנחנו מרגישים יותר קלילים ונפטרים מהעמדת פנים מדכאת של מושלמות שאינה קיימת.

הסבירו גם לשכן, הדרך להצלחה אינה ליניארית. מותר גם לטעות, לסטות קלות ולהתברבר בדרך. העיקר הוא להתחיל, לנסות, להתמיד. התמדה היא אם כל ההצלחות.

שלכם,

יהודית

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon