אהבה מושלמת או אמיתית? #37

עודכן ב: 17 מרץ 2019

היום נדבר על השלמות, ההרמוניה, החיבור, ההבנה - איך לא? האהבה.

אולי גם אצלכם במוח האהבה צרובה ככליל השלמות. אני אתחיל מלומר - זאת לא אשמתכם.

הסרטים, הקליפים, השירים, הסיפורים העבירו לנו את המסר כבר מגיל צעיר - כשנמצא את האחד תהיה לנו איתו אהבה מושלמת, נדהר יחד אל השקיעה ונצחקק יחד בעולם משלנו.

אותי אישית זה מחזיר לסביבות כיתה ד׳ כשלכל הבנות וגם לי כמובן, היה ״יומן אהבה״, ככה זה היה נראה:

כמה שכיף לזוגות האלו על הכריכה - ובכל עמוד למטה היה ציטוט מעורר השראה של ״אהבה היא כמו…״.

וגם כיום, כשאנחנו כבר אנשים בוגרים אנחנו נתקלים בציטוטים מקסימים על כמה שאהבה מושלמת היא נדירה, שמורה לחכמים, לסבלנים, לגמישים, לרגישים, לחסינים. כמה חבל שאנחנו לא משתייכים לקבוצת האנשים הזו.

אני מודה. גם אני איתכם, ממשיכה להתרגש מקומדיות רומנטיות. אבל לצערינו, חדר השינה שלנו בבית שונה, מאוד מזה שעל המסך, שבו כל בגד נקרע בצורה אומנותית ומושלמת מהגוף הלא פחות מושלם של השחקנים ההוליוודיים. עם כל היופי, הקיטש והלבבות, חשוב ללמוד להסתכל על הסרטים הללו, כמו שאנחנו מסתכלים על סרטי פנטזיה ולא כמציאות.

סונטה 130 של שייקספיר שמאוד מרגשת אותי באופן אישי, נכתבה כקונטרה לדימויי אהבה לא מציאותיים, אולי תרצו להקדיש אותו לאהבתכם (:

עיני אהובתי אינן כשמש כלל ועיקר;

אלמוג אדום יותר מאודם שפתיה;

אם שלג צחור מדוע לשדיה גוון אפרפר;

אם שיער חוטי תיל, כאלה – שחורות – מחלפותיה;

ראיתי ורדים כעין משי, אדומים ולבנים,

אך לא ראיתי כאלה בלחייה;

ולכמה בשמים ניחוחות מהנים

יותר מזה הנודף מנשימותיה.

ערב לאוזניי צליל קולה, אך היטב לי נהיר,

אין הוא כנגינת מוזיקה נעימה.

מעולם לא ראיתי אלה מהלכת - לי בהיר;

כשאהובתי צועדת היא דורכת על אדמה.

ולמרות כל זאת בי נשבעתי אהובתי מוערכת

ככל אישה שסולפה דמותה בהשוואה מופרכת.

גם שייקספיר מחובר לקרקע - אהבה מושלמת היא לא סתם ״נדירה״, אלא פשוט לא קיימת.

כשאנחנו צורכים את האשליה שהיא אכן קיימת, יכול להתרחש אחד משלושת המקרים הבאים:

1. לא נמצא זוגיות- תמיד נחכה לאחד המושלם על הסוס הלבן.

2. נחיה בזוגיות עם מישהו ״לא מושלם״, אבל מעל לראשינו ירחף ענן של ״התפשרות״, ובמודע או שלא, נמשיך לפקוח עין כדי כן למצוא את השלמות.

3. נאמין שכן מצאנו את כליל השלמות. בשלב מוקדם או מאוחר (לצערי זה בלתי נמנע) נגלה את חסרונותיו, ואז צפויות לנו אכזבה, מרמור ותסכול.

ובכל מערכת יחסים יש את הרגע הזה - הרגע שבו אנו מגלים שבן הזוג שלנו אינו מושלם. ולצערינו הרב - הוא מגלה את זה גם עלינו. אנחנו מתחילים ״לגלות״ את החסרונות בזה אחר זה ולא בצורה מתוקה כמו ״איזה חמוד הוא שהוא כזה מפוזר ומשאיר אחריו דברים בכל פינה בבית״ אלא לעיתים באופן עמוק ומטריד כמו ״היא נוטה לתלותיות״, ״הוא לא תמיד מדייק בדבריו…״, ״יש לה שבוע בחודש שהיא הופכת למפלצת בלתי נסבלת…״, ״לפעמים הוא כל כך מרוכז בעצמו…״.

אפילו שיצא לנו כבר כמה וכמה פעמים בחיינו לומר את המשפט ״אף אחד לא מושלם״, להתייצב עם הרעיון הזה פנים מול פנים, כשהפעם זה בן הזוג שלנו שנופל תחת ״חוסר שלמות״ - יכול להיות מפחיד. אשליות שנתנו לנו ביטחון יכולות להתנפץ. ובדיוק בנקודה שבה אחד מבני הזוג, או אפילו שניהם פוקחים את עיניהם ומבינים, שהאהבה שלהם אינה מושלמת, יכול להתרחש משבר אמון.

משבר אמון בכושר השיפוט שלי כאדם (איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו?)

משבר אמון בכושר השיפוט של בן הזוג שלנו (איך הוא בוחר להתנהג ככה?)

משבר אמון בעתיד הזוגיות (אם זה ככה, אולי אנחנו לא כל כך מתאימים?)

המשבר הזה הוא צומת דרכים, פניה אחת תיקח אותנו אל עבר סוף הזוגיות ואילו הפניה השניה אל עבר אהבה אמיתית. אבל כמו בכל צומת דרכים, היחסים צפויים להשתנות.

כמובן שלא כל זוגיות צריך לשמר, יש גם זוגיות שבאמת לא מתאימה לנו, אבל הרעיון הוא שבהרבה ממערכות היחסים אפשר למנוע את ההתפרקות כשאנחנו מבינים מהי אהבה אמיתית ומה כרוך בה.

כדי כן לממש את הפוטנציאל של הזוגיות שלנו, אנחנו צריכים להשלים עם העובדה שלבן הזוג שלנו יש חסרונות, וגם לזוגיות עצמה יש חסרונות. זה לא אומר לשבת בחיבוק ידיים. נקודת המוצא צריכה להיות שבני הזוג מוכנים לעבוד ואפילו לעבוד קשה, על נקודות התורפה שלהם כדי שהזוגיות תהיה מוצלחת. הגישה הבריאה היא קבלה פעילה - עלינו לקבל ולהשלים עם המצב - חסרונות קיימים ויהיו קיימים, ומתוך ההשלמה והקבלה אפשר לשפר את מה שכדאי לשפר.

הציפיות שלנו מהזוגיות, וההבטחה שלנו זה לזו שהאהבה תחזיק מעמד חשובים לזוגיות טובה. אבל! הציפיות צריכות להיות ריאליות כדי שהן לא יסתיימו באכזבה ובתסכול.

אם תחשבו על זה, תחילה זה נשמע נחמד להתפס בעיני בן הזוג כשלמות צרופה, זה הרי מחמיא. אך מצד שני זה עשוי להכביד עלינו, כשאנחנו מנסים לעמוד ב״סטנדרט של שלמות״ כל הזמן. כשבן הזוג שלנו מפסיק להסתכל עלינו כפסגת השלמות, זה גם משחרר, זה מאפשר לנו להיות מי שאנחנו, ואנחנו הרי לא מושלמים. גם עבור בן הזוג, הסתכלות ״מחוברת למציאות״ מונעת ממנו להתאכזב כאשר השלמות אינה נענית. תחושת השחרור של שני בני הזוג מגיעה רק כשאנחנו מתעוררים מהאשליה ומחליפים אותה בהשלמה אוהבת.

חשוב להדגיש - פירוש ההשלמה אינו פשרה או בינוניות, אלא דרישה מוקדמת להצלחת הזוגיות ואושר במישור האישי והזוגי (מזכיר לכם את הדיון על הרשות להיות אנושיים?).

האם אתם משלימים עם חסרונותיו של בן הזוג שלכם? האם יש חסרונות שקשה לכם להשלים איתם? האם הם מתקשרים לחסרונות שלכם שאתם מתקשים להשלים איתם?

נטיות פרפקציוניסטיות, יכולות גם לפגוע בזוגיות. מה שנתפס כפחד מכישלון במישור האישי, יכול לתפוס מקום של פחד מנטישה ודחייה במערכת זוגית, כך שבכלל לא נתחיל ונעשה את הצעד הראשון. כמובן שגם תבניות חשיבה של ״הכל או כלום״ מגזימות כל נקודת תורפה והופכות אותה לעילה לפירוק הזוגיות. (קראו על תבניות חשיבה מקובעת ב# 18 )

אחד ממומחי הזוגיות, שנארק, מסביר בספרו שכדי לטפח ולגדל מערכת יחסים אינטימית וכנה אנחנו צריכים לשנות את ה״מוקד״ במערכת היחסים: מהרצון שלנו לחפש ולזכות בהערכה, מחמאות והכרה, מוקד היחסים צריך לעבור לרצון להיות חשוף וידוע.

אהבה ותשוקה מתפתחות עם הזמן כשבני הזוג מחפשים את ההכרות אחד של השני, כששני בני הזוג רוצים להיות חשופים ולאפשר לבן הזוג להכיר באמת. המשמעות היא גילוי הדרגתי של ה״אני האמיתי״ והפנימי ביותר שלנו - החלומות, השאיפות, החרדות, הפחדים - גם הדברים שלא שמים אותנו תחת אור הזרקורים. הפסיכולוג ג׳ון גוטמן מוסיף בספרו את הרעיון של ״מפות אהבה״ - הבנה הולכת וגדלה של עולמו של בן זוגינו - הרצונות, הערכים, הדאגות והתקוות.

להכיר אחד את השניה, זהו תהליך שאינו נגמר לעולם - תמיד יש עוד מה לדעת, לגלות ותמיד יש לנו עוד מה לחשוף. מתוך החידוש המתמיד, מערכת היחסים נשארת מעניינת, מלהיבה ומעוררת.

החידוש הופך גם את השגרה היומיומית - ארוחה משותפת, גידול ילדים, יחסי מין, טיולים ועוד למשמעותית ומהנה, כשהדגש הוא לדעת ולהית ידוע, ולא לזכות בהכרה.

חשבו מה תוכלו לעשות כדי לאפשר לבת זוגכם להכיר אתכם יותר לעומק, מה אתם יכולים לעשות כדי להכיר אותם יותר טוב?

ה-Take Home Message

העבודה האמיתית, והקשה, מתחילה אחרי שהתאהבנו. לטפח, לשמר ולחדש את האינטימיות היא האתגר. הדרך לעשות זאת היא באמצעות הכרות הדדית וכמובן התנהגות על פי ההכרות שלנו זה עם זו. על ידי הכרות אנחנו בונים קרקע יציבה לעמוד באתגרים הרבים שעומדים בפני הזוגיות. אהבה מושלמת אינה קיימת. אהבה אמיתית היא כזו שמכירה באדם שעומד בפנינו באמת.

ספרו לי על פעילויות שאתם עושים כדי להכיר את בני הזוג שלכם טוב יותר ואיך אתם עוזרים להם להכיר אתכם טוב יותר. אפשר לכתוב על זה גם, בקבוצת הפייסבוק האדירה שלנו.


שלכם,

יהודית

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon