אתם גרסת 2.0: כך תייצרו את האני המיטבי שלכם #131

עודכן ב: 11 אפר 2019


ניק הוא סיפור הצלחה. בגיל 17 הקים בעצמו ארגון ללא מטרות רווח וזכה בתואר "הצעיר האוסטרלי המבטיח של השנה". בגיל 21 השלים את לימודי התואר הכפול שלו בחשבונאות ותכנון פיננסי. בין השנים 2012-2014, הוציא ניק לא פחות משישה ספרים שתורגמו כמעט מידית ל-30 שפות. הוא גם שיחק בסרט קצר שזכה ב-30 פרסים, ביניהם "השחקן הטוב ביותר לסרט קצר". הוא יצא לסיבובי הרצאות בפני למעלה משלושה מיליון בני אדם, ביותר מ-24 מדינות ובחמש יבשות. לעמוד הפייסבוק שלו יש למעלה מ-9 מיליון עוקבים והוא נחשב אחד המרצים המבוקשים בתבל. הוא גם אב לשני בנים חמודים, ובעל לגברת נכבדה שמגדירה אותו "האמונה והאור של חייה". בהרצאותיו הוא נוהג לחייך ולהעיד על עצמו שהוא אסיר תודה על החיים שניתנו לו.

בנוסף לכל השפע הזה, ניק ויצ׳יץ׳ (Nick Vujicic) גם נולד ללא ידיים ורגליים בשל עקב הפרעה נדירה המכונה אמיליה-טטרה. בגיל שמונה הוא ניסה להתאבד והתחרט כשחשב על הצער שייגרם להוריו. אותו אדם שאינו יכול לחבק את ילדיו (ולהרים אותם זה בכלל בגדר חלום), ומחזיק בזוג נעליים בארון 'רק למקרה ש…', מעיד על עצמו שהוא מלא תקווה. "כולנו מחפשים תקווה" הוא אומר. "אנחנו לא נולדים איתה. אנו חווים קושי וכאב, אך תקווה היא בחירה". הוא מחייך ומניע את כתפו חסרת הגפה לקול תשואות הקהל.

[קראו עוד על איך לשנות את סגנון החשיבה מפסימי לאופטימי]

תקוות באספמיה

למדע הפסיכולוגי יש משימה לא פשוטה בכלל. בעוד שמדעים מדויקים בוחנים תופעות שניתן לראות ולמדוד בכלים מדויקים להפליא, על חוקרי הפסיכולוגיה להסביר דברים גדולים ומופשטים כמו "תקווה". אריסטו הגדיר תקווה כחלומם של אנשים ערים, ונפתלי הרץ אימבר כתב עליה איזה שיר מפורסם. אבל מהם המרכיבים האמיתיים שלה? בשנות ה-90, ניסה פסיכולוג שאפתן בשם ריק סניידר להסביר את מושג התקווה. ראשית, הוא הבחין בין שלושה דברים שנראים דומה; פנטזיה, הרהור ותקווה. פנטזיה, היא מציאות אוטופית. חדי קרן, שמש נצחית ושלום עולמי. הרהור, מנגד, הוא חשיבה במונחי מרפי. הכל עשוי להשתבש, או הכל כבר משובש. תקווה היא הצאצא של שניהם גם יחד: היא העתיד האידאלי אליו אנחנו שואפים, המוצג יחד עם הקשיים והאתגרים שאנו עשויים להיתקל בהם בדרך.

אם נתקלתם במחשבה אודות העתיד, וחשקה נפשכם לדעת האם תקווה היא, סניידר מציע לשאול שלו שאלות: האם היא נושאת אמונה שהעתיד יהיה טוב מן ההווה? האם היא מביאה איתה גישה אקטיבית, ביטחון ותחושת מסוגלות להשגת המטרות? ולבסוף, האם היא הכינה מבעוד מועד אסטרטגיות שונות להגשמת החזון הגדול? אם עניתם כן על שלושת השאלות, הרשו לי לברך אתכם, פגשתם תקווה.

[קראו עוד על איך להציב מטרות בצורה נכונה]

תקווה על מד-מטר

מעבר להגדרה שניסח, חיבר הפסיכולוג סניידר שאלון למדידת התקווה. השאלון מכיל שלל שאלות לדיווח עצמי, והוא נמצא בשימוש במחקרים רבים מאז שפותח. בין היתר שואל סניידר את מטופליו "עד כמה אתם חושבים על דרכים להשיג את המטרות החשובות בחייכם?" ו-"עד כמה אתם חושבים שדברים שעשיתם בעבר יעזרו לכם בעתיד?" באוניברסיטת קנזס בדקו את "סולם התקווה" של סניידר. במחקר שניהלו, לאורך שש שנים, הם מצאו שסטודנטים עם תקווה רבה יותר בקולג', השיגו ציונים גבוהים יותר, התמקדו יותר בקלות במטרות (כתיבת עבודות ומבחנים), סבלו פחות מהסחות דעת, ונטו יותר לסיים את לימודיהם.

[תוכלו למלא את השאלון בעצמכם כאן]

במחקר אחר שנערך בשנת 2010 וארך כשלוש שנים, חוקרים בבריטניה השוו את ההשפעה שיש לתקווה, ולגורמים נוספים כמו לרמת האינטליגנציה, לאישיות, ולהישגים קודמים, על מידת ההצלחה של סטודנט בלימודים באוניברסיטה. תוצאות המחקר הראו שהתקווה ניבאה יותר מכל גורם אחר את מידת ההצלחה בלימודים.

כשאנחנו חושבים על העתיד המיטבי שלנו, אנו לומדים שיעור חשוב על מי אנחנו, ומה אנחנו רוצים להשיג. לימוד כזה משנה סדרי עדיפויות, שם דברים בפרופורציה נכונה, ומעלה את רמת השליטה בחיינו. סניידר שלנו הבחין בקשר בין תקווה ל"חשיבה חיובית". חשיבה חיובית היא ציפייה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, ללא קשר למה שהאדם עצמו יעשה, ואילו תקווה דוחפת להשתתפות פעילה בתכנון ובהשגת המטרה. ואכן במחקרים מאוחרים יותר מצאו שתקווה הממוקדת במטרות מוגדרות, הייתה קשורה יותר הצלחה לעומת "חשיבה חיובית". אנשים בעלי תקווה הם גם חסינים יותר בפני מחלות וחיים זמן רב יותר.

[קראו עוד על מה עושה אותנו מאושרים- ציפיות גבוהות או נמוכות]

גם החוקרים שלדון וליובימירסקי גילו שכשכמבקשים מאנשים להתמיד בתרגיל הנקרא "האני המיטבי", בו הם מתמקדים בתקוותיהם לעתיד, הם מרגישים הרבה יותר רגשות החיוביים, גם אחרי שזמן הניסוי והתרגול נגמר. המתמידים שממשיכים בתרגיל למשך שבועיים נוספים מעבר לשבועות הניסוי, מדווחים על חודש שלם של אושר. חוקר נוסף בשם פטרס מצא שתרגיל "האני המיטבי" משנה אפילו את הציפיות שלנו לקראת העתיד, את התפיסה שלנו לגבי מסוגלות ויכולת, ואת מידת האופטימיות שתשלוט בחיינו.

[האזינו גם לפודקאסט שילמד אתכם תרגול מחשבתי מגביר פרודוקטיביות]

לתרגל תקווה הלכה למעשה

אם השתכנעתם שכדאי לכם לטפח את התענוג שנקרא תקווה, תוכלו לתרגל מידי יום את התרגיל שנקרא "האני המיטבי". כל מה שתצטרכו לעשות הוא להכין במעוד מועד חדר שקט, עיפרון ודף. עצמו את עיניכם ושבו בתנוחה שנוחה לכם. כעת נסו לדמיין את חייכם בעתיד. בחרו בשביל התרגיל נקודת זמן ספציפית. זו יכולה להיות נקודת זמן קרובה יחסית, כמו השנה הבאה, או רחוקה יותר, נאמר בעוד עשר שנים מהיום. דמיינו את החיים הטובים ביותר שתוכלו לייחל לעצמכם. הקפידו ליצור תמונה ויזואלית ככל הניתן ולהגיע במחשבה לכל תחומי החיים; לימודים, קריירה, זוגיות, בריאות, תחביבים והישגים. חשבו גם על עצמכם, איזה מן אדם תזכו להיות? מה תזכו לשפר ולשנות?

הימנעו לדמיין דברים שאין להם שום סיכוי להתממש. ונסו לתחום גם את המציאות האידאלית במציאות. כך, גם מערכת יחסים נפלאה תכלול מידי פעם ויכוחים, וגם ילדים נהדרים, יאתגרו אתכם בדרכים שונות. כשנוצרה לה תמונה צבעונית ומאושרת, נסו לחשוב מה יגרום לכם להגשים אותה. מהם הצעדים שאתם צריכים לנקוט היום, מחר, בשבוע ובחודש הבא. מה עליכם לתרגל, עם מי עליכם להתייעץ ובמה תוכלו להיעזר. שאלו את עצמכם גם מהם הקשיים שעשויים להתעורר, וחשבו על דרכים להתמודד איתם כבר מהיום. אחרי שיש לכם תמונה ברורה, התחילו לכתוב. הקציבו לכך לפחות 15 דקות. הכתיבה עוזרת לנו ליצור מבנה לוגי מעבר לפנטזיות והרעיונות הערטילאיים ומאפשרת להפוך אותם לפרקטיקה.

יתכן כי יתעורר בכם צורך להשוות בין החיים שלכם בהווה לחייכם העתידיים, ואז לגלות כמה רחוקים אתם מהגשמת חלומותיכם. המרחק יצטמצם עם הזמן וההשקעה. בנוסף, נסו לצמצם את ההתמקדות בכישלונות העבר. יש מקום רב ללמידה מכישלונות ואתגרים, אך מקומו אינו נמצא בתרגיל זה. המתודה הזאת יעילה ככל שהיא יותר ראליסטית וספציפית. אם אתם חושבים על שינוי קריירה למשל, אל תחשבו על תחומים כלליים שיהיה לכם נחמד לעסוק בהם. ציירו למולכם את המציאות החדשה שלכם לפרטי פרטים. ככל שתהיו ספציפיים יותר, תגדל המעורבות שלכם בתרגיל, ואיתה גם הרווח ממנו.

וויליאם ברקלי, מושל וירג'יניה אמר פעם "יש שני ימים גדולים בחייו של אדם. האחד הוא יום היוולדו, השני הוא היום בו הוא מבין מדוע". החלומות, המטרות, התשוקות והתקוות שלנו הופכים אותנו למי שהננו. הן מעצבות את החשיבה, התפיסה והתחושות שלנו. הן גם מגדירות במידה רבה איזה מן חיים נחיה. האם נהיה מסופקים, האם נרגיש מלאים ומשמעותיים, והאם נעביר את הזמן שלנו בסקרנות ועניין. תקווה אינה חוטאת בחזיונות שווא, אך היא יכולה לעזור לכם, על ידי פרקטיקה, אותנטיות ותרגול, לחיות במציאות שקרובה מאוד לפנטזיות הגדולות שלכם. שאלו את עצמכם:

1. האם התרגיל נתן לכם תחושת מסוגלות והשפיע על מצב הרוח שלכם?

2. האם העניק לכם מוטיבציה או השראה?

3. האם גרם לכם לרצות לעשות שינוי?


שלכם,

יהודית



כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon