כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
״עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה״. אנחנו מפזזים לעצמינו, מלאי תקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מזאת שקדמה לה. אנחנו רוצים להשיג בשנה הבאה עוד מהמרכיב הסודי והחמקמק - אושר. אך האם אנחנו עוצרים רגע לחשוב אחרי מה בדיוק אנחנו רודפים? מהם אותם המרכיבים המקדמים את החיים הטובים שכולנו רוצים לחיות? פרופסור מרטין סליגמן, שנחשב לאבי הפסיכולוגיה החיובית, מתאר בספרו ״Flourish״ ממה מורכב אותו אושר נסתר; אדם מאושר, הוא מסביר, הוא לא זה המקפץ תוך כדי שירה וחיוך מרוח שפתיו. מי שטוב לו באמת חווה יותר מאותה שמחה, הוא חווה רווחה פסיכולוגית מורכבת ועמוקה הרבה יותר. כדי לא לדבר בתיאוריה, מציע לנו סליגמן מודל מעשי בן חמישה מרכיבים מדידים וברי אימון. כל אחד מהם קריטי ליצירת החיים המאושרים שלנו. יש לו גם שם מהודר: PERMA שעוזר לנו לזכור את המרכיבים במודל המחומש: Positive Emotions - רגשות חיוביים, Engagement - מעורבות, Relationships - מערכות יחסים, Meaning - משמעות ו-Accomplishments - הישגים. [קראו עוד על המלכודת בחשיבה על אושר]
שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו. רק שבמקום להיאחז בעוד תמונה ורדרדה ומעורפלת, נעריך כיצד מרכיבים ספציפיים ומשמעותיים (וכמה יפה שגם מגובים במחקר), תורמים לשביעות הרצון שלנו. [תוכלו להיעזר ברשימה של 30 שאלות לעצירה והתבוננות בחייכם]
רגשות חיוביים (או: כשטוב לנו מבפנים)
על פניו, זהו המרכיב הקל ביותר לזיהוי: מי שחש רגשות חיוביים יחייך יותר, עיניו תמתחנה בקריצה וצחוק משוחרר ימלא את החלל בכל פעם שיכנס לחדר. חלום יפה, אך בפועל זה מעט יותר מורכב. אנחנו לא חייבים לחייך בכל שעות הערות שלנו, או לצחוק מכל הלצה שנשמעת סביב. רגשות חיוביים כוללים גם הכרת תודה, סיפוק, השראה, תקווה, שלווה וסקרנות. מעבר לכיף, מחקרים מראים כי רגשות חיוביים מציידים אותנו גם בחוסן נפשי, חשיבה מורכבת ויצירתית יותר, ובניית משאבים נפשיים.
בספרה Positivity מספרת פרופסור ברברה פרידריקסון על צעדים להגברת נוכחותם של רגשות חיוביים בחיינו. היא מציעה לקחת לעצמכם כמה רגעים במקום שקט, בו תוכלו לסקור את חייכם ולשאול שאלות. שאלו את עצמכם מי הם האנשים, האירועים או הפעולות שגורמים לכם להרגיש טוב? התעכבו על הדברים החיוביים בחייכם, והסבירו לעצמכם מהם הדברים שהופכים אתכם להיות ברי מזל. הגבירו את נוכחותן של פעולות שגורמות לכם לחייך בלו"ז המשימות הקבוע שלכם. למשל, אם אתם אוהבים לטייל, ודאו כי אתם יוצאים לטיול, ולו קצר ביותר, לפחות פעם בשבוע. האזינו למוזיקה שאתם אוהבים, שתפו את הקרובים אליכם ברגשותיכם, הביעו הערכה ופרגון לאחרים, ואל תמעיטו בהזדמנויות לצחוק. [קראו עוד על איך נדידת מחשבות פוגעת באושר שלכם]
מעורבות בחוויה (או: כשאנחנו אחד עם העשייה)
אולי החוויה הזו נשמעת כמעט מיסטית: תחושות ריכוז, מיקוד, הנאה, הרגשה כי הזמן עומד מלכת ותחושת העצמי נעלמת. התיאור הזה מתאר מצב אותו מכנים פסיכולוגים ״זרימה״. אתם ודאי מכירים אדם או שניים שעבורם העבודה אינה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פורחים. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלהיות אחד מהם, תורם רבות לאיכות החיים שלנו. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתאחדים עם המטלה שעומדת לפנינו. זאת יכולה להיות פעולה יצירתית כמו נגינה, ציור, ריקוד או כתיבה, אך גם פעולות יומיות אחרות כמו העבודה שלכם, קריאה, פעילות גופנית או מפגש חברתי. ככל שאנו חווים יותר חוויות בהן אנחנו מעורבים לחלוטין בפעולה באותו הרגע, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מסתם כיף. הרווחה הפסיכולוגית שלנו גדלה, אנחנו יצירתיים יותר, ממוקדים יותר ומרוכזים יותר.
אם תרצו להגביר את המינון של הזרימה בחייכם, בדקו אילו פעילויות גורמות לכם להרגיש נוכחים. כשתמצאו אותן, נסו לשלב אותן בין שאר הפעולות שאתם עושים מידי יום. בדקו מה מעניין ומושך אתכם, ושאלו את עצמכם האם אתם מקדישים לכך מספיק זמן. אל תהססו להקטין את נפחן של הסחות הדעת, ולהתאים את המטלות ליכולתכם ולמצב הפיזי בו אתם נמצאים. כך תוכלו לנתק את הפלאפון שלכם בעת כתיבת עבודה ולהתאים את מורכבות המטלה לזמן ביום בו אתם ערניים יותר. נסו לבצע מטלות ישנות בדרכים חדשות, להשתמש בכמה שיותר חושים ולהתאמן על נוכחות ברגע הזה. [קראו עוד על מצב זרימה ועל תרומתו לאושר]
מערכות יחסים חיוביות (או: אהבה זה שם המשחק)
איך שלא נסובב את זה, אנחנו זקוקים לחברה כפי שאש זקוקה לחמצן. מסתבר שאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על האושר שלנו הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. לא מדובר על כמה שיחות וואטסאפ פעילות יש לכם ברגע זה, אלא על מערכות יחסים בהן אנחנו מרגשים נאהבים, שייכים, משמעותיים וחשובים בזכות מי שאנחנו. הן מאפשרות מרחב ממנו אנחנו יכולים לשאוב חוסן והשראה. מערכות יחסים חיוביות יכולות להתנהל עם אנשים שונים; בני הזוג שלנו, חברים, הורים, אחים וקולגות.
קחו לכם רגע ונסו לחשוב, מי הם האנשים שאתם באמת אוהבים להיות בחברתם? אלה שמבינים אתכם, שגורמים לכם להרגיש מוערכים, שמסוגלים להקשיב ולהכיל את מה שיש לכם לומר? האם יש אנשים שגורמים לכם לחוש חשובים או ראויים פחות והמפגשים איתם דווקא פוגעים בחיוניות ובמורל שלכם? במי מהם אתם משקיעים את מרב הזמן שלכם? אחרי שהבנתם מי הם השחקנים הראשיים הקרובים בחייכם, התאמנו על כישורי ההקשבה וגילויי האמפתיה שלכם. הביעו הערכה כלפי הקרובים אליכם, הקדישו להם זמן והניחו בצד את הנייד כשאתם מדברים איתם. התעניינו ביומם של אהוביכם, הקפידו להביט בעיניהם, וחלקו חיבוקים בנדיבות. [קראו עוד על מה שגורם לנו לצחוק יחד]
משמעות (או: מה ה״למה?״ שלי?)
כשאנחנו שואלים מהי משמעות חיינו אנחנו לרוב מתכוונים לברר "מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?" או "מה המטרה של כל זה?" משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. באופן משונה ונהדר, ״אדם שיש לו ״למה״, יוכל לשאת כל איך״. אנשים שהתחייבו למשמעות מסוימת יהיו מוכנים לסבול ולהתגבר על אתגרים שונים בדרך. הורים יהיו מוכנים להשתעבד לחיתולים וקלטות ילדים, ומוזיקאים יהיו מוכנים להופיע בפאב שכוח- אל, מול קהל דו ספרתי.
מציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך. אנשים רבים מחפשים אותה לא בכדי, בדרכים שונות ומשונות. התחילו בלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים החשובים ביותר מבחינתכם ונסו להבין מדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו ממילת השאלה "למה?" העלו אותה ותנו עליה את הדעת. למה אתם משקיעים זמן בדברים מסוימים? למה אתם מזניחים דברים אחרים? למה אתם נמצאים במקום שבו אתם נמצאים? [קראו עוד על צמיחה מתוך קושי]
הישגים (או: הפסגה שלי היא לא הפסגה שלו)
הישגים נשמעים טוב מאוד על הנייר, אך הם הפכפכים מאוד כשזה נוגע אל האושר שלנו. מצד אחד, לצבור הישגים יכול לגרום לנו להרגיש נפלא. זה בוודאי אחד הדברים שמשפר פלאים את הביטחון העצמי. מהצד השני, רדיפה אחד הישגים יכולה ליצור תלות לא בריאה, להכניס לחיינו לחץ ואכזבה. ג׳יימס פטרסון, סופר אמריקאי ופילנתרופ כתב בספרו: ״הנה תמונה יפה לחיים מאוזנים; את מג׳נג׳לת את ארבעת הכדורים שקראת להם עבודה, משפחה, חברים, נפש. ועכשיו - עבודה היא כדור גומי. אם אתם משחררים אותו, הוא קופץ בחזרה. הכדורים האחרים - הם עשויים מזכוכית". לעבודה יש את הנטייה הזו, למצוא את דרכה לטפס לתוך כל פיסת זמן קיימת ועבודת האיזון שעלינו לעשות אינה פשוטה. אין הדבר חלילה אומר להתרשל או לנוח על זרי הדפנה. מצאו לכם את המטרות החשובות לכם, ובהן - השקיעו את המיטב והגנו עליהם. כשמגיעים לדבר על הישגים חשוב להבין שהם אישיים. עבור אדם אחד תוצאה מסוימת תהיה ניצחון, ובשביל האחר יהיה מביך לציין אותה בקול רם. אנו חיים בחברה תחרותית מאוד, ולפעמים נדמה שאנו צריכים להשלים בהצלחה משימות שונות, שיעידו עלינו כעל יצורים מוצלחים. אחת השאלות החשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא "מה אני רוצה להשיג?" [הקשיבו לפודקאסט בנושא איכות חיים]
פאזל של אושר
ד"ר סליגמן מסתכל על חמשת מרכיבי האושר כמערכת של מינונים שצריך לשמור עליה. בתקופות מסוימות בחיינו, יכול להיות שרכיב מערכות היחסים יקדיש מאתנו יותר זמן, מחשבה והשקעה, ובתקופות אחרות נצטרך להעביר את אותם משאבים להישגים. הוא מדגיש שיש לשים יד על הדופק ולמדוד את ההתקדמות שלנו. השליטה ברכיבי האושר היא פעולה המצריכה זמן. באותו האופן יציאה לריצה של שלושים קילומטרים, שחיה ושילוב צום לא יעניקו לכם את הגזרה שתמיד חלמתם עליה, כי אם ישלחו אתכם לשבוע מנוחה והתאוששות. הפעולות היומיומיות הקטנות שתעשו, שאילת השאלות, וסידור לוח הזמנים וסדר העדיפות שלכם יצרו שינוי עמוק יותר.
אמצו את הצעדים הבאים בדרך לשינוי: [קראו מדוע הזמן הוא המשאב הכי יקר לכם]
1. מצאו מה כבר עובד לכם (ומה לא) - התבוננו בהרגלים הקיימים שלכם וחשבו אילו מהם גורמים לכם לחוש לא טוב, אילו מהם מדכאים את המוטיבציה שלכם ופוגעים במערכות היחסים שלכם? אילו מהם דווקא משפרים את איכות חייכם? חשבו באילו אפיקים נכון להשקיע את האנרגיה שלכם.
2. מדדו את ההתקדמות שלכם. צעדים חיוביים שתרשמו בפניכם ידרבנו אתכם להמשיך, ונפילות בדרך יעודדו אתכם לבדוק מדוע הן הגיעו.
3. הציבו את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. גם אם חייכם עמוסים בצורה בלתי רגילה, אני מניחה שאתם מוצאים גם זמן לשתות ולקפוץ לשירותים. העבודה על הרווחה הפסיכולוגית שלכם תוכל לתרום לכם בכל כך הרבה תחומים שפשוט לא משתלם לוותר עליה.