Please reload

Please reload

משחק ילדים - כך תהפכו את החיים לטובים יותר בעזרת משחק #129

May 27, 2017

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

 

בשנת 1999 עלתה לאוויר סדרה יפנית חביבה בשם "פוקימון". הסדרה שעקבה אחר מאמציהם של חבורת צעירים המנסה ללכוד יצורים קסומים (להלן, הפוקימונים) יצרה שלל מרצ'נדייז דוגמת בובת, קלפים, פוגים, ומשחקי וידאו. מילים כמו "פוכדור" או "פיקאצ'ו מכת ברק" היו שגורות בכל פה של ילד בשנות ה-90. לפני שנה, 17שנים אחרי, משחק המבוסס על הסדרה, מסעיר שוב את העולם. קוראים לו "פוקימון גו", הוא ניתן להורדה בחינם בכל מכשיר סמארטפון והוא המשחק הסלולרי המבוקש ביותר בארצות הברית, עם שיא משתמשים העומד על 45 מיליון. בין האנשים שהתרוצצו ללכוד פוקימונים לא היו רק ילדים, אלא גם צעירים בני עשרה, יחד עם צעירים-בנפשם, בשנות הארבעים המאוחרות שלהם.

 

"למה שאדם בוגר בן כמעט 50 יצא לשחק?", תוכלו לשאול, ואני אומר "למה לא?". נדמה שככל שאנחנו מתבגרים, כמות המשחקים בלו"ז שלנו הולכת ומצטמצמת. אנחנו נולדים לעולם שכולו משחקים ודמיון, ממשיכים לגן הילדים- בו זמני המשחק מתקצרים, כי צריך לשבת במעגל בידיים שלובות וראש זקוף- ומגיעים לבית הספר בו ניתן לשחק רק בהפסקות. אדם בוגר שיקפוץ על מגלשה, או יגלה עניין במשחקי קופסה ייתפס לרוב כהורה משקיען, או כמטורף מתחיל. הרי אין כל סיבה שאדם מבוגר, ישתטה בצורה הזאת. אך מתברר שהמדע מספר לנו אחרת - משחק יכול להיות דרך נפלאה ללמוד, להשתנות, לרתום את המוטיבציה למען המטרות שלנו, ואפילו לגרום לנו להיות פרודוקטיביים יותר.

 

משחוק, מי?

בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, ניתן להכניס משחקים במנות קטנות לחיי היומיום שלנו, או בעברית: משחוק. משחוק הוא שילוב של מאפייניו המשעשעים והחווייתיים של משחק במטלות שהקשר בינן ובין שעשוע מקרי בהחלט. כך תוכלו לשחק עם עצמכם ולנסות לשטוף את הר הכלים בפחות מחמש דקות, או להדביק לעצמכם כוכב מוזהב על כל יום בלי סיגריה. איך משחוק יכול לעזור לנו להשתפר בחיינו המקצועיים, להפוך אותנו סבלניים יותר, לעודד אותנו לצאת להליכה, להוסיף ירקות ירוקים לתפריט שלנו, או לדחוק בנו לקרוא יותר? על ידי כך שהוא משלם לנו. כן כן, משחק טוב יכול לשלם לנו. לא כסף, הנאה.

 

במשחק טוב יש את כל הדברים הנפלאים: אתגר, ריגוש, תחרותיות, עניין, סיפוק ותחושת הצלחה. כל פעם שאנחנו משחקים, ומתגמלים את עצמנו בכל הדברים הטובים המוזכרים למעלה, המוח שלנו משחרר נוירו- טרנסמיטור (מעביר עצבי) בשם דופמין, שגורם לנו להרגיש אפילו טוב יותר. המוח שלנו, מכונה חכמה שכמוהו, לומד לזהות בעתיד מצבים שבהם יש סיכוי לזכות בגמול. כשהוא מזהה מצב בו אנחנו עשויים לקבל משהו- כסף, הכרה, הערכה, ריגוש או סיפוק- הוא משחרר מראש מנה של דופמין שעושה אותנו מחויכים ודרוכים לפרס. ואיך משחק קשור לכל זה? משחק שם אותנו במצב 'מועד- לקבלת-תגמול' תמידי. הוא כיפי, יש בו מטרות ברורות ומדדי הצלחה שעוזרים לנו לשמור על רמות גבוהות של דופמין, ובכך להיות מלאי מוטיבציה מאוזן לאוזן.

 

כך תיצרו משחקים טובים להשגת המטרות שלכם:

1. חובה עליכם ליהנות

במחקר נתנו לשתי קבוצות נשים משימה הקשורה בפעילות גופנית. קבוצה אחת יצאה להליכה, וקבוצה אחרת התבקשה להתאמן במשחקי כדור. למרות ששתי הפעולות מניעות את השרירים, קבוצת ההולכות החלה לנשור מהניסוי, מהסיבה הפשוטה, ההליכה לא הייתה מהנה עבורן. קבוצת המשחקות, גם אם היו בה כאלה שלא שחקו קודם, הרוויחה עניין, תחרותיות, וגם הנאה בלתי מבוטלת. קבוצת המכדררות זכתה למדדים משופרים של לחץ דם, רמת כולסטרול וירדה במשקל. דברים נהדרים קורים כשאנחנו מרשים לעצמינו גם ליהנות.

 

2.אתגרים זה שמחה.

בוודאי שמתם לב שעל כל קופסת משחק מוטבעת חותמת קטנה המציינת לאילו גילאים הוא מיועד. יש לזה גם היגיון: פאזל עם אלף חלקים יהיה קשה מידי לילדים בני שלוש, והתאמה של צלליות בעלי חיים תהיה מגוחכת לילדים בני עשרה. ברנרד סויטס מציין בספרו The Grasshoper: ״לשחק זה הניסיון שלנו להתגבר מרצון על מכשולים לא נחוצים״. למשל במשחק שח מט, אנחנו מסכימים להשתמש בחתיכות עץ על לוח, המכשול הלא נחוץ הוא שכל חתיכת עץ יכולה לזוז רק בדרך מסוימת, ואנחנו מנסים להתמודד עם זה ולכבוש את מלך היריב. באותה מידה, המשחקים שאנחנו יוצרים צריכים להיות כאלה שהדרך לפתרונם תהיה אפשרית, אך לא קלה מידי. למשל צרו אתגר בהליכה, מותר לכם לפנות ימינה רק אחת לחמש דקות ושמאלה רק ברחובות חד סתריים. זה מוסיף עניין ואתגר להליכה ״משעממת״ [קראו עוד על שתי דרכים בעזרתן תכניסו עניין לשגרה]

 

3. ארבע אחרי הצהריים: מאותה סיבה שהרגלים תופסים לנו את המוטיבציה והקשב בצורה טובה כל כך, משחקים שמתרחשים בזמנים קבועים מצליחים להיות ממכרים מאחרים. כך למשל מבצעים, ארוחות עסקיות או קופונים במועדים מיוחדים משלהבים אותנו לקנות יותר. עשו לעצמכם הרגל שתחום וקבוע בזמן, כך תוכלו להתמיד בו ולהפוך אותו חלק בלתי נפרד משגרת חייכם.
 

4. איסוף: כל מי שאסף בולים, קלפי משחק או מזכרות מהעולם יודע, ברגע התחלת לאסוף, חזקה עליך שתמשיך. אושר עילאי שורה עליך כשאתה ממשיך לאסוף וללקט את האוסף שלך. אלה יכולים להיות כוכבים של ישראכרט, נקודות נוסע מתמיד, או כמות חברים ברשת חברתית. יש גם אתרים ומשחקים שנותנים לנו מדליות ככל שאנחנו מתקדמים במשימות.
 

5. שיתופיות: היכולת לחבור לשחקנים אחרים ולצבור יחד נקודות משלהבת אותנו, האפשרות לחלוק שיאים עם חברים, מעודדת אותנו להמשיך והפיכת המשחק לזירה חברתית גורמת לנו להמשיך לשחק. מחקרים מראים שאנשים שמתרגלים פעילות גופנית עם אדם אחר, מתמידים בה יותר מאנשים שיוצאים לריצה לבד.
 

6. תחרותיות: כל פעם שמציגים לנו את התוצאה שלנו אל מול התוצאות של אחרים אנו רוצים להיות טובים יותר. זה עובד בספורט, במשחקי מחשב, במקומות עבודה ובמערכות היחסים. עשו תחרות הכרת תודה מול בני הזוג שלכם, מי שמצליח לחשוב על יותר דברים טובים שקרו לו, זוכה לקבל מבן הזוג מכתב אוהב. [קראו עוד על מה מניע אתכם ואיך זה משפיע על ההצלחה שלכם]
 

7. כן לא שחור לבן: אף אחד מאיתנו לא אוהב משחק שאין בו מנצחים, או משחק שאין בו דרך לסכום נקודות ולדעת מי מוביל על מי. באותה מידה, צרו לעצמכם מדד ברור להצלחה, כך שתוכלו לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם. רשמו לעצמכם שנרדמתם חצי שעה קודם, הוספתם 2,000 צעדים להליכה היומית, או הפחתתם שלוש סיגריות. [קראו עוד על המדריך להצבת מטרות]
 

8. משלמים במקום: התגמול על הצלחה במשחק שיצרתם לעצמכם צריך להיות מידי. אף אחד לא יכניס את עצמו לטורניר משחקי וידאו אם יכריזו על הזוכים בעוד חצי שנה. משחק טוב מלמד אותנו קשר של סיבה ותוצאה. הצלחתם להימנע מהתנהגות כעוסה ורגזנית? פרגנו לעצמכם כבר עכשיו סרטון מצחיק ביוטיוב. [קראו עוד על הקשר בין תגמולים למוטיבציה]


9. משימות לעכשיו, משימות לאחר כך: חלקו את המשימו שלכם למטרות קצרות וארוכות טווח ותגמלו את ההצלחה בהן בהתאם. כשמטרות הגדולות מפורקות למטרות קטנות יותר, ניתן להצליח בהן בקלות, לחוות פחות אכזבה, ולהתקדם ממשימה למשימה בחדווה. [קראו עוד על למה כדאי לפרגן על מאמץ ולא על תוצאה]

 


 

 

 

 

Please reload

יהודית כץ היא מומחית לפסיכולוגיה חיובית ויש לה מטרה - להפוך את הכלים ומסקנות המחקר לשימושיים ונגישים לכל אחד. היא בעלת הבלוג ״על פסיכולוגיה חיובית ואושר״ בעיתון ״הארץ״ והרצתה ב-TEDx בנושא - איך מפסיקים לחכות לאושר ומתחילים ליצור אותו.

מתוך פסיכוביולוגיה (מדעי המוח), מחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי, והמון עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות היא הגיעה למסקנה - ״למה שכל הידע החשוב הזה ישאר בין כותלי האקדמיה? כל אחד יכול להשתמש בכלים האלו כדי לחיות חיים טובים יותר״. מאז ועד היום - זה מה שהיא עושה. היא מלווה אנשים בתהליכים אישיים, מלמדת ארגונים להיות ארגונים חיוביים יותר, ומנחה קבוצות לדרך המחקרית אל האושר.

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon