משברים הם לא דבר שאנחנו מצפים לו. ולא - לא כל דבר קורה לטובה, אבל כן אפשר להוציא את הטוב ממה שקורה.
לכל אחד מאיתנו זה קרה - נתפסנו לא מוכנים. נפלנו לתוך בור שלא ידענו איך לצאת ממנו. משבר. אנחנו לא יודעים אפילו איך ומאיפה להתחיל. דנה אינטרנשיונל שרה לנו את הקלישאה: ״הכל זה לטובה״. אמנם אופטימי, אבל לא כל דבר בחיים קורה לנו לטובה, וזה גם קצת מעצבן לשמוע, במיוחד כשאנחנו עמוק בבוץ.
אבל מה כן? יש לנו הזדמנות להפיק את הטוב ממה שקורה.
יש לנו את זכות הבחירה. אני יכולה להגיד לעצמי - עברתי גיהנום, אני שמה את זה בעבר, סוגרת בקרטון ומעלה לעליית גג - מחקתי מהזכרון. האפשרות השנייה והמומלצת היא ללמוד משהו מהסיפור הזה, משהו לחיים.
מחקרים מראים שאירועים שמנערים אותנו וגורמים לנו לסבל, הם גם הזדמנות להתפתח ולצמוח. החוקרים טדצקי וקלהון, נתנו לזה שם: ״צמיחה פוסט טראומטית״. מסתבר שרב האנשים מתפתחים מהקשיים שלהם, ודווקא לא מפתחים פלאשבקים, דכאון וחרדות.
זה לא רמז לזה שאתם צריכים להסתבך במשהו, אבל זו כן אמרה - אנחנו כאן כדי ללמוד. משברים, מביאים אותנו לכעס, בלבול, חוסר אונים. שנייה לפני שאנחנו מטאטאים את הכל מתחת לשטיח וממשיכים הלאה, כדאי שנעצור. ניתן לשאלות שצפות תשובות. ״מה זה אומר לי? מאיפה אני משיג את הכוח להתמודד עם זה, מה הכיוון שלי? במי אני רוצה להיעזר באמת?״. ההסתכלות פנימה תלמד אותנו רבות. זאת לא קלישאה, מה שלא הורג בהחלט יכול לחשל.
אפשר ללמוד למשל על המגבלות שלנו, שזו צניעות. מצד שני, למצוא כוחות שלעולם לא ידענו שיש בנו, ובעצם להתחזק. גם ההבנה שדברים לא תמיד קורים כמו שאנחנו מתכננים אותם יכולה לצוץ, וזוהי סבלנות. מילת הקסם - התמודדות. חשבו איזו דרך התמודדות מתאימה לכם? איזה קשיים היו לכם בעבר? מה למדתם מהם? שימו לב כמה צמחתם משם?
הסבל שלנו לא יעלם, הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, ולא היינו אנושיים אם לא היה לנו גם קצת מזה. אבל יש לנו אפשרות גם לקשור אותו לטובתנו, וללמוד באופן פעיל מהקשיים שלנו. בפעם הבאה שהשכן אומר לכם ש״הכל קורה לטובה״, אתם יכולים לענות, שאתם מנסים למצוא את הטוב במה שקורה, במקום להנהן ולרתוח בפנים.
שלכם,
יהודית