כשסוף סוף יש לנו זמן פנוי, אנחנו רוצים להנות - כמה שיהיה לנו יותר כיף, כך נרגיש טוב יותר עם עצמינו. למחקר יש חדשות בשבילנו. לעשות בשביל אחר נותן לנו הרבה יותר משמעות וסיפוק. האם הגיע הזמן לתפיסת פנאי חדשה?
שבוע שעבר, דיברנו על כמה שזמן פנוי הוא הרבה יותר חשוב ממה ששיערנו ויצאתם עם משימה - לחפש מה אתם יכולים להוריד מעצמכם - למען היצירתיות והיוזמה!
והשבוע בעצה השבועית נשתמש בזמן הפנוי שלנו בצורה שתעלה את רמת האושר שלנו.
אז מה אתם עושים כשיש לכם כמה שעות פנויות? (בתקווה שזה אי פעם קורה…)
טלוויזיה, קניות, מסיבה, לשכב על הגב - להתהפך על הבטן, בסופו של דבר - שלל הנאות.
נסו ממש עכשיו לחשוב על בילוי שהיה לאחרונה. היה כיף?
אבל רגע - האם זה נתן סיפוק? כמה זמן אחרי שהכיף נגמר המשכתם להרגיש טוב?
אני ראיתי סרט בקולנוע. ההנאה הסתיימה ברגע שעלו הכתוביות.
חזרה לכיף שלכם - אולי בדרך לים או למסיבה אתם שומעים את הלהיט של דני בסן ברדיו - ״מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו…?״
מרגיש קצת לא נעים לפעמים, נכון?
אל תדאגו, זה לא בקטע של הטפת מוסר -אתם בסדר גמור. אבל מה שכן - מסתבר שלעשות משהו בשביל מישהו זה דבר שכדאי לנו להכניס לחיים שלנו הרבה יותר, לא מתוך אלטרואיזם - אלא דווקא מתוך מחשבה על עצמינו.
בואו נבין למה הקלישאה המוכרת של ״לתת זה לקבל״ היא דווקא מבוססת:
הפסיכולוגית סוניה ליובומירסקי ביקשה מהנבדקים שלה בקשה מעניינת - לעשות 5 מעשים של נדיבות באותו היום. אלו לא צריכים להיות מעשי גבורה, או משהו דרמטי מידי, אלא דברים פשוטים וטובים.
מה העזרה שכולם חושבים עליה? לעזור לגברת עם הסלים, לסייע לעיוור שחוצה את הכביש… זה גם יכול להיות משהו כמו לתרום דם, או לפעול למען מטרה שאנחנו מאמינים בה. ויודעים מה, אפילו יותר פשוט - לעזור לחבר להתלבט, לעכב בשביל מישהו את הדלת של המעלית, או ללכת עם האחים הקטנים לקנות צעצועים.
במחקר נמצא - מעשי הנדיבות (קטנים וגדולים כאחד) גרמו לשביעות הרצון וסיפוק של הנותנים, לא רק בזמן שהם עזרו, ואפילו לא רק באותו היום - אלא במשך שבוע שלם!
דבר נוסף שהתגלה, הוא שכמה שאנחנו מרגישים יותר טוב עם עצמינו, כך יש לנו גם נטייה גדולה יותר לעזור. זה מעגל. למה? כי כשאנחנו עוזרים, אנחנו עוזרים גם לעצמינו, מה שהופך אותנו למאושרים יותר ונותן לנו שוב רצון לעזור.
יש כאן מסר חזק בשבילנו - ההנאה היא מענגת מאוד, אבל היא גם חולפת מהר. לעומת זאת, התחושה שלנו כשעזרנו למישהו, המשמעות, סיפוק, החום הזה בלב, נשארת וחזקה.
תזכרו מתי עזרתם למישהו - איך הרגשתם? כמה זמן התחושה החזיקה?
אם תחשבו על זה, עולה פה שאלה בשבילנו - האם אנחנו לא משקיעים ב״כיף״ שלנו יותר מידי? מוציאים עליו יותר מידי כסף? כשבעצם רב הדברים שאנחנו עושים ב״חינם״ ממלאים אותנו הרבה יותר?
רוצים להתנסות? קחו תרגיל הביתה, ספרו לי איך זה היה! - השבוע תבחרו 2 פעילויות - אחת שהיא נטו כיף, ואחת שהיא עזרה למישהו (כל אחד - חבר, אחות, זר…) מה שחשוב הוא שתקדישו להן את אותו משך זמן (נגיד שעה ושעה).
אז תכתבו את התחושות שלכם מכל אחת מהפעילויות, וכמה זמן הן החזיקו.
כמובן שבחיים אנחנו לא צריכים לבחור בין לעזור ולתרום לבין לבלות ולהשתטות, יש לנו אפשרות לשלב (שוב, בהנחה שפיניתם זמן). מה שכן, התרגיל הזה מלמד אותנו על האיזון שאנחנו צריכים ליצור בין הדברים שאנחנו מחליטים לעשות. חוץ מזה, זה מפתיע - כי לא ציפינו שללכת לקנות עם האחות צעצוע שישמח אותה יעשה לנו טוב יותר מלקנות צעצוע לעצמינו.
הרבה פעמים נגיד שאין לנו זמן לעזור למישהו, כי אנחנו עסוקים וזה לגיטימי, אבל כן נמצא את עצמינו רואים עונה שלמה של סדרת טלוויזיה.
אז מסתבר שיש בחירות שיגרגמו לנו להרגיש טוב יותר, והן כוללות את טוב הלב שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם רואים את השכן מרים משהו כבד במדרגות, אל תתעלמו באלגנטיות, זה יעשה לכולם טוב יותר.
רוצים שעוד מישהו יתחיל לעשות קצת יותר למען אחרים וירגיש טוב יותר?
העבירו לו את המייל!
קיבלתם את המייל הזה ואתם רוצים לקבל מייל שימושי כל שבוע? לחצו כאן.
אשמח לשמוע לתגובות על התרגיל, או שאלה.
שלכם,
יהודית.