הם מבקשים, שואלים או מציעים לכם משהו. הקול הפנימי שלכם זועק ״לא! פשוט תגיד לא!״, אתם כבר יכולים להרגיש את זה יוצא מגרונכם, ובסוף יוצא לכם מן: ״אהמממ, בסדר, טוב, עוד מעט". לא נעים לנו להגיד ״לא״. אנחנו לא רוצים לפגוע. לא רוצים לאכזב. וגם - האפשרות ש״יחזירו לנו״ בבוא היום לא רעה בעיננו. התוצאה הסופית: אנחנו מוותרים על עצמינו, מאבדים מהיעילות, וסופו של יום - יוצרים מעגל שבו כולם יותר סובלים.
אני תופסת את עצמי כאדם נחמד, כאחת שאוהבת לעזור ורוצה בטובתם של אחרים. אי שם במוח שלי נעשה פעם הקישור שקבע - אנשים נחמדים אומרים "כן" ועוזרים. אם תגידי לא, כנראה שתהיי לא נחמדה.
הצלחתי לשנות את זה. בין אם זה בחיי האישיים או המקצועיים, הבנתי שהפחד מהסירוב בשם ה״לא נעים לי״ בסופו של דבר עוצר את ההתפתחות האישית שלי. וגם - הוא לא מקרב אותי לאדם שאמרתי לו ״כן״ בחוסר רצון פנימי. כי להגיד ״כן״ כשאני לא באמת רוצה את זה, זה רחוק מ-״כן נעים לי״. אנחנו יודעים מתי אנחנו באמת רוצים לעזור, לעשות טובה, ומתי זה מרגיש כמו פריטה צורמת של ״לא נעים לי״ על מיתרי המצפון שלנו.
ללמוד להגיד לא, עוזר לנו להיות יותר נאמנים לעצמינו ויותר אמיתיים עם אחרים. אנחנו יכולים ללמוד לכבד את הזמן שלנו, ולהגיד ״מצטערת, זה לא מתאים לי״. ואפילו- אנחנו יכולים ללמוד לחיות עם הנורא מכל - מה ש*אולי* מישהו יחליט לחשוב עלינו (חוץ מכמובן מ״איזה יופי שהיא פועלת על פי מה שהיא מאמינה בו״).
אמנם להגיד לאחרים כן, יכול להשפיע הרבה על המקצוע, המוניטין והצמיחה המקצועית שלכם. אבל להגיד לא - במיוחד כשקצת לא נוח לעשות את זה, זה אחד מהצעדים הכי משמעותיים שתוכלו לעשות אל עבר הצמיחה האישית שלכם.
למשל, אתם ביום העבודה שלכם צריכים לטפל בדברים מסויימים, כשבכל רגע הבוס מבקש מכם עוד משהו, אתם נענים כי ״לא נעים לכם״, ובסוף אתם גם לא עושים את המשימות החשובות שלכם כמו שצריך וגם מרגישים שקיבלתם משימות שלא רציתם ועשיתם אותם בכל זאת' וגם יוצאים מאוחר יותר הביתה ומפסידים את הזמן עם הילדים שהיה הדבר הכי חשוב עבורכם.
אני יודעת, עדיין יש את הקול הזה בראש שאומר ״אני לא רוצה לאכזב אחרים״, ״להגיד 'לא' זה אגואיסטי״ ועוד כל מיני פרדגימות שיצרנו.
הנה כמה דברים שכדאי לשקול בנושא:
אנחנו אחראים על יצירת הגבול שלנו. הגבולות במערכות היחסים שלנו לא מגיעים משורטטים וברורים. אנחנו צריכים ליצור אותם. אם אנחנו חיים בתחושה תמידית שאנשים רוצים מאיתנו עוד ועוד - אנחנו כנראה לא יצרנו גבול. מה עוצר אותנו מלומר ״לא״? האם אנחנו מפחדים? האם אנחנו רוצים לרצות? האם זו התנהגות המשרתת אותנו לטובה?
אנחנו לא אחראים על תגבותו של אדם אחר. רבים מאיתנו פוחדים לסרב כי אנחנו רוצים להיות אהובים ומרצים. אנחנו מתמקדים יותר מידי באחרים, בכך שהם יהיו מרוצים ושמחים ולא בהשגת הדברים שחשובים לנו. הדבר הזה עשוי להיות קטלני במסגרת העבודה ובמערכות יחסים. אם תחשבו על זה, לרצות את כולם לוקח כל כך הרבה זמן! כמה זמן אתם מבלים בריצוי אחרים ובחרטה על ה״כן״ שלכם? עדיף לנו לחוות מעט אי נעימות כשנאמר לא, מאשר להיות עסוקים בחרטה. ההבנה והמודעות לכך תעזור לנו לקבל החלטות כנות ונאמנות עם עצמינו.
אנשים מוצלחים יודעים לומר ״לא״. להגיד ״לא״, עוזר לנו לשפר את הפרודוקטיביות שלנו, אך גם את הבריאות הנפשית שלנו. וורן באפט אמר ״ההבדל בין אנשים מוצלחים לאנשים מוצלחים מאוד הוא שהמוצלחים מאוד אומרים ׳לא׳ כמעט להכל״. אז אנחנו מתחילים בקטן, לא צריך להגיד ״לא״ לכמעט כל דבר, אבל ההצלחה כן נשענת על היכולת שלנו להיות נאמנים לעצמינו.
לומר ״לא״ יכול לשפר מערכות יחסים ולהטיב עם אנשים יקרים לכם. ברגע שאנו אוזרים את האומץ לסרב, ועושים זאת בצורה נעימה, אנחנו מאפשרים לסובבים אותנו גם כן להיות נאמנים לעצמם, ויוצרים מערכת יחסים כנה, בה הדברים שנעשים קורים מתוך רצון, ומה שלא - לא. זו הנקודה החשובה ביותר לדעתי. מה שמפיל אצלי את האסימון, זה שאם אני עושה עבור אדם אחר משהו שאני לא רוצה, זה כנראה אומר שאחרים עושים את אותו הדבר בשבילי, וזו לא ידיעה שאני חיה איתה בשלום.
אז אנחנו מבינים שלומר לא, יכול לגרום לנו להתמקד במה שבאמת חשוב לנו. אז איך עושים את זה ברגע האמת? המחקר מראה שאפילו שינויים קטנים בצורה בה אנו אומרים את ה״לא״, יכולים לעשות עברינו הבדל גדול. הנה דוגמא לדבר שתוכלו לעשות החל מהיום ויקל עליכם עם ה״לא״, יעזור לכם לעמוד בפני פיתויים ויגביר לכם את הפרודוטקיביות בעבודה:
במחקר הזה, רצו לבדוק את ההבדל בין האמירה ״אני לא יכול״ (I cann’t), לבין ״אני לא״ (I don’t) על הרמה שבה נבדקות מצליחות לסרב לפיתויים והסחות דעת חוזרים ונשנים. החוקרים רצו לבדוק האם יש דרך לומר ״לא״ שתעזור לנו לדבוק בהרגלים החיוביים שלנו ולהיפטר מהשלילים. 30 המשתתפות בניסוי התבקשו לחשוב על מטרה בריאותית ארוכת טווח שהייתה חשובה להם, ואז חילקו אותן לשלוש קבוצות.
לקבוצה הראשונה נאמר כי בכל פעם שהן עומדות בפני פיתוי עליהן ״פשוט לומר לא״, לא ניתנה להן הוראה מפורשת ולכן זו הייתה קבוצת הביקורת.
לקבוצה השניה נאמר כי בכל פעם שהן עומדות בפני פיתוי עליהן להשתמש באסטרטגיה של ״אני לא יכולה״. למשל - ״אני לא יכולה לפספס את האימון היום״.
הקבוצה השלישית קיבלה הנחייה להשתמש באסטרטגיית ה״אני לא״. למשל - ״אני לא מפספסת אימונים״, בכל פעם שעמדו בפני פיתוי.
אחרי 10 ימי מעקב ראו החוקרים כי:
בקבוצה הראשונה, ש״פשוט אמרו לו״, 3 מתוך 10 המשתתפות הצליחו לעמוד במטרות שלהן ועמדו בפני הפיתוי.
בקבוצה השניה ש״לא יכלו״, 1 מתוך 10 המשתתפות עמדה ביעדיה במשך עשרת הימים.
ואילו בקבוצה השלישית, ש״הם לא״, 8 מתוך 10 המשתתפות עמדו ביעדיהם במשך עשרת ימי המעקב.
המילים בהן המשתתפות השתמשו עזרו להן לקבל החלטות טובות יותר על בסיס יומיומי ולהיות יותר נאמנות למטרות ארוכות הטווח שלהן.
למה להגיד ש״אני לא יכולה״ עובד פחות טוב מ-״אני לא עושה״?
המילים בהן אנו משתמשים עוזרות לנו ליצור את תחושת השליטה בחיינו. בנוסף, המילים בהן אנו משתמשים מתחילות מעגלי התנהגות במוח שלנו: כשאנו אומרים לעצמינו ״אני לא יכול״, אנו יוצרים מעגל מאזכר למגבלות שלנו, שאנחנו מכריחים את עצמינו לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
לעומת זאת, כשאנו אומרים ״אני לא עושה…״ אנו יוצרים מעגל שמזכיר לנו את השליטה שיש לנו על הסיטואציה וכך מקלים על עצמינו.
להגיד ״אני לא״ - נחווה כבחירה שלנו וזה מעצים. ״אני לא יכול״ זו אינה בחירה, זו הגבלה.
לסיכום, הפיתוי שלנו להגיד "כן" ולרצות אחרים גדול וקיים, אך המודעות לחשיבות של שבירת ההרגל הזה יכולה לגבור. בכל פעם שאנחנו אומרים ״לא״ למשהו שבעבר היינו אומרים לו ״כן״ מתוך חוסר נעימות, אנחנו מחזקים את ״השריר״ והופכים את הפעולה הזו לפשוטה יותר, הופכים את זה לפשוט יותר להיות נאמנים למי שאנחנו.
בפעם הבאה כשאתם נתקעים בין הרצון לרצות אחר או לרצות את עצמכם, תזכרו, שלהגיד ״לא״ למה שמבקשים מכם, זו דרך אחרת להגיד ״כן״ לעצמכם ולמה שבאמת חשוב לכם.
זכרו להשתמש במילים שמעצימות אתכם ואת חווית השליטה שלכם בחייכם, ולא בכאלו המגבילות אתכם.
שיהיה שבוע מלא ב״כן״ לעצמכם,
יהודית