Please reload

Please reload

משעמם בזוגיות? שוב הכל אותו דבר #85

June 25, 2016

אתם כבר שנים ביחד. הסקס כבר לא מרגש כמו פעם. את כבר יודעת בדיוק מה הוא הולך להגיד. ואתה יודע בדיוק מה היא תשאל אותך בשיחה הבאה.  וכל פעם אותה מסעדה ואותו הקינוח שאתם חולקים.

״זה כבר לא מה שזה היה פעם״ אתם חושבים. ״אולי נמאס לי?״.

 

אם אתם נמצאים בזוגיות כבר תקופה יש סיכוי לא רע שאתם מתביישים לשתף - משעמם לכם. אולי אתם קצת מתלוננים על זה ואולי כבר עוברות לכם מחשבות על פירוק הקשר (״אולי לא בחרתי באדם הנכון? אולי אנחנו כבר לא מה שהיינו?״). אולי הציפיות שלכם לא ריאליות? אולי אתם מצפים ליותר מידי? אתם מלאים בתחושות אשם, מתרצים תירוצים ואולי מתחמקים. 

 

אז רגע לפני שאתם עושים צעד - כדאי שתבדקו כמה אתם מאמינים במיתוס הזה - 

״אני אהיה מאושר/ת במערכת יחסים כשאני אמצא את האדם הנכון״

פעם חשבתם שמצאתם אותו ואולי זה היה ממש לא מזמן. אבל זה לא רק זה, אולי פשוט התרגלתם.

אל דאגה, אתם לא לבד. יש תופעה פסיכולוגית ידועה שמסבירה הרבה ממה שאתם עוברים - קוראים לה הביטואציה או בעברית - הסתגלות. הביטואציה היא נושא חם מאוד בפסיכולוגיה ובכלכלה והיא נכנסת חזק מאוד גם לתוך הזוגיות שלנו. מה שזה אומר - בסוף מתרגלים להכל - לטוב וגם לרע. 

מצד אחד הביטואציה עוזרת לנו להתרגל לאתגרים ולקשיים, מצד שני היא גם שוחקת אותנו וגורמת לנו לחשוב שבני הזוג שלנו או הזוגיות שלנו הם כבר לא מה שהיו פעם. אם אתם מוצאים את עצמכם פחות באופוריה ופחות מאוהבים מאשר בתחילת הקשר אתם חווים את מה שרב החברים שלכם ואנשים אחרים חוו לפניכם. [קראו עוד על איך אנחנו טועים לגבי דברים שחשבנו שיסבו לנו אושר]

 

מכאן אנחנו יכולים להמשיך להתענות עם המחשבות שלנו ולקוות שיעברו עם הזמן או שאנחנו יכולים להבין את המקור לרגשות הללו ולפעול על מנת להקל או להפסיק אותן.

 

עם השנים אהבה של תשוקה הופכת לאהבה של חברות. 

הפסיכולוגיה עושה הפרדה בין אהבה של תשוקה - מצב של להט, תשוקה ומשיכה, ואהבה חברית - מצב של חיבה, אהבה ידידות. איזה סוג של אהבה אתם חווים כרגע או חוויתם בעבר? אתם יכולים להיעזר ברמה שבה אתם מסכימים עם הצהרות כמו אלו:

 

אהבה של תשוקה: 

  1. קשה לי לעבוד כי אני כל הזמן חושב על בן/בת הזוג שלי

  2. אני כל כך בקטע של בת/בת הזוג שלי שאני לא יכול להתעניין אפילו מעט באדם אחר

  3. אני מפחד/ת שבן/בת הזוג שלי אולי ידחו אותי לטובת אחר

אהבה של חברות:

  1. בן/בת הזוג שלי הוא/היא מהאנשים האהובים שאני מכירה

  2. בן/בת הזוג שלי הוא/היא סוג האדם שאני הייתי רוצה להיות בעצמי

  3. אני מאוד בטוחה בכושר השיפוט של בן/בת הזוג שלי 

 

יש סיבות אבוליוציוניות, ביולוגיות ושימושיות לסיבה שבגללה אהבה של תשוקה בלבד לא יכולה להחזיק לזמן רב. אם נמשיך להיות ״אובססיביים״ לגבי בני הזוג שלנו ונמשיך לעשות סקס כמה פעמים ביום, כל יום, כנראה לא נהיה מאוד פרודוקטיביים בעבודה או שלא ניתן תשומת לב לילדינו, לחברים או לבריאות שלנו. 

 

להיות מאוהב עד הגג זו חוויה דומה להתמכרות. אם אנחנו לא מפסיקים - בסוף יש לזה מחיר. כך שיש היגיון בכך שההתלהבות שלנו יורדת עם הזמן. הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת ששני סוגי האהבה, התשוקה והחברות, הן הכרחיות עבורינו כדי לשרוד ולהתרבות. התשוקה חשובה על מנת לחבר ביננו ולכוון את כל האנרגיה שלנו לבניית מערכת היחסים. החברות לעומתה, קריטית כדי לייצב את מערכת היחסים שלנו עם מחויבות ארוכת טווח. המחויבות מאפשרת את ההתרבות שלנו ומוודאה שהצאצאים שלנו אכן בריאים ומשגשגים. כל אחד מסוגי האהבה מביא את ה״אושר״ הייחודי לו, האחד יותר מרגש והשני יותר משמעותי. [קראו מה יש להסברים אבולוציוניים לומר על תפקיד הרגשות שלנו]

 

סוניה ליובימירסקי מציגה את הרעיון בספרה ״מיתוסים על אושר״: התפיסה שגיבשנו לגבי רומנטיקה משלה אותנו וגורמת לנו להתאכזב. אנחנו חושבים שתמיד נרגיש תשוקה, סיפוק ואינטימיות. ברגע שבו השיעמום מתחיל - הספקות עולים. 

 

כדאי שנעצור ונשפוט את הרמה שבה החוויות שלנו הן פשוט ביטוי של תהליך רגיל לחלוטין, שאפשר ללמוד כיצד להתמגן בפניו. הצעד הראשון שבו אנחנו מבינים שאנחנו לא היחידים ושמדובר בתופעה רגילה לחלוטין הוא קריטי. מערכת היחסים שלנו לא בהכרח הפכה לרעילה. אנחנו פשוט ציפינו למשהו שלא בהכרח קיים. [קראו גם על ההבדל בין אהבה ״מושלמת״ לאהבה ״אמיתית״]

 

 איך אפשר להאט את ההביטואציה ולהנות כך יותר מחיי הזוגיות או הסקס שלנו? 

החוקר קן שלדון וסוניה ליובימירסקי פיתחו תיאוריה שעוזרת לנו להתמגן מפני אדפטציה (הסתגלות) או לפחות להאט את הקצב שלה. הסוד - קל לומר וקשה לבצע - להפסיק לקחת דברים כמובנים מאליהם. אנחנו יודעים שהתרגלנו לבני הזוג שלנו כשאנחנו מפסיקים להעריך אותם. 

להעריך מישהו פירושו להוקיר את הזמן איתו, להכיר תודה על מעשיו, ולהיות מודע לטוב שהוא או היא מכניסים לחיינו. 

 

כשהתחתנתם לראשונה לא הפסקתם להתלהב שאתם נשואים? כשהתחלתם לצאת לא הפסקתם להגיד ״זה חבר שלי…״? הייתם יוצאים למקומות חדשים? בהדרגה ההודעות החמודות, ההפתעות, המתנות והדייטים שלכם כבר הפסיקו להיות מוקד העניין. 

 

החיים שלכם מלאים בדברים שלא קשורים לזוגיות: יום קשה בעבודה, ביקור של חבר, סידורים, אימונים, בעיות באוטו וכו׳. האירועים הרגילים והחדשים של היום מעלים רגשות חדשים ואילו הזוגיות מתחילה להיות הרקע.  אם נצליח לא לקחת אותה כמובנית מאליה זה לא יהיה ככה. כשאנשים מעריכים את מה שקורה -  הם לא מתרגלים. הם מרגישים יותר טוב כלפי אחרים ומרגישים יותר טוב כלפי עצמם. גם החיבור עם אנשים אחרים עולה.

 

מעבר לזה, כשאנחנו מראים שאנחנו מתאמצים להעריך ולהוקיר זה נותן גם לנו וגם לבני הזוג שלנו מוטיבציה להשקיע במערכת היחסים. מעבר לזה, כשאנחנו מעריכים את מה שיש לנו אנחנו לא עסוקים בלהשוות לאחרים (״בן הזוג של טלי מבשל ומנקה ושלי לא, אני כזאת מסכנה והיא כזו ברת מזל״)  [צפו בהרצאת הטד שלי על הנושא ״אל תחכו לאושר - תצרו אותו״] 

 

כדאי להתחיל לתרגל הערכה אחד לשני ונוסיף קצת יותר פלפל למערכת יחסים שלאט לאט הופכת להיות הרקע. זה לא פשוט. זה יכול לדרוש מאיתנו מאמץ כל שבוע. בגדול, רצוי להתחיל הרבה לפני שנקודת המשבר מגיעה. 

 

1. כתבו כל יום מה אתם מעריכים בבני הזוג שלכם. זה תרגיל אפקטיבי במיוחד. הייתה תקופה שאני הוספתי את זה כסעיף ביומן התודות שלי - סעיף ה״מה הערכתי ואהבתי בזוגיות שלי היום״.

[קראו עוד על תרגיל חזק במיוחד - מכתב תודה] על פי המחקר, עוד דרך עוצמתית לחזק את ההערכה שלכם היא לדמיין מה היה קורה אם לא הייתה לכם את הזוגיות הזו? איך החיים היו ניראים אחרת?

 

2. הוסיפו מגוון לחיי הזוגיות שלכם. מסתבר שלא לכל השינויים בחיינו אנחנו מתרגלים באותה המידה. המחקר של שלדון וליובימירסקי מראה שאנשים פחות מתרגלים לשינויים או לפעילויות שכוללים מגוון ומעורבות גבוהה בעצמם, כמו למשל לפגוש חבר חדש או לעשות קורס שפה (כל הזמן הרמה מתקדמת). לעומת זאת, אנשים כן מתרגלים לדברים שהם די סטטיים - כמו לעבור לדירה חדשה או לקבל העלאה בשכר.  

 

במחקר מסתבר שאחרי שאנשים עושים שינוי ״דינמי״, הם עדיין מאושרים יותר 6 עד 12 שבועות לאחר מכן. לעומת זאת, 6-12 שבועות לאחר שינוי סטטי, המשתתפים כבר מתרגלים וחוזרים ל״אושר הבסיסי שלהם״. התגלה גם שכאשר משתתפים מדווחים בעצמם ששינוי כלשהו מוסיף מגוון לחייהם ושהם מעריכים את השינוי, הסיכוי לשאוב אושר מתמשך מהשינוי הוא הגבוה ביותר. [קראו גם איך אדפציה משפיעה על ההנאה שלנו מכסף ואילו הוצאות קונות לנו יותר אושר]  

 

מערכת היחסים מלאה במגוון מחסנת אותנו מפני אדפטציה. אם כל דייט שלנו כולל ללכת לסרט, אנחנו נעריך את זה פחות ופחות. יש משהו במגוון שמגרה ומתמגל אותנו. להיות חשוף למגוון וחדשנות גורם למוח שלנו לשחרר מנות ״אקסטרא״ של דופמין - הנוירוטרנסמיטור שמקושר לעונג ולהנאה. כל אחד יכול להוסיף מגוון וספונטניות למערכת היחסים שלו.

 

3. עוד דבר שיכול מאוד להועיל הוא לאמן את המוח שלנו למצוא את החדש בכל סיטואציה. החדש כמו המגוון, מוסיף פלפל למערכת יחסים שלנו. מצאו איך הבישול שלכם יחד היום, שונה מהבישול של אתמול. [כתבתי על זה מייל נרחב לפני כמה שבועות- לעשות RESTART למוח]

פרופסור ארתור ארון, טוען שזוגות צריכים להשתתף ״בפעילויות מרחיבות״ - פעילויות שבהן אנו מעוררים, יוצרים חוויות חדשות ולומדים כישורים חדשים. אנחנו מאותגרים יחד ומתפתחים בהן יחד.

 

 אילו פעילויות הן עדיפות?

 באחד הניסויים, זוגות היו צריכים להשתתף בפעילויות ששני בני הזוג הסכימו שהן כיפיות ונעימות או מרגשות ומעוררות אך לא עשו בצורה נפוצה. פעילויות כיפיות ונעימות היו למשל בישול, צפייה בסרט או ביקור חברים לעומת פעילויות מרגשות כמו חופשת סקי, ריקודים או הופעה. במהלך 10 שבועות הזוגות היו צריכים לבחור פעילות אחת לשבוע ולעסוק בה במשך שעה וחצי יחד. הזוגות שהשתתפו בפעילויות המרגשות דיווחו שהם יותר מרוצים ממערכת היחסים מאשר אלו שעשו דברים נעימים וכיפיים יחד. 

 

פרופסור ארון הגיע לתוצאות דומות בניסוי שנמשך שבע דקות בלבד! הוא נתן לזוגות לעשות פעילות נייטרלית נעימה או מרגשת וחדשה. הזוגות שהשתתפו בפעילות המרגשת הביעו סיפוק רב יותר מהמערכת יחסים בסיום הניסוי. אפילו צופים חיצוניים שהיו עיוורים לתנאי הניסוי, שפטו את הזוגות שעשו משהו חדש כיותר אוהבים ופחות עוינים. 

 

לסיכום, מה אנחנו יכולים לקחת מכל זה לחיים שלנו? זה נורמלי שההתרגשות שלנו במערכת היחסים יורדת, זה בסדר שזה מדאיג אותנו. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להחיות את מערכת היחסים שלנו והם דורשים מאיתנו תרגול ומאמץ שוטף, כמו הרבה דברים חשובים בחיים שלנו. מהיום דאגו להעריך ולהוקיר תודה את בני הזוג שלכם ואת מערכת היחסים שלכם, הכניסו יותר מגוון לזמן המשותף שלכם, לחופשות שלכם ולסקס שלכם וחפשו את החדש והמרגש במה שאתם עושים יחד ואת החדש והמרגש אחד בשני.  

 

אז נכון מערכת יחסים טובה מורכבת גם מלמצוא אדם שמתאים לכם, אבל לא רק. צריך גם קצת מאמץ כדי לחיות ביחד ולהתגבר על המנגנונים הפסיכולוגים שלנו כמו אדפטציה.

 

כתבו לי למייל או לפייסבוק אם הכתבה עשתה לכם סדר, יש לכם שאלות או סתם משהו שבא לכם לשתף אותי, זה מאוד ישמח אותי.

שלכם,

יהודית.

 

 

 

 

Please reload

יהודית כץ היא מומחית לפסיכולוגיה חיובית ויש לה מטרה - להפוך את הכלים ומסקנות המחקר לשימושיים ונגישים לכל אחד. היא בעלת הבלוג ״על פסיכולוגיה חיובית ואושר״ בעיתון ״הארץ״ והרצתה ב-TEDx בנושא - איך מפסיקים לחכות לאושר ומתחילים ליצור אותו.

מתוך פסיכוביולוגיה (מדעי המוח), מחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי, והמון עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות היא הגיעה למסקנה - ״למה שכל הידע החשוב הזה ישאר בין כותלי האקדמיה? כל אחד יכול להשתמש בכלים האלו כדי לחיות חיים טובים יותר״. מאז ועד היום - זה מה שהיא עושה. היא מלווה אנשים בתהליכים אישיים, מלמדת ארגונים להיות ארגונים חיוביים יותר, ומנחה קבוצות לדרך המחקרית אל האושר.

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon