Please reload

Please reload

מחשבה יוצרת מציאות? לפעמים כן. #35

July 18, 2015

 

מאמר זה וקודמו נכתבו בהשראת גלעד דיאמנט, מומחה לחשיבה חדה.

 

שימו לב, זו כתבה שניה בסדרה! בכתבה הקודמת ראינו שהקלישאה המפתה ״מחשבה יוצרת מציאות״ אינה מדוייקת. ראינו כמה מחקרים כדי להדגים ולהדגיש גם את הנזק האפשרי של האמונה, שהמחשבות שלנו מושכות אלינו את המציאות שלנו: החל משאננות ובטלה ועד לרגשות אשמה קשים.

 

מעל הכל, היה לי גם חשוב להעביר את המסר - חשיבה מדעית וחדה בתחומים כמו השגת יעדים, סיפוק ואושר היא קריטית. המחקר הוא כלי שיכול לחשוף גישות שאינן יעילות (וכן מפתות) והוא עוזר לנו לבחון דרכים פשוטות ומעשיות שכן יכולות להועיל ולהיטיב עימנו. (מעניין? קראו את #30 - על הפסיכולוגיה החיובית).

 

הכתבה הזו תעסוק בצידו השני של המטבע: 

האם בתנאים מסויימים המחשבה שלנו כן יוצרת מציאות? 

 

התשובה היא כן, אבל לא בצורה ישירה. וזוהי הבחנה משמעותית! 

כדי שמחשבה תהפוך למציאות היא חייבת להיות מתווכת על ידי מעשים. בעצם, מחשבה לא ״יוצרת״ מציאות, אלא מעלה את הסיכוי שנפעל לפיה. ההתנהגות שלנו, היא זו המשפיעה על המציאות (וגם לא תמיד). הגורם המתווך של עשייה הוא הכרחי והנה כמה דוגמאות:

 

  1. כאשר אנו מגדירים מטרות ברורות ופועלים להשגתם: 

אנחנו מגדירים יעד באופן מחשבתי למשל, המטרה שלי היא להנגיש את הפסיכולוגיה החיובית כדי שאנשים יוכלו לעשות שינויים חיוביים בחייהם. עד כאן זה נשאר בראש שלי, לא נעשה מעשה, חלום יפה ככל שיהיה. רק ברגע שבו אנחנו חותרים להגשמתו אנחנו אכן משנים את המציאות. למשל, אני חושבת על רעיון חדש לקורס - אני אוספת חומר, כותבת, מתרגמת, מפיקה לקחים, מפרסמת והנה יש קורס חדש באוויר. האם מחשבה יצרה מציאות? לא. מחשבה עודדה עשייה, עשייה יצרה מציאות. אני לא זימנתי קורס מהייקום, אלא בניתי אותו בעצמי. 

 

זוכרים את המחקר מכתבה #10 בו הסטודנטים התבקשו לדמיין את הצלחתם במבחן? אספר לכם על חלק נוסף במחקר, שבו משתתפים בקבוצת ניסוי נוספת היו צריכים לדמיין את תהליך הלמידה - איך הם מתכוונים להגיע לציון הנחשק ולא רק את תוצאת ההצלחה. הסתבר שהמשתתפים בקבוצה זו למדו יותר שעות, השיגו ציונים גבוהים יותר וגם דיווחו על חרדה נמוכה יותר מהלימודים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. למה? הם לא חשבו ״אני אצליח במבחן״, הם חשבו ״איך אצליח במבחן, מה עלי לעשות?״.

 

2. כאשר אנחנו יוצרים מחוייבות כלפי אחרים: כשאנחנו משתפים חברים, משפחה, שותפים ביעדים שלנו ובכוונות שלנו נוצרת מחוייבות הרבה יותר גבוהה. מחוייבות מול אחרים ולא רק כלפי עצמי, מניעה אותנו להתגבר על הקשיים. למשל, התחייבתי בפניכם הקוראים שתקבלו מייל פעם בשבוע. זה עוזר לי לעמוד בפני מכשולים שצצים לפעמים - חוסר זמן, טכנולוגיה לא זמינה, ביקורת - ואכן לשלוח מייל בצורה סדירה. אם הייתי מחוייבת רק לעצמי, הייתי כנראה מוותרת יותר. המחקר הזה הראה איך סטודנטים שהצהירו מטרות בפני אחרים הגיעו להישגים טובים יותר לעומת כאלו שעשו  זאת בפני עצמם. 

 

3. כאשר אנו אופטימיים אנחנו מצפים להצליח. מחקרים מדגימים שאנשים אופטימיים מצפים  להצליח ולכן נוטים לעבוד ביעילות ועם מוטיבציה רבה יותר: הם מאמצים מטרות מאתגרות ובוחרים עבודות מספקות. מסתבר שאנשים אופטימיים הם גם רגועים יותר כאשר הם מתמודדים עם בעיות.

זוהי בעצם ״נבואה המגשימה את עצמה״ - הנבואה של האופטימי להצליח גורמת לו להצליח.

למה השתמשתי במרכאות? כי היא לא מגשימה את עצמה, ההתנהגות שלנו מגשימה אותה ומקדמת אותנו להצלחה. כאשר אנו משנים את תפיסתנו לגבי עצמינו, אנחנו מעלים את הסיכוי לשינוי בהתנהגות שלנו. הסביבה שלנו קולטת את השינויים האלו ומתנהגת בחזרה בהתאם, כך שנוצר מעגל חיובי של שינוי. (חשוב לקרוא את #19 כדי ללמוד על הקשר בין המחשבה לעשייה).

 

רגע, למדנו שאופטימיים מצליחים יותר אך גם למדנו שפנטזיות חיוביות דווקא אינן מקושרת להצלחה. האם זו סתירה?

 

קחו דקה לחשוב על זה לפני שאתם ממשיכים לקרוא. 

 

כפי שגם תיארנו בכתבה #10 וחשוב לי להדגיש את זה גם פה - מהמחקר של אוטינגן עולה ״גישה ריאליסטית-אופטימית״: כדאי לנו להיות אופטימיים ולדמיין את הטוב שנשיג אבל יחד עם זאת חשוב גם לקחת בחשבון את הסיכונים והקשיים.

 

לפנטז על עולם ורוד מכניס אותנו לסוג של שאננות והשאננות מובילה אותנו לחוסר עשייה. 

התבוססות בקשיים שלנו מוציאה לנו את הרוח מהמפרשים, אנחנו מאבדים מוטיבציה, מה שמוביל אותנו לחוסר עשייה. 

 

בשני המקרים הקיצוניים, כאשר המחשבות שלי לא מניעות אותי לפעולה, אני לא אגיע לתוצאות. 

 

השילוב בין הגישה האופטימית לבין המחשבה על הקשיים שיעמדו בדרכינו וכיצד ניתן להתגבר עליהם מבהיר לנו שבלי מאמץ, ההצלחה לא תנחת עלינו מהשמיים. 

 

דעו, ויותר חשוב עשו! המציאות משתנה רק כאשר מחשבה מתורגמת למעשים. המחשבה לא יוצרת מציאות באופן ישיר ולכן עלינו להתייחס בעין חדה ל״מחשבה יוצרת מציאות״, ״הכל אפשרי״, ״הכל בראש״ ועוד.

 

אם המייל הזה שינה לכם משהו או עורר בכם מחשבה, כתבו לי מייל וספרו לי על זה

יהודית

 

Please reload

יהודית כץ היא מומחית לפסיכולוגיה חיובית ויש לה מטרה - להפוך את הכלים ומסקנות המחקר לשימושיים ונגישים לכל אחד. היא בעלת הבלוג ״על פסיכולוגיה חיובית ואושר״ בעיתון ״הארץ״ והרצתה ב-TEDx בנושא - איך מפסיקים לחכות לאושר ומתחילים ליצור אותו.

מתוך פסיכוביולוגיה (מדעי המוח), מחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי, והמון עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות היא הגיעה למסקנה - ״למה שכל הידע החשוב הזה ישאר בין כותלי האקדמיה? כל אחד יכול להשתמש בכלים האלו כדי לחיות חיים טובים יותר״. מאז ועד היום - זה מה שהיא עושה. היא מלווה אנשים בתהליכים אישיים, מלמדת ארגונים להיות ארגונים חיוביים יותר, ומנחה קבוצות לדרך המחקרית אל האושר.

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon