דמיינו איש מערות לפני 40,000 שנים. שיער עבה מכסה את גופו, שפת הדיבור שלו כוללת המון הברות נוסח "אה, בע, גו- גו, דה" ומנת המשכל שלו שואפת לזו של ילד צעיר בן ימינו. הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותו הם אבני צור בעזרתן הוא מדליק אש, כמה חניתות לצוד בהן, וסוג של חוט לא מעובד לקשור יחד את העורות שאסף לבגדים. כעת הוא חושב על ההמצאה הבאה, הפיתוח שישנה את המציאות הפשוטה שבה הוא חי. יש לו גם חומרי גלם: עצמות רבות שהיו שייכות לבע"ח שנכחדו הרבה לפניו. יושב האב הקדמון שלנו וחושב. "אני יודע!" הוא קורא בשפתו החלולה: "חליל". כן, חליל. תשאלו, ובצדק, מה היה דחוף לאותו איש מערות ליצור כלי שכל מטרתו היא ליצור תנודות חסרות ערך באוויר ולהפיק צלילים? "גם האדם הקדמון היה יצור יצירתי" אומר סטיבן ג'ונסון, סופר ועיתונאי אמריקאי כשהוא מספר על עלילות החליל הראשון בעולם.
רעיונות טובים לא תמיד הגיעו כדי לכבוש את שטחו של השבט הסמוך, או כדי להשיג מזון בצורה טובה יותר. רעיונות טובים יכולים לצוץ פשוט בגלל שהם כיפים. הנה הדבר המוזר באמת: רבות מההמצאות המשעשעות אך חסרות הטעם כיכול האלו גרמו בסופו של דבר להנעת שינויים רבי חשיבות במדע, בפוליטיקה ובחברה.
יצירתיות היא היכולת ליצור דברים חדשים, ובפרט, כאלה שיש להם ערך אמיתי עבור אנשים אחרים. היצירתיות חתומה על המצאות ששינו את פני ההיסטוריה: המצאת הגלגל, מנוע הקיטור, הטסת אדם לחלל, תיאורית היחסות ואפילו מוזיקת הג'אז. אם המוח האנושי היה יצירתי מספיק כדי להמציא חליל מחלקי גופות של זנים שנכחדו, היום, כשיש לנו מלאי בלתי מוגבל של חומרי גלם, גם השמיים הם לא באמת הגבול. יצירתיות ובת הדודה שלה- החדשנות, הופכות להיות מילים שגורות בכל פה. העולם שאנחנו מכירים הופך את היצירתיות לתכונה אטרקטיבית בסביבת העבודה, במוזיקה, עיצוב, באורח החיים ובבידור. כולם רוצים עובדים וחברים שיש להם מהקסם הזה. אז מי הם האנשים היצירתיים האלו ואיך אנחנו יכולים להיות יותר כאלה בעצמנו?
האדם היצירתי - קווים לדמותו
1. נורמות הן המלצה: הציצו רגע ברשימת האנשים הבאה: בן גוריון, איינשטיין, סטיב ג'ובס ואדל. מה משותף לכולם? הם ייחודיים בתחומם. אף אחד מהם לא התאים בדיוק לאף מסלול סטנדרטי. כל אחד מהם מצא לו את הדרך שלו. אתם יכולים לומר בחיוך עצוב "למדתי משפטים, והשוק מוצף" או לנסות ולחפש את הערך המוסף שאתם מביאים אתכם. אל תתפשרו על ברירת המחדל והטילו ספק. אם תחפשו, תגלו שיש לכם כישורים רבים שאתם כלל לא משתמשים בהם, שיכולים לצמצם את הקושי שלכם, ושיש הרבה יותר הזדמנויות ודברים שהעולם שלנו צריך.
2.הקשר הבלתי נראה בין דברים: היה לי מרצה אנרגטי ומשונה במיוחד בתואר שהתעקש לשלב דוגמאות מהפילוסופיה, הביולוגיה והשירה כדי להצדיק את הטענות שלו. אנשים יצירתיים רואים את העולם כרשת סבוכה של קשרים, הם עושים סינתזה בין תחומים. הם יכולים לקחת רעיון קיים, ולמצוא לו טוויסט מתחום אחר. חוקר נפלא בשם קווין דנבאר שככל הנראה היה חובב של "האח הגדול" ושל תגליות מדעיות החליט להכניס מצלמות למעבדות מצליחות ברחבי העולם. הוא צילם את הדוקטורנטים והמאסטרנטים העסוקים במשך כל שעות היום: בשעה שהביטו מבעד למיקרוסקופ שלהם, כשניהלו שיחות חולין עם העמיתים שלהם, כשאכלו ארוחת צהרים וכשהתכנסו כולם לשולחן הדיונים בסוף כל שבוע.
דנבאר מצא נתון מעניין: כמעט כל הרעיונות החשובים ופורצי-הדרך נוצרו ליד שולחן הכינוסים, בפגישת המעבדה השבועית, כאשר כולם התאספו ביחד וחלקו את ממצאיהם ונתוניהם האחרונים. הוא הסביר שזו היא מעין "רשת נוזלים", מרחב שמאגד רעיונות מרקעים שונים יחד. בסביבה כזו, השראה היא רק עניין של זמן.
3. תמונות גדולות: אנשים יצירתיים מסוגלים לצעוד צעד אחורה ולעשות זום אאוט. הם רואים את העולם בפרספקטיבה רחבה יותר. הם מתעסקים ב"למה" שלשמו הם פועלים, ורק אח"כ גוזרים ממנו את ה"איך" שיוביל אותם לשם. האפשרות לראות את התמונה הגדולה גם עוזרת להם להבחין בדרכים אחרות להגיע ליעד שלהם כשהדרך הברורה לא עובדת.
4. זמן חופשי: ״אנשים מבזבזים שנים רק בגלל שהם לא מסוגלים לבזבז כמה שעות״. הרשו לעצמכם לחקור תחומים אחרים, לקרוא, לצפות, לנסות. מצאו תחביבים נוספים שמעניינים אתכם. הדבר, באופן מפתיע, לא רק שלא יגזול לכם זמן, אלא שישפר פלאים את כל מה שתעשו אח"כ. רק תשאלו את google שממש מחייבת את עובדיה להקדיש 20% מזמן העבודה שלהם לדברים שלא קשורים לתפקיד שלהם. עפ"י נתוני החברה, הרעיונות הטובים ביותר מגיעים דווקא מהזמן הזה. החופש הוא זה שמקל על חבלי הסטרס שמקבעים את החשיבה ומאפשר לנו להיות רגועים ויצירתיים הרבה יותר.
5. ידע הוא כוח: נאמר ויש לכם ידע רחב במוזיקה קלאסית, וכעת הוספתם ולמדתם צרפתית, איטלקית, פיסול ושזירת צמות. הכפלתם את הכלים בהם תוכלו להשתמש כדי להגיע להמצאה או חידוש. היו סקרנים, הקשיבו, פתחו את האוזניים והעיניים. דין סימונטון, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, כותב בספרו “The Science of the Genius”’ שחשיפה לרעיונות ולחוויות משרתת תפקיד חשוב בעיצוב היצירתיות שלנו. אנשים מומחים בתחומם לא התייחסו לתחום המומחיות שלהם כתחביב שעושים אחת לירח מלא, הם התמקצעו, למדו ופיתחו את היכולות שלהם ללא הפסקה. זהו אחד התנאים החשובים ליצירתיות וכנראה שבלעדיו גם שאר התנאים לא יוכלו להתקיים.
6. חכו רגע, מי רץ אחריכם? אנשים אוהבים לחשוב על השראה כעל מכת ברק. כמו הסיפור על ארכימדס ואמבט הקצף שלו. אנשים מאמינים שהרגע בו הבין ארכימדס (ובכך טבע את המונח 'יוריקה', מצאתי!) איך למדוד את נפח הכתר באמצעות האמבטיה, היה אותו רגע מהיר בו הכניס הבחור את ישבנו השמנמן פנימה. זה יכול היה להיות נוח מאוד, אם זה לא היה רחוק מהמציאות. הרבה מהרעיונות הגדולים משתהים, לפעמים במשך עשורים, בצידו האחורי של המוח האנושי.
7. חפשו את הצורך: אם תייצרו מכשיר מיוחד שקוצץ שקיות חלב משומשות לקונפטי, ככל הנראה תהיו בין היחידים שישתמשו בו. אנשים יצירתיים רואים צרכים אמיתיים ומוצאים להם פתרונות. הסוכן מקגייבר למשל בסדרה האלמותית, מסוגל לחבר כמה פריטים דוגמת קולב, סיכת ראש וסבון כלים כדי לחלץ את עצמו מתסבוכת.
8. רעיונות עושים מהר: מוצאים את עצמכם עובדים על אותו רעיון כבר שנים? עדיך לפעול מהר לנסות ולשנות אחר כך. פאול גרהם הוא יזם ומשקיע אמריקאי, הוא הקים את Y combinator, שהוא בעצם אבי האקסלרטורים. יצאו משם חברות שכולנו מכירים: דרופבוקס, איירביאנבי. הוא אומר שלאנשים יצירתיים יש הרבה רעיונות; 99% מהם לא טובים, אבל יש גם את האחוז הנותר שמכיל רעיונות מעולים. צריך גם לדעת לסנן אילו מהם שווים את ההוצאה לפועל ואילו אפשר לשכוח. אליעזר יודקובסקי, מי שהקים את "מכון הייחודיות לבינה מלאכותית", במטרה לזרז את הבאת הייחודיות לעולם, כותב באחד הבלוגים שלו: "Let the wings of evidence blow you arround like a leaf".
9. שנו את החשיבה על יצירתיות: יש לנו אוצר מילים רחב מאוד כדי לתאר השראה. זה מין הבזק של תובנה או התגלות, רגעי "גיליתי, מצאתי!". כל המושגים הללו, מליציים כפי שיהיו, עומדים על ההנחה הבסיסית המשותפת שרעיון זה דבר בדיד, משהו שמתרחש בדרך-כלל ברגע קסום של הארה. ג׳ונסון טוען שהתפיסה שלנו את הרעיונות ורגעי ההשראה מטעה. רעיון טוב הוא תולדה של חשיפה לעולמות תוכן שונים, התמקצעות, חשיבה מחוץ לקופסה, הימצאות במרחבים מעודדי השראה וזמן רב של איסוף מידע. הוא ממש לא מגיע בן לילה.
שלכם,
יהודית
כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
עורכת: הדר אזולאי