יהודית כץ

יש לנו המון המון מחשבות אוטומטיות: "ככה זה צריך להיות" ו"אנשים הם כאלה וכאלה", "למה אני תמיד כזה". אנחנו שולפים אותן כל כך מהר, שאנחנו בכלל לא שמים לב איך ברגע כתבנו סיפור: לפעמים הוא דוקומנטרי, נאמן למציאות, ולא פעם מדובר במדע בדיוני או פנטזיה.

 

לפעמים המשקפיים שדרכם אנחנו רואים את העולם מקדמים, דוחפים אותנו להיות טובים יותר, אבל הם גם טובים מאוד בלדכא, להפחיד ולתקוע אותנו במקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם. או כמו שכתבה הסופרת אנאיס נין, ״אנחנו לא רואים את הדברים כפי שהם. אנחנו רואים אותם כפי שאנחנו״.

 

אנחנו סובלים ומייצרים סבל כשאנחנו לא ערים לכל האפשרויות ולכל הדרכים החלופיות. אנחנו סובלים כשאנחנו בטוחים מראש שאי אפשר. שלא נצליח. אוסף הפרשנויות ישפיע על כמה ננסה, איזה סיכון ניקח ואיך נרגיש לאורך כל הדרך.

 

ובכן, אנחנו יכולים. אנחנו יכולים לזהות מחשבות מזיקות שאספנו לאורך השנים.

אנחנו יכולים להתמודד איתן, להטיל בהן ספק, להיפטר מהן. אנחנו יכולים להפעיל וישרים: לנקות את זגוגיות המשקפיים שלנו. בואו להרצאה כדי ללמוד איך המחשבות והפרשנות של כל אחד מאיתנו יאפשרו לנו לחיות חיים טובים יותר.