יהודית כץ

​​

​

בתקופה שאנחנו כל כך מוצפים, מבולבלים. אשמים. מחזיקים. בסערה, אנחנו צריכים קצת עצירה.

קצת להבין מה קרה. לתת תוקף.

״העצמי הוא סיפור שנכתב שוב ושוב״
- הפסיכולוג האמריקאי ג׳רום ברונר.

מדוע אנחנו מרגישים צורך לדבר על כל מה שאנחנו כבר עברנו ממילא?

למה אנחנו רוצים שיקשיבו לנו? הולכים לטיפול? אנחנו זקוקים לסיפור.

לסיפורים יש את היכולת הקסומה לאסוף את שברי המידע לכדי משהו שאנחנו יכולים לעכל:

עם התחלה וסוף, סיבות ותוצאות, ובעיקר - סיפורים עוזרים לנו להבין את עצמנו,

למצוא משמעות וגם לשחרר.

 

מה אם נגלה שכתיבה יכולה לעשות עבורנו את כל זה?

אם יש כלי מרפא שזמין לנו בכל מקום, בחינם?

כן, כתיבה.

זו לא סדנת כתיבה לרומן או למאמר הבא, אלא כתיבה של הלב, כתיבה של המחשבות והרגשות.

מקום להיות מובנים לעצמנו.

​

בסדנה אינטימית ביתית ופרקטית, נתרגל יחד כתיבה מבפנים, מהסוג שחושף לנו את עצמנו, מהסוג המשחרר, המשמח ואפילו המקרב.

נתרגל כתיבה שיכולה לעזור לנו להתמודד עם אירועים קשים, אבל גם כתיבה שמחזקת אותנו, שנותנת לנו תקווה, וכוח.

​