הצצה לתוך עולמי והפסיכולוגיה החיובית #30

קוראים יקרים,

היום אנחנו חוגגים את הכתבה ה-30! זה המקום לומר לכם תודה על הפרגון, התגובות ועל כך שאתם איתי בסיפור הזה. והפעם לכבוד האירוע המרגש, החלטתי לשתף אתכם - מה העניין בעצם עם הפסיכולוגיה החיובית ומה שאני מנסה ליצור?

אנחנו הרבה פעמים שמים את עצמינו בתחתית סדר העדיפויות. תמיד יש משהו יותר חשוב מאיתנו. רבים האנשים שמרימים גבה או זורקים הערה צינית לשמע המילים ״אושר״, ״חיובי״, ״אופטימיות״ ועוד.

קורה לא פעם שרק כשאנחנו מגיעים למצבי קיצון ברגשות שלנו, אנחנו מתחילים להרהר בשאלת הטיפול הפסיכולוגי וגם אז, אנחנו דוחקים את השאלה לפינה לעוד תקופה של- אין לי זמן. אין לי פנאי רגשי. אחרי המבחנים. אחרי החגים. אחרי שהילדים יגדלו וילכו לצבא. כי תמיד יש משהו חשוב יותר מאיתנו. ומעבר לזה, אנחנו נוטים לחשוב כי טיפול פסיכולוגי הוא נחלתם של אלו שיש להם ״בעיות״. והרי שלנו אין ״בעיה״, אלא אנחנו פשוט לא כל כך מרוצים…אנחנו מסכמים ב: יהיה בסדר. מתישהו.

כשהמצב בלתי נסבל, רק אז אנחנו מחליטים ללכת לטפל בעצמינו ולמצוא את התשובות לדברים שהתעלמנו מהם מזה הרבה זמן או שבחרנו לא לחשוב עליהם. לפעמים זה משפר את המצב. אבל ברגע שאנחנו שוב מרגישים ״בסדר״, אנחנו עוצרים. אנחנו מפסיקים את הטיפול וממשיכים לנוע סביב ציר ה״בסדר״.

בהרצאות שאני מעבירה, אני קוראת לזה חיים סביב האפס. הנה הציר:

כשממש רע לי, למשל במצב דכאון - אפשר למקם אותי במינוס 3. כשממש טוב לי, נקרא לזה מאושרת - אני בשלוש. כשאני מסימת תקופה של דכאון, אני באפס. ובכלל, במהלך רב היומיום שלנו, אנחנו סביב האפס, לא רע ולא טוב. ואנחנו מסתפקים בזה לרב.

אז אומרים שהפסיכולוגיה מנסה להביא את האדם מהמינוס לאפס, שזו מטרה חשובה מאוד, אבל לא מספיקה. אנחנו לא צריכים להסתפק ב״בסדר״.

ופה נכנסת הפסיכולוגיה החיובית. הפסיכולוגיה החיובית אומרת רגע! נכון שיש נסיבות ולפעמים אין ברירה, ונכון שיש לאנשים דכאונות וחרדות ופחדים וטראומות וריבים וסכסוכים אבל יש גם צד אחר. כדאי לתת לצד הזה יותר תשומת לב: יש גם מוטיבציה, ואושר וסיפוק וחוסן נפשי ותשוקה ואהבה והתגברות על קשיים וגאווה ורוגע ושלווה. הפסיכולוגיה החיובית מביאה את האדם מהאפס לפלוס. להגיד ״לא רע״ זה לא אותו הדבר כמו להגיד ״טוב״.

לא רע ≠ טוב

אין סיבה שלא נשקיע בעצמינו מראש, שלא נעבוד על כך שנהיה בפלוס. מה שאני מאוד אוהבת בפסיכולוגיה החיובית, זה שהמחקר נמצא במרכז. המחקר מראה לנו שאנחנו יכולים ללמוד איך להיות מאושרים יותר. אנחנו יכולים להשקיע מאמצים לעשות יותר ממה שאנחנו אוהבים ולהשתמש בחוזקות שלנו. אנחנו יכולים לעצב את היומיום שלנו בצורה שתספק אותנו, שתתן מקום לתכונות האופי החזקות שלנו, במקום להשקיע מאמצים בלפצות את עצמינו בצעצועים כמו מכוניות יקרות יותר כי אנחנו לא אוהבים את העבודה שלנו. אנחנו יכולים לטפח את מערכת היחסים שלנו ולהגיע למקומות אינטימיים יותר ולא לחכות עד שהמילה ״גירושים״ צצה כדי ללכת לטיפול זוגי. אנחנו יכולים להעניק זמן לעצמינו ולהתפתחות שלנו ולא לחכות עד שנחווה קריסת מערכות, כי עבדנו יותר מידי.

חשוב לציין שהפסיכולוגיה החיובית היא מציאותית. ברור שיש נסיבות או מקרים שאין לנו ברירה, אבל יש הרבה מקרים שכן יש לנו ברירה.

בעצם, צריך להיות יותר מקום ל״רפואה מונעת״ בחיינו. אפשר לראות את הפסיכולוגיה החיובית כמעין חיסון. חיסון נותנים גם למי שעדיין בריא, כדי שהוא לא יהיה חולה מראש.

הרעיון הוא להוסיף לגישה של טיפול במחלות וזיהומים, גם רפואה מונעת - ויטמנים, תזונה נכונה וחיסונים.

מה שחשוב לי, זה שאנשים יטפחו את עצמם, שנדאג לפתח חוסן נפשי, שנתעסק בשאלות כמו מה אני באמת רוצה לעשות, מהם מקורות האושר בחיי ומהן החוזקות שעליהן אני יכול להישען. בעבודתי, אני מנסה להעלות את המודעות לשינוי חיובי, לרצון שלנו להשתפר ולתחושת שביעות הרצון שלנו עם עצמינו (גם ללא איום ממשי).

אני מאוד מקווה שאני מצליחה, במיילים, בהרצאות ובקורסים לעזור לכם להגיע לאני הטוב יותר שלכם ושאתם מרגישים שאתם מתחסנים, מקבלים כלים, ויוצרים שינוים חיוביים בחייכם.

מחכה לתגובות, הצעות לשיפור, כל דבר שיעזור לי לעזור לכם.

שלכם,

יהודית