את זה אתם כבר יודעים, יותר מדי לחץ - יכול בסופו של דבר להרוג. מחקרים על גבי מחקרים מראים לנו את ההשפעות המזיקות שיש ללחץ מתמשך על הבריאות שלנו - הוא מחליש את המערכת החיסונית, פוגע במוח, ובמצבי קיצון, יעשה לכם גם התקף לב.
קצת חשיבה מאחורי המנגנון של הלחץ הובילה למחקרים ומסקנות מעניינות. מסתבר שזה לא בהכרח הלחץ שגורם לכל הבעיות, אלא איך שאנחנו תופסים את הלחץ.
הנה מחקר שיגרום לכם להעריך לחץ מחדש. עקבו אחרי 30,000 מבוגרים בארה"ב במשך 8 שנים. בתור התחלה שאלו אותם, "כמה לחץ חווית בשנה האחרונה?" וגם, "האם את/ה מאמין/ה "שהלחץ מזיק לבריאותך?”. ואז, החוקרים עקבו במהלך השנים מי מהם מת.
נתחיל ממה שציפיתם לו, מהבשורות הרעות. אלו שחוו המון לחץ בשנה החולפת היו בסיכוי גבוה ב-43% למות. אבל זה היה נכון רק לגבי האנשים שגם האמינו שהלחץ מזיק לבריאות. אלו שחוו המון לחץ אבל לא חשבו שהלחץ מזיק, לא היו בסיכון גבוה יותר למות. מעבר לזה, היה להם את הסיכוי הנמוך ביותר למות בהשוואה לכל יתר האנשים במחקר, כולל את אנשים שחוו לחץ יחסית נמוך.
החוקרים מעריכים שבמהלך 8 השנים בהן ערכו את המחקר, 182,000 אמריקנים מתו בטרם עת, ולא מלחץ, אלא בגלל האמונה שהלחץ איננו בריא.
קלי מקגוניאל מסבירה בספרה, שאנו משקיעים את האנרגיה שלנו במקום הלא נכון. במקום המאמץ שאנו משקיעים במניעת הלחץ, עלינו לשנות את איך שאנו תופסים אותו - להפוך אותו מאויב לאוהב. כאשר אנחנו משנים את דעתינו על לחץ, אנחנו משנים גם את התגובה של הגוף שלנו.
כדי להסביר איך זה עובד, אני רוצה שתדמיינו שאתם משתתפים במחקר שנועד להלחיץ אתכם: "מבחן הלחץ החברתי”. אתם נכנסים למעבדה, ואומרים לכם לאלתר נאום במשך 5 דקות. הנושא: החולשות שלכם. בזמן שאתם מספרים על הפגמים שלכם, יושבים לפניכם שופטים מומחים. בכדי להבטיח שתהיו ממש בלחץ, זרקור מאיר לכם על הפנים ומצלמה גדולה מקליטה. השופטים התכוננו לתת משוב שלילי ומייאש במיוחד מראש. וכעת, אחרי שאתם מספיק מדוכדכים, מגיע השלב השני: מבחן בחשבון. וגם שם - שהבוחן מציק לכם תוך כדי.
כנראה שאתם נלחצים קצת. הלב שלכם דופק חזק, הנשימות כבדות, קצת זיעה ניגרת על המצח. בד"כ אנו מפרשים שינויים גופניים כאלו כחרדה או כסימנים לחוסר התמודדות עם לחץ. [קראו כאן יותר על החשיבות של ההתאוששות מלחץ]
אבל דמיינו שהייתם רואים את כל השינויים הגופניים האלו כסימנים לכך שהגוף מתמלא מרץ, שהוא מכין אתכם לעמוד באתגר? זה בדיוק מה שנאמר למשתתפים במחקר שעשו באוניברסיטת הרווארד. לפני שהם עברו את מבחן הלחץ החברתי, אמרו להם לחשוב מחדש על תגובת הלחץ שלהם ולראות בה דבר מועיל. "דפיקות הלב יכינו אתכם לפעולה…אם אתם מתנשמים, זו לא בעיה - זה מזרים יותר חמצן למוח." מתברר שהמשתתפים שלמדו לראות את תגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם, היו מתוחים פחות, חרדים פחות, בטוחים יותר בעצמם. אבל הממצא הכי מרתק היה, שהתגובה הגופנית שלהם ללחץ פשוט השתנתה.
בד״כ הגוף מגיב ללחץ בקצב לב מוגבר, כיווץ כלי דם (בגלל זה מתח כרוני מקושר למחלות לב). זה לא ממש בריא להיות הרבה במצב הזה. אבל כאן, כשהמשתתפים התייחסו לתגובת הלחץ שלהם כאל דבר מועיל, כלי הדם שלהם נותרו רחבים והלב שלהם בכל זאת הלם בחוזקה. זוהי צורת פעילות בריאה בהרבה של כלי הדם, ממש כמו מה שקורה כשאנחנו מתרגשים משמחה ומפגינים אומץ.
מקגוניאל מסבירה שבחיים שלמים של חוויות מלחיצות, השינוי הביולוגי הקטן הזה יכול להיות ההבדל בין התקף לב בגיל 50 ובין חיים טובים אחרי גיל 90.
מדע הלחץ החדש מגלה שיש חשיבות לאופן בו חושבים על המתח והלחץ שלנו.
כך שההמלצה המדוייקת היא לא להיפטר מהלחץ שלכם אלא להשתפר בו. ייתכן שהשינוי המחשבתי הזה יגרום לכם לחיות יותר זמן. אני מקווה שבפעם הבאה שבה תילחצו והלב שלכם ידפוק חזק חזק, תזכירו לעצמכם: "ככה הגוף שלי עוזר לי להתכונן לקראת האתגר הזה." ואם אתם תסתכלו כך על הלחץ, גופכם יאמין לכם, ותגובת הלחץ שלכם תהיה בריאה יותר. [קראו כאן כיצד תוכלו להתעמת עם מחשבות לא מקדמות]
אז נכון, אני לא בהכרח מחפשת יותר חוויות מלחיצות בחיי, אבל הנתונים המדעיים האלה מקנים לנו הערכה חדשה לגמרי לגבי המתח והלחץ. כשאתם בוחרים לראות כך את הלחץ בצורה חיובית, אתם לא רק משתפרים בהתמודדות איתו, אתם גם אומרים אמירה מאד מעמיקה. אתם מצהירים שיש לכם אמון בעצמכם, שתצליחו להתמודד עם אתגרי החיים, ואתם זוכרים שרבים הדברים בחיים המושפעים מאיך שאתם תופסים את המציאות.
שלכם,
יהודית