איך נחליט? שלושה עקרונות לקבלת החלטות הגיוניות, מאושרות ומהירות בחיינו

המאמר מבוסס על המיני-הרצאה שלי בתכנית הבוקר של ניב רסקין, לצפיה לחצו כאן

אם תסתכלו רגע מסביב, אתם תראו אותם - את האנשים שהחיים פשוט ״קורים״ להם, ואת האנשים שיוצרים את חייהם במו ידיהם. הסופרת הצרפתייה אנאיס נין כתבה פעם: "אם לא הייתי בונה לי את עולמי, סופי היה למות בעולמות שבנו עבורי אחרים".

אז מי בונה את העולם שלנו? ומה ההשפעה של אינסוף ההחלטות שאנחנו מקבלים (או לא מקבלים)?

חוקרים מאוניברסיטת קורנל מעריכים שאנחנו מקבלים 227 החלטות ביום רק על… אוכל! המבוגר הממוצע, אגב, מקבל ביום אחד כ-35,000 החלטות. כל יום.

אנשים החלטיים מקבלים החלטות מהר ומשנים אותן, אם צריך, לאט. ומה איתכם, איך אתם מקבלים החלטות? מהר או לאט?

הנה שלושה עקרונות שיעזרו לכם לקבל החלטות חכמות, מאושרות והגיוניות יותר.

1. מה נוכל ללמוד מסטארט-אפים על החלטות מהירות?

חברת ״זאפוס״ היא מחלוצות מכירות הנעליים באינטרנט והפכה בתחילת שנות האלפיים לחנות הנעליים הגדולה בעולם. היא אפילו נמכרה לאמזון תמורת יותר ממיליארד דולר, אבל היא ממש לא התחילה כך. ניק סווינמורן (היזם בסיפור) חשב לעצמו: ״איך זה הגיוני שאדם בימינו לא יכול לקנות נעליים באינטרנט?״

סווינמרן התלבט האם לעשות את המתבקש; לבנות אתר אינטרנט מושלם, מחסנים של נעליים, מערכת משלוחים, גבייה, וכל מה שעסק אינטרנטי למכירת נעליים צריך. אבל במקום זה, הוא בחר לעשות ניסוי קטן ומהיר; הוא קפץ לחנות נעליים בסביבה שלו ושאל את המוכר ״אפשר לצלם כמה זוגות נעליים?״. בתמורה, הוא אמר, ״אם מישהו ירצה לקנות את הנעליים באינטרנט, אני אחזור, אקנה את הנעליים ואדאג למשלוח״. פשוט ככה, בלי כאב ראש לוגיסטי גדול ובלי פיתוחים עסקיים סווינמרן גילה בדיוק את מה שרצה לדעת. יכול להיות שכל אחד יגיד שבאופן תיאורטי הוא ״מעוניין״ לקנות נעליים באינטרנט, אבל אחרי הניסוי הזה הייתה לו הוכחה ביד - אנשים מוכנים לפתוח את הארנק ולשלם על נעליים שראו בתמונה.

לעקרון מאחורי השיטה הזאת קוראים The Lean Startup. הוא מציע, במקום לעשות תוכניות ארוכות וביצועים מתישים - תעשו ניסויים. קטנים. ותעשו אותם מהר.

סטארטאפים חכמים עובדים ככה, וגם אנשים חכמים יכולים:

1. תוציאו רעיון קטן לפועל, כמה שיותר מהר

2. תראו מה קורה - עובד? יעיל?

3. תלמדו מזה

4. תוציאו שוב לפועל כמה שיותר מהר

הרעיון הוא לקבל החלטות מהר כדי ללמוד ולהתקדם. רוצים לשנות קריירה? רגע לפני שאתם חוסכים עשרות אלפי שקלים ומתחילים תואר, אולי שווה להתנדב במקום שישקף את התחום? מתלבטים איפה לגור? אפשר להתחיל מסאבלט של חודש לפני שמזמינים מובילים.

אם ככה, העיקרון הראשון כדי ללמוד להיות החלטיים הוא לשים לב שאנחנו לא שוהים במרחב ההתלבטות יותר מדי. אופן משעשע, הדרך להיכנס למצב החלטי היא פשוט לקבל החלטה.

2. למקסם למקסם למקסם

איך אתם מתנהגים כשאתם צריכים לקבל החלטה? האם אתם חיים עם ההחלטות שלכם בשלום?

האם אתם:

א. נוהגים לבדוק כל אפשרות קיימת?

ב. עוברים על כמה אפשרויות בודדות וברגע שמצאתם משהו מספיק טוב, אתם מחליטים?

פסיכולוגים רואים את סגנון קבלת ההחלטות שלנו על סקאלה שנעה בין האנשים ה״ממקסמים״ וה״מסתפקים״. הממקסמים הם האנשים שרוצים להבטיח שכל החלטה, היא ה-החלטה ה-טובה ביותר שהם יוכלו לקבל. הם לוקחים את הזמן, שוקלים כל אפשרות, עושים טבלאות, סקרים וניתוחי נתונים. הם רוצים לקבל את ההחלטה הכי, אבל הכי טובה. גם כשהם ימצאו אפשרות טובה, הם ימשיכו בחיפוש, כי אולי יש בעולם אפשרות שעדיין לא חשבו עליה.

בצד השני של הסקאלה, יש את המסתפקים. אלו האנשים שיקבלו החלטה מהירה. ברגע שהקריטריונים והסטנדרטים שלהם יענו, הם יקחו החלטה וזהו. יכולה להיות אפשרות טובה יותר, אבל זה לא מטריד אותם. הם כבר מצאו משהו טוב מספיק.

הממקסמים רוצים את האופציה הכי טובה והמסתפקים, רוצים את האופציה המספיק טובה.

לאיזה סגנון קבלת החלטות אתם יותר קרובים? הפרופסור והפסיכולוג בארי שוורץ פיתח שאלון שיעזור לכם לבדוק, הנה מדגם מתוכו. כמה האמרות הבאות נכונות עבורכם?

1. לא משנה כמה אני מרוצה מהעבודה שלי, הדבר הנכון הוא תמיד לפקוח עין ולחפש אפשרויות טובות יותר.

2. כשאני באוטו, מקשיב/ה לרדיו, לעיתים קרובות אבדוק אם מתנגן משהו טוב יותר בתחנה אחרת, גם כשאני די מרוצה ממה אני שומע/ת כרגע.

3. כשאני עומד/ת בפני החלטה, אני מנסה לדמיין מהן כל שאר האפשרויות, גם כאלו שאינן קיימות ברגע הזה.

ככל שהרגשתם שהאמירות האלה יותר נכונות, כך אתם יותר נוטים להיות ממקסמים.

כמובן שאנשים הם לא מאה אחוז ממקסמים או מסתפקים. זו סקאלה וזה תלוי בהחלטה. לרוב, אנשים יטו למקסם החלטות כמו איזו דירה לרכוש ולא ימקסמו איזו מברשת שיניים לקנות. ובכל זאת, אנחנו רואים שלאנשים יש נטייה יותר למקסם או יותר להסתפק. ואגב, אין הבדל בין גברים לנשים בנטייה הזו.

אנחנו חושבים שככל שיש לנו יותר אפשרויות ככה נהיה מאושרים יותר. אבל אז מסתבר שיותר אפשרויות דווקא מגבירות את הסבל, ולא את האושר. תנסו רק להיזכר בהחלטה שבה עשיתם עבודת דוקטורט עם אינסוף טבלאות, איך הרגשתם בסוף? אולי קיבלתם החלטה טובה, ועדיין, סביר להניח הרגשתם רע לגביה? לזה קוראים פרדוקס הבחירה.

המסתפקים לעומת זאת, גם מקבלים החלטות טובות וגם מרגישים טוב לגביהן. יכולים להיות להם סטנדרטים גבוהים, אבל ברגע שהקריטריון שלהם נענה - זהו, הם מסתפקים.

אם נרצה ללמוד להיות מסתפקים, אנחנו צריכים לתרגל להתנהג כמוהם. איך? בצעדים קטנים. תתחילו מהחלטות שאינן גורליות, הציבו קריטריונים לקבלת ההחלטה מראש (למשל, אקנה נעליים ברגע שיהיו: נוחות, מתאימות לבגדים ואין לי כאלו דומות). ברגע שהקריטריונים נענים, תחתכו ותמשיכו הלאה. ככל שתתרגלו את זה יותר, כך זה יהיה קל יותר ותוכלו להמשיך גם להחלטות גדולות יותר.

דרך נוספת להפוך למסתפקים היא לוותר על החלטות מסוימות מראש. לקבוע ברירת מחדל. סטיב ג'ובס למשל, לבש רק גולפים שחורים ומארק צוקרברג רק חולצות טי שירט אפורות. למה? כי הם רצו להפחית את מספר ההחלטות שלהם ביום. איפה בחיים שלכם תוכלו ליצור ברירות מחדל ולהשתחרר מהחלטה? מי מסיע את הילדים בבוקר? מה אתם אוכלים לצהריים? ומה לובשים לדייט ראשון?

3. עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה

בסופו של דבר, בתוך כל הפחדים שלנו לעשות טעויות, אנחנו פוחדים להתחרט. לקום בבוקר ולדעת שלא חייתי את חיי כמו שרציתי. יש שני סוגים של חרטה:

1. כל הדברים שעשינו, ובדיעבד התגלו כטעות שהיינו מעדיפים שלא לעשות.

2. כל הדברים שלא עשינו, ובדיעבד זו טעות ואנחנו חווים החמצה.

ועל מה מתחרטים יותר? הפסיכולוג תומאס גילוביץ׳ ועמיתיו מאוניברסיטת קורנל הראו שאנחנו מתחרטים יותר, בכל הגילאים, דווקא על הדברים שיכולנו לעשות ולא עשינו; הזדמנויות שלא ניצלנו, דברים שלא אמרנו וקשרים שלא תחזקנו, ו..חבל.

כשאנחנו חוששים מחרטה, אנחנו שוכחים את מערכת החיסון הפסיכולוגית שלנו, זאת שעובדת קשה כדי להסביר למה ההחלטות שלנו דווקא מצוינות, ולמה זה מעולה שהתחתנו עם האדם הלא נכון. כדי שהמערכת הזאת תוכל לבנות סיפור היא צריכה חומר גלם, כלומר חוויות. אם עשיתם משהו מטופש, המוח כבר ימצא מה ללמד מזה. אבל אם לא עשיתם דבר - לא יצרתם חומר טוב לסיפור, והמוח נשאר רק עם השאלה: ״מה היה קורה אילו?״

אנחנו מתחרטים הרבה יותר, על מה שלא עשינו. כדי להתחרט פחות, תעשו לכם כלל: פשוט לעשות.

לסיכום, איך תקבלו החלטות חכמות, הגיוניות ומאושרות יותר?

1. קבלו החלטות מהר, שנו אותן לאט

2. אמצו סגנון החלטה מסתפק ולא ממקסם, איפה שאפשר

3. זכרו - אנחנו מתחרטים יותר על מה שלא עשינו, מאשר על מה שכן עשינו

ברוני וור (Bronnie Ware), הייתה אחות סיעודית אוסטרלית שליוותה חולים סופניים. בשלב שבו כבר אין אגו או מקום לתירוצים, היא שמעה מהמטופלים הגוססים שלה על מה התחרטו יותר מהכל. ואז, היא כתבה על זה ספר "חמש החרטות המובילות של העומדים למות". זו החרטה שהגיעה למקום הראשון: הלוואי שהיה לי האומץ להיות נאמן לעצמי. כל כך הרבה אנשים הודו שלא חיו את החיים כפי שחלמו לחיות אותם, ובמקום זה, בזבזו זמן כדי לעשות את 'הדבר הנכון' לפי דעתם של אחרים.

בואו לא נזכר מאוחר מדי. בואו נבנה את העולם שלנו, שלא נמות בעולמות שבנו עבורנו אחרים.

שלכם,

יהודית