יש לנו אפשרות להגביר את הטוב בחיינו, אם רק נלמד נשים לב אליו. השבוע נעשה את זה באמצעות אחד התרגילים הכי פשוטים ומועילים של הפסיכולוגיה החיובית, נלמד להגיד תודה.
״אלה החיים״ אנחנו אומרים בחוסר תשומת לב, ולוקחים כמעט כל דבר כמובן מאליו. זה קורה לנו אוטומטית - אנחנו מפסיקים לשים לב לכל מה שיש לנו, וחושבים רק על מה שאין לנו. המחקר מראה שרובינו מתעסקים רב היום בדברים הרעים שקורים לנו. זה נכון שאפשר ללמוד מזה לעתיד, אבל זה גם עושה לנו מצב רוח רע - והדכאון עורב לנו מעבר לפינה.
שמעו סיפור מקרה: אדם חלה בסרטן קשה, החלים, ועכשיו הוא מעריך את היופי והטוב שיש בעולם וחושב שהחיים הם דבר נפלא, הוא לא מבין איך הוא לא תמיד ראה את כל זה? אתם בטח מכירים גרסאות דומות.
הנקודה היא, שאנחנו לא צריכים לחכות לאירוע דרמטי, כדי להעריך את מה שיש לנו. אנחנו יכולים לחיות את החיים שלנו באמת, כבר עכשיו, בלי אסונות מיותרים.
בשבוע שעבר נשאלתי איך אפשר להתרגל לחשוב חיובי?
הכרת תודה היא אחד התרגילים שעוזרים לנו לחשוב חיובי ומעבר לזה, להיות הרבה יותר מאושרים.
בואו נבין את זה.
נסתכל רגע על מה עוזי חיטמן (גיבור ילדות) כלכך מודה, בשיר ״תודה״ ? ״על צחוק של ילד, שמי התכלת, על אדמה ובית חם…״
שמתם לב כמה בנאלי? הוא לא שר ״על מיליון דולר, עבודה נחשקת, על קפיצת בנג׳י ומסיבת טרנס..״, אלא על הדברים הקטנים, שנמצאים בכל מקום מסביבנו.
חזרה אלינו. ניקח יום רגיל, איזה רגעים טובים יש בו? טיול עם הכלב? כוס תה מהביל כשקר בחוץ? קרן שמש מאירה מבעד לחלון ונוחתת בדיוק הלחי שלכם?
במחקר של הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו, חצי מהמשתתפים כתבו כל יום לפחות חמישה דברים טובים שקרו להם, שהם מכירים עליהם תודה. אלו לא בהכרח דברים עמוקים במיוחד, אלא הנאות קטנות שחוו במהלך היום: מגלידה טעימה שאכלו ועד לעובדה שהם קמים בבוקר ונושמים. החצי השני כתב מחשבות אקראיות, בכל מקרה מדובר בכמה דקות ביום. כשהשוו בין הקבוצות לאורך זמן, ראו שמשתתפי קבוצת ה״הכרת תודה״ לא רק למדו להעריך את מה שקורה להם, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. רגע. יש עוד: הם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, עשו יותר ספורט והיו חולים הרבה פחות.
איך זה יכול להיות, שלדקות בודדות ביום יש השפעה כלכך גדולה?!
כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה מסויים. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם היה לנו כל הזמן.
למה זה חשוב? קודם כל אנחנו מרגישים יותר טוב, מה שגורם לנו להיפתח ליותר חוויות חיוביות ולסיכוי גדול יותר להבחין בדברים הטובים שקורים לנו. כל זה נותן לנו עוד דברים להודות עליהם - יצרנו בעצם מעגל.
תנסו כבר עכשיו, ברגע זה לחשוב על 3 דברים טובים, רק 3, שקרו לכם היום. בטוח אכלתם משהו טעים, הייתה לכם מקלחת טובה או שמשהו הצחיק אתכם. תשובות כמו ״אין לי״ לא יתקבלו בברכה.
לאורך הסדנאות שהעברתי הבנתי כמה זה קשה. ראיתי איך אנשים נאבקים לחשוב על דבר טוב אחד שקרה להם, וזה רק עניין של הרגל, הרגל שאפשר לשנות. בסוף הסדנא, כבר לא הייתה להם בעיה לכתוב כל יום 10 דברים.
כשאני התחלתי לעשות את התרגיל שמתי לב איך בהדרגה אני מחפשת את הדברים הקטנים. אני הרבה יותר ערנית לדברים יפים שגורמים לי להרגיש טוב, פעם הייתי פשוט חולפת על פניהם. הנה רגע שנכנס ליומן תודות שלי:
תתחילו כבר היום. מחברת תודות.
כל יום, לפני השינה, כתבו 5 דברים טובים שקרו לכם ואתם מודים עליהם. זה לוקח רק כמה דקות ואולי ירגיש מוזר בהתחלה, אבל כמו שדיברנו על טקסים במייל הראשון, תוך זמן קצר, זה יראה לכם טבעי כמו לצחצח שיניים. אם תבצעו את התרגיל הזה בקביעות, יתכן שתחזרו על עצמכם, ואין בכך שום בעיה. עם הזמן תלמדו להעריך יותר את הטוב בחיים שלכם, במקום לקחת אותו כמובן מאליו.
כשאנחנו מסיימים את היום עם הדברים הטובים שקרו לנו, אנחנו גם קמים עם תחושה
טובה ליום חדש. כשאנחנו מעריכים את הטוב, הטוב עולה.
ספרו לי איך הלכו לכם התרגילים!
בא לכם שעוד מישהו יתחיל להודות על מה שקורה לו? ספרו לו. רוצים לקבל כל שבוע מייל שימושי? לחצו כאן להרשמה. וכתבו לי לכל שאלה.
שלכם,
יהודית