תקשיבו, זה ישפיע עליכם לפני שתספיקו להגיב #111

עודכן ב: 1 אפר 2019


אני מניחה שכל אחד מכם מחזיק בחבר אחד טוב, אם מקסימה או אם התמזל מזלכם- בן זוג שניחן ביכולת הנפלאה להקשיב. שיחה עם האדם האמור אינה דומה לשאר השיחות שאתם מקיימים ביום-יום, יש בה משהו שאינכם יכולים להסביר במילים. התחושה הנהדרת הזאת, שלמילים שלכם יש משמעות, שיש זוג עיניים הניצב בדיוק מול אלה שלכם, יש הנהון חרישי, הבנה עמוקה ורצון כן להמשיך ולשמוע את הדברים שלכם. כל אלה גורמים לכם להרגיש מוערכים, מובנים, אהודים ומוכלים. אשכול נבו תיאר זאת נפלא בספרו "נוילנד": "מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך - והרי דווקא בסוף המשפט, בשולי שוליו, נאמרים הדברים החשובים באמת. אחרים - מחשבותיהם נודדות. עיניהם ממשיכות לבהות בך אבל ניצוץ הקשב כבר אבד. היא מעולם לא תרמה לו מניסיון החיים שלה ומעולם לא התחילה משפט ב-"כשאני הייתי בגילך" או "אם אתה שואל לדעתי", רק עזרה לו לנכש את העשבים השוטים ולראות את ההתלבטות כפי שהיא על מניעיה האמתיים."

קסמים ומיסטיקה בצד - איך המחקר מפצח הקשבה?

מחקרים רבים לאורך השנים ניסו לשים את האצבע על התבלין הנהדר שמשדרג כל מערכת יחסים. למרות שהושקעה מחשבה, ונאספו נבדקים נלהבים, קונצנזוס ושמו 'מרכיביה של הקשבה טובה', טרם נמצא. כששואלים אנשים האם הקשיבו להם, הם לרוב מדברים על חוויה כוללת, ושופטים את יכולת ההאזנה על פי מידת ההנאה שהפיקו מהשיחה. במחקר אספו נבדקים רבים ושאלו אותם כמה שאלות פשוטות, כדי לברר האם אנשים אנשים מגדירים הקשבה ותופסים הקשבה באותה הדרך. לאחר ניתוח מעמיק, הצליחו השניים לצמצם הקשבה לשלושה מרכיבים:

1. האם אתה איתי: עד כמה תשומת הלב שלך נתונה לסיפור קורע הלב על הקטע המעצבן שעברתי בעבודה, וכמה ממנה נתונה לפוסט שלך בפייסבוק, להודעות בוואטצאפ או לביצועים המרגשים ב"דה וויס".

2. האם אתה מבין: האם הצלחת להבין למה התכוונתי כשאמרתי שאני מרגישה מותשת, הצלחת להתחבר להתרגשות שחשתי כשפגשתי בחברה הטובה שלי? או הבנת מה אומרת בשבילי ההערכה הטובה של הבוס?

3. אתה בעדי או נגדי: האם אתה מוצא את הדברים שלי ראויים להישמע? האם אתה מקווה שאצליח לפתור את הבעיה שלי? האם אתה רוצה בטובתי?

למה לי להקשיב?

אפתח ואומר, הקשבה אינה משימה קלה. נהוג להאשים את אופי החיים העכשווי שלנו בחוסר היכולת שלנו להקשיב לאנשים סביבנו; האפליקציות המקפצות, קצב החיים המהיר, הסטרס המאפיין במידה רבה את היום-יום שלנו. אבל גם אם יעניקו לכם כרטיס מיוחד אל מציאות בה לא ניתן להשיג אות חשמלי, ואין רעשי רקע בכלל, תגלו שאתם עדיין מתקשים להקשיב. שאלו כל מי שיצא לו להשתתף בסדנת ויפאסנה, או כל מי שסבל מהפסקת חשמל בלתי צפויה- שקט לבדו אינו הופך אותנו למקשיבים טובים יותר. נוסף להסחות הדעת החיצוניות פעמים רבות נסבול גם מזוללי קשב מבפנים; חוסר סבלנות, הקשבה סלקטיבית, דיון בנושאים אמוציונליים וטעונים, נטייה להגיב מהר, שיפוטיות, או נטייה אובססיבית להציע פתרונות גם כשלא שאלו אותנו. כל אלה הופכים את משימת ההקשבה למשימה מאתגרת מאוד.

הקשבה היא אמנם משימה לא פשוטה, אבל מי שמצליח להגיע אליה, זוכה ללא מעט פרסים על המאמץ. על פי מטא- אנליזה (סכימה ומיצוי של מחקרים רבים באותו נושא) שעשה פרופסור אבי קלוגר, הקשבה נמצאה כמשפיעה יותר על ביצועים אישיים מאשר תכונות אישיות אחרות. בנוסף, בניסוי שנעשה בכנס Ted בברזיל, הושיבו אקראית אנשים לשיחה חברית. לחצי מהם שלחו מבול של הודעות אס-אמ-אס שהפריעו להם במהלך השיחה, ולאחרים הניחו לשוחח ללא הפרעות. לאחר דקות הסמול טוק המשונות הללו, שאלו את הנבדקים עד כמה הם חשים קרבה ואהדה לאנשים שאיתם דיברו. באופן לא מפתיע אלה שהוקפצו ונעו באי נוחות בגלל הודעות בלתי פוסקות דורגו כפחות אהודים. נוסף לעובדה שאנשים אוהבים את מי שמקשיב להם, מסתבר שאנשים שמקשיבים יותר טוב, הם בעלי ביצועים טובים יותר בעולם העבודה. כך גם נציגי מכירות שהקשיבו זמן רב יותר ללקוחותיהם, מכרו הרבה יותר. גם רופאים שהקשיבו יותר למטופלים שלהם, סבלו פחות מתלונות, גם כשנעשתה בפועל טעות באבחנה הרפואית.

להקשבה יש גם קשר ישיר להישגים אקדמיים. כך, מנהלי בתי ספר שדורגו על ידי צוות המורים שלהם כאנשים שאוזניהם כרויות, ניהלו מוסדות חינוכיים שהתלמידים בהם השיגו הישגים אקדמיים טובים יותר בסטנדרטים ארציים. תאמינו או לא, אבל הקשבה יכולה אפילו לשפר את היכולות הרטוריות של בן השיחה שלכם. במחקר של מונישה פסופטי מצאו שאנשים שסיפרו על מקרה מסכן חיים בו השתתפו נשמעו רהוטים, מעניינים וקולחים יותר כשהם סיפרו את סיפורם לאדם שהונחה להקשיב להם. זה נעשה כיוון שכשאנחנו מאמינים שמקשיבים לנו, אנחנו נוטים לפרט, להיכנס לעומק הפרטים, לשתף ולהיות מעניינים יותר. חכו, זה עוד לא הכל. הקשבה גם מפחיתה דיכאון. לאחר הצונמי ב- 2004, נבדקה השפעת הקשבה על ההתמודדות התושבים. לאחד הכפרים שלחו מתנדבים חסרי רקע טיפולי, שפשוט יקשיבו לסיפוריהם של התושבים במשך שנה. לאחר אותה שנת הקשבה נמצא שרמת הדיכאון של תושבי הכפר צנחה פלאים יחסית לכפרים אליהם לא הגיעו המתנדבים המאזינים.

מדוע דווקא לא כדאי לכם להקשיב?

מסתבר שלהקשבה יש גם צדדים שליליים. המחקר מראה שאנשים שמקשיבים מתקשים להיות ״זכר האלפא״. באנלוגיה מעולם הטבע, ״זכרי האלפא״ יהיו אלו שייהנו מיחס מפוחד של הכפופים אליהם, או הקולגות שלהם. הם יחשבו סמכותיים יותר, החלטיים יותר, ויעודדו מתן כבוד הנובע מיראה. דומיננטיות שכזו קשה מאוד לשימור אם תקשיבו לסובבים אתכם, ותגרמו להם להרגיש בנוח במחיצתכם. מהצד השני, אם תקשיבו לאחרים סביבכם, תוכלו לקבל סטטוס מסוג אחר, כזה המבוסס על יוקרה. בנייה של סטטוס כזה דורשת זמן והשקעה, בניגוד לסטטוס הדומיננטיות המאיימת, שמצריך בסך הכל גישה לוחמנית, וקמצוץ צעקות.

[קראו עוד על האיזון העדין של אסרטיביות]

לשנות את דעתם של אחרים

יש אנשים שכמעט בלתי אפשרי להגיע איתם להסכמה. מבחינתם ישנה אמת אחת ויחידה, והם ילחמו עד זוב דם בכל מי שינסה לטעון אחרת, ינסה לאתגר את המחשבה הראשונית שלהם או יציע גישה מורכבת יותר. מסתבר שכדי לשכנע מישהו או לכל הפחות לגרום לו לראות את העולם מנקודת מבטכם, אתם זקוקים לפחות מחוות ווקליות מרשימות, או נפנופי אגרופים, ולהרבה יותר רצון להקשיב. בניסוי נתנו לנבדקים קטע מכתבה אודות החלטת בג"ץ להחזיר גוויות של מחבלים למשפחותיהם. מול הנבדקים הושבו שתי קבוצות של מקשיבים; האחת, הכילה מקשיבים מיומנים- עובדים סוציאליים, מאמנים ופסיכולוגים והשנייה הורכבה מאנשים מן השורה. מסתבר שכשישבו הנבדקים מול מאזינים מיומנים הם הראו גישות מורכבות יותר לסוגיית החזרת הגופות, מאשר כאשר ישבו מול כאלה שאינם מיומנים. עוד נתון מעניין הוא שלדעה הפוליטית שלהם לא הייתה השפעה על העובדה שאחרי התרגיל החזיקו הנבדקים בגישה רחבה ומורכבת יותר. הדבר מוסבר במחקר בכך שהקשבה לעמדתו של האחר נותנת לו הזדמנות לבדוק את עמדתו ולחשוב עליה שוב. כשאנו עסוקים בהתנגחות הדדית, אנחנו מתבצרים איש איש בדעותיו הוא, וכל ניסיון להידברות או תקשורת נתון לכישלון.

[קראו עוד על החשיבות של סיפורים בחיינו]

איך תהפכו למקשיבים טובים יותר?

1. תרגול תרגול תרגול: בדיוק כפי שאתם רוצים להשתפר בספורט או בקריאה, הקצו זמן מכוון לתרגול הקשבה. התחילו מזמנים קבועים בהם אתם אומרים לעצמכם: "עכשיו אני אקשיב במשך שישים שניות, ולא אמהר להביע את דעתי״. אחרי שתרגלתם את זה, בדקו מה זה עושה לכם. אתם יכולים אפילו להודיע לצד השני: ״אני עכשיו רוצה להקשיב לך במשך כמה דקות״. אמנם אנחנו לא יכולים להכריח אחרים להקשיב לנו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לבחור להקשיב לאחרים.

2. הביעו עניין: יש דרכים שונות להביע עניין במה שמי שעומד מולכם אומר. תוכלו להנהן, להביט בו, לחייך, וגם להשתמש במסרים מעודדי דיבור. תוכלו לשאול "מה עוד?" או "הייתי שמח לשמוע עוד באותו עניין".

[קראו עוד על תגובות בונות קשר לשמחות של אדם אחר]


3. עצות להמונים: היכן המקום למתן עצות? תשאלו ובצדק. הרי כאשר אדם בוחר לדבר איתנו הוא אינו מצפה שנשב מולו כבול עץ ולא נגיב כלל. במקרה הזה, חשוב להצטייד במנה גדושה של אינטליגנציה רגשית. לפני שאתם מעניקים לאדם שמולכם מחכמתכם, עצרו לשאול, האם הוא בכלל ביקש עצה. אם הוא נמנע מלבקש אחת, הימנעו גם אתם מלתת. נסו לעזור לאדם השני למצוא את התשובה בעצמו והשתמשו בשאלות מנחות. נסו לנסח את הדברים בתור הצעה, והקפידו לשמור על גישה מכילה וסקרנית. הרבה פעמים, מספיק שאדם מתאר במילים את הבעיה שלו כדי שהסיפור שלו יעשה קוהרנטי ושלם יותר. כשאנחנו מדברים, אנחנו יוצרים סיפור, והמחקר מראה שסיפורים הם דבר שקל לנו לעכל, לאחסן ולהמשיך הלאה.

4. הכירו את עצמכם: אתם כבר יודעים מהם הנושאים שמקפיצים אתכם ועשויים לגרום לכם לא להקשיב. השתדלו לא להיות ריאקטיביים, אלא חשבו מראש על עניינים שעשויים לפגום בהקשבה שלכם. כשתחזו את הדברים מראש תוכלו לבחור גם איך להתמודד איתם.

[קראו עוד על התמודדות נכונה עם ביקורת]

5. היו מוכנים לשינוי, וקבלו אותו גם אם הוא אינו טבעי לכם: כבר נכתב רבות על כך ששינויים דורשים זמן. הם אינם מתרחשים בן לילה, ודורשים השקעה ורצון עילאיים. יצא לי להנחות קבוצה של סטודנטים למשפטים, שהורגלה להתעמת, להתווכח וקידשה ניצחון בעימות על פני הקשבה ליריב. הסטודנטים שלי שתרגלו הקשבה העידו בתחילה על הקושי והמוזרות שהסבה להם משימת ההקשבה, אך לאחר כמה שבועות, הם התחילו לאמץ את תרגול ההקשבה גם בחיים הפרטיים שלה

6. נהגו בעצמכם בחמלה: ללמוד להקשיב זו חווית למידה לכל דבר. כמה שאנחנו לומדים יותר אנחנו מבינים כמה אנחנו לא יודעים. אל תלקו את עצמכם על כך שיכולתם להקשיב טוב יותר, למדו לפעם הבאה וזכרו שאתם רק מתחילים לתרגל.

ספרו לי על איך הקשבה משנה אתכם, ואיך אתם מרגישים כשמקשיבים לכם. שתפו אותי במייל חוזר או בפייסבוק במחשבות ובאסטרטגיות שלכם להתמודדות עם קשיים.


שלכם,

יהודית


כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon