שיחת נפש - כך תייצרו שיחות יותר טובות

עודכן ב: 16 אוק 2019


"שיחה אמיתית, תמיד מכילה בה הזמנה", אומר המשורר האנגלי דייויד וייט; "זו הזמנה לאדם השני לחשוף את עצמו אליך, לומר לך מי הוא ומה הוא באמת רוצה". כנראה שלכולנו היו שיחות ממש טובות, כאלו שנמשכו לתוך הלילה, גרמו לנו להיות מרותקים ומלאי השראה. יצרנו בהן קשר והרגשנו מובנים באמת. ובכל זאת, יהיה זה מעט מתייפייף לומר שכל שיחה מהווה הזמנה שכזאת. שיחות סלון, שיחות משרד או שיחות קפה הן לרב לא ההזמנות הכי-הכי-אמיתיות והן רחוקות שנות אור מתיאורים של משוררים; מה הולך?, אצלי טוב! תודה, ואצלך? מעולה. כן…איזה מזג אוויר טוב יש היום. נכון, זה יום מעולה לטיול. שמעתי שבסופ"ש ירד גשם… וואי איזה באסה. כן ממש.


שיחות הן כמו מאגרי מים. תוכלו למצוא מאגרים רדודים ועומדים, אחרים יהיו עמוקים, סוערים וישאו אתכם על גל למקומות רחוקים ופוקחי עיניים. תוכלו להתבונן בשיחות שלכם ולמצוא בהן עומקים משתנים; אותן ״שיחות קטנות״ (סמול טוק) או בכותרת אחרת, ״שיחות על מזג האוויר״, יקחו אתכם אל מכבי שעלתה לגמר ואל הידיעה המסעירה בנוגע להריון של רפאלי. אתם מתמסרים באינפורמציה, מהנהנים, ואולי אפילו מעדכנים אחד את השני באירועי חייכם האחרונים. שיחות שכאלו, משתייכות לסוג האירועים שאיתן או בלעדיהן, העולם כנראה היה נראה אותו הדבר. הן למל״מיות; לא מועילות ולא מזיקות. אתם שוחים במים רדודים ללא סיכון. אף אחד לא נחשף יותר מידי, ומצד שני, לאף אחד גם לא לגמרי אכפת מה נאמר שם. תוכלו אפילו להפעיל את הטלוויזיה שתרוץ קצת ברקע. מושלם.


בשיחות אחרות, תוכלו בוודאי להעלות הילוך ולהסתכן מעט. אתם בולעים את הרוק ומעזים לדבר על דת, פוליטיקה וחיי האהבה של מי שנמצא בשיחה. אתם מהלכים על חבל דק ומנסים לאזן בין שיחה מעניינת, חשיפה, גלישה לויכוח, או מבוכה. אתם ערניים, מתעניינים, ואולי עדיין די מתאמצים: להשמע, להיראות ולצאת טוב.מיטיבי השיח ימצאו עצמם מידי פעם גם בשיחות עמוקות (ואם אתם בני 18, ע״ע ’שחנ״ש‘). אלו הן אותן הזמנות אינטימיות ומקרבות. אתם מניחים לרשות המצנזרת לעזוב לרגע, כשאתם שואלים ומשתפים במה שמעניין אתכם - על הקשר שלהם עם ההורים, על היחס לכסף, אפילו כמה כל אחד מרוויח ועוד מהנושאים שבדרך כלל נשארים בצד. אתם יוצאים מהשיחה בתחושה שהתקרבתם אחד לשני וכמה טוב זה שיש עוד בנאדם בעולם שעשה לנו חשק לעוד.

[קראו עוד על מערכות יחסים איכותיות]


בתור יצורים חברתיים אנחנו כמהים לאותו חיבור קסום, אך האם באמת נהיה מסופקים יותר אם נדבר על החוויות האישיות שלנו במקום על חדשות? מתיאס מל, פסיכולוג מאוניברסיטת אריזונה, ערך בשנת 2018 מחקר שמטרתו לענות על שאלה זו. כמעט 500 נבדקים הסכימו להיות תחת ״עיני האח הגדול״ ולתת לחוקרים להאזין להם. מזריחת החמה ועד לרגע בו הניחו את ראשם על הכר, ענדו הנבדקים מכשיר הקלטה שהקליט קטעים משיחות שניהלו במשרד, בשולחן האוכל, ואפילו בחדר השינה. בנוסף, בדקו החוקרים בעזרת שאלונים עד כמה המשתתפים שבעי רצון מחייהם. החוקרים המצוטטים סיווגו כל פיסת שמע; מבחינתם, שיחת חולין (סמול טוק) הייתה שיחה בה המשתתפים יצאו כפי שנכנסו. כלומר, אחרי השיחה הכירו המשוחחים אחד את השני באותה המידה כפי שהכירו לפניה. שיחה משמעותית לעומת זאת, הייתה שיחה בה עבר מידע משמעותי שחושף מי הוא האדם שמשתתף בשיחה, לא חשוב באיזה נושא. והתוצאות? אלו שבילו יותר זמן בשיחות עמוקות יותר (בין אם היו מוחצנים ובין אם מופנמים), היו יותר מאושרים ומסופקים מחייהם. נמצא קשר חזק בין שיחות עומק לרמות שביעות רצון. למען הדיוק חשוב גם לציין, שההפך לא היה נכון, כלומר לא נמצא קשר בין קיום שיחות סמול טוק לבין חוסר שביעות רצון.

[קראו גם על הקשר של הטלפון הנייד לכל זה]


אם הביקורת כבר עלתה שם בצד השני של המסך, אז נכון, מדובר במחקר שבודק את הקשר, לכן לא ניתן לדעת האם אנשים מאושרים מנהלים יותר שיחות עמוקות, או שמא הן שיחות העמוקות שגורמות לנו להרגיש טוב ולכן אנחנו מאושרים יותר. ובכל זאת, אני מהמרת שכולנו חווינו את העונג ששיחה טובה יכולה להותיר בנו. עד שיגיע גם המחקר שיראה קשר סיבתי מובהק, נצטרך לצאת ולבדוק בעצמנו. ובינתיים, נעבוד על היכולת שלנו לנהל שיחה טובה הרבה יותר.


עידן הקרח

באינטרקציות חדשות, דייט ראשון, מינגלינג, או מסיבה שבה אנחנו מכירים רק את עצמנו ואת חתן השמחה (מביך!), אנחנו מגיעים מלאי מוטיבציה לייצר שיחות, אבל לא כל כך יודעים מה לשאול. אנחנו רוצים להתקרב, אבל לא להביך. להכיר אבל לא לחטט. אם אשאל ״יש לך חברה?״ אני עלולה למצוא את עצמי על המסלול המהיר למבוכה. אם אלך על שאלה יותר תמימה כמו ״במה את עובדת?״ אני עדיין עשויה לדרוס את השיחה, שרק הרגע הצליחה להתרומם מעל סוגיות מזג האוויר. ייתכן ועבור אלו העומדים מולי מדובר בנושא רגיש; אולי העבודה נתפסת בעיניהם כמגדירה את מי שהם, ומעידה על כמה שהם מוצלחים, חכמים או שווים. מצד שני, מרב פוליטיקלי-קורקט, קשה לומר משהו בכלל. נתקלתי פעם בעצה שהשפיעה עלי, כזו המציעה כיצד לעקוף את הסיבוב המנומס-מביך הזה, כשאנחנו משאירים לצד השני את האפשרות לספר מה שהוא באמת רוצה. ״ספר לי על עצמך״ היא דוגמא לשאלה כללית, שנותנת לצד השני המון חופש אבל גם מייצרת אינטימיות.

[הקשיבו גם לפודקאסט בנושא הקשבה]


אל תראו שאתם מקשיבים, תקשיבו באמת

תוכלו למצוא לא מעט עצות הנוגעות לשיח ולהקשבה טובה. פתגם אתיופי שנתקלתי בו מציע עצה מוצלחת במיוחד: "הקשב לפני שתדבר, לעס לפני שתבלע". וצחוק בצד, סלסט הדלי, אשת שיחה מנוסה במיוחד, מסכמת בהרצאת הטד המומלצת שלה את העצות הנפוצות: "להביט לאנשים בעיניים, לחשוב על נושאים מעניינים, לדון עליהם מראש; הביטו, הנהנו וחייכו כדי להראות שאתם מקשיבים, חזרו על מה ששמעתם או סכמו את זה". ואז היא מוסיפה בחיוך כובש - "אז אני רוצה שתשכחו את כל זה. זה שטויות".

הדלי היא מגישת רדיו אמריקאית, ואפשר לומר שכמעט 20 שנה, היא מדברת עם אנשים למחייתה: "זוכי פרס נובל, נהגי משאיות, מיליארדרים, גננות, ראשי מדינות, שרברבים. אני מדברת עם אנשים שאני אוהבת. אני מדברת עם אנשים שאני לא אוהבת. לפעמים אני מדברת עם אנשים שאני לא מסכימה איתם עמוקות ברמה אישית. אבל עדיין יש לי איתם שיחה מעולה", היא מספרת. בהרצאתה היא מבקשת להיפטר מאותן עצות כלליות שאנו מכירים ולהחליף אותן בעצה פשוטה בהרבה. "זה לא שיש בעיה עם להביט לאנשים בעיניים", היא מסבירה. הבעיה היא עם כל הדברים שאנו עושים כדי "להראות" שאנו באמת מקשיבים. "אין סיבה ללמוד כיצד להראות שאתם מקשיבים", היא מציבה בחן רב את האמת, "אם אתם למעשה באמת מקשיבים". הדלי מציעה להחליף את רשימת המכולת במרכיב הפשוט, סקרנות. לסקרנות יש את הכוח להפוך שיחה, לשיחה מעניינת באמת. כדאי להיכנס לכל שיחה בהנחה שיש לכם משהו ללמוד, היא מציעה. או כפי שביל ניי היה אומר: "כל מי שאי פעם תפגשו יודע משהו שאתם לא".


היה היה פעם סיפור

מה מעורר בנו את יצר הסקרנות? נסו ללכת על מה שמעניין, כלומר סיפורים. אנחנו מתים על סיפורים וזוכרים סיפורים טוב יותר. סיפורים נוטים להיות פיקנטיים הרבה יותר מסתם עובדה חסרת הקשר אישי. אם יש לכם בבית ילד, אתם כבר יודעים שהשאלה "איך היה היום בבית הספר?" מסתכמת לרב בתשובה התמציתית - "בסדר". מה שעשוי להועיל ליצירת שיחה (בעלת רוח חיים) הוא לעזור לצד השני לחשוב על תשובה שתמשיך מעבר למילה הראשונה, לעזור להם ליצור סיפור, כלומר חוויה. "מה הדבר הכי מעניין שקרה היום בעבודה?", "מדוע קראו לך בשם שלך?", "דבר מצחיק שקרה לך", ו -"את מי הערצת בתור נער/ה?", הן כולן דוגמאות לשאלות שיגרמו לבן השיח לכם לעצור, ולספר סיפור. ולכם - להקשיב הרבה יותר. פרופ׳ אבי קלוגר מהאוניברסיטה העברית, מכנה את השאלות מהסוג הזה "שאלות תיקוף", כלומר שאלות שנותנות תיקוף, אימות או אישור למי שאני באמת. קלוגר מסביר שזוהי דרך אחת להפוך הקשבה לפשוטה.


מה משותף לעיתונאי, חוקר משטרתי ולשיחה קולחת? כולם רוצים תשובה מספקת על חמשת המ״מים: מי מעורב? מה קרה? מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה? מדוע זה קרה? ואפשר וגם שאלת בונוס (אבל בלי מ״מ) - כיצד זה קרה? היו חוקרים, שאלו שאלות פתוחות שיגרמו לצד השני לחשוב רגע לפני שיסכם ב"כן".

[קראו גם איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו]


סליחה אני רק שאלה

לשאלות יש את הכוח המופלא לעורר פילים, להוציא סודות ואפילו לגרום לנו לצחוק עד שתכאב לנו הבטן. עם השאלה הנכונה, תוכלו ללמוד דבר או שניים גם על אדם שהכרתם מאז ומעולם. עם השאלות הנכונות, אולי תרצו אפילו להתחתן עם אדם זר לחלוטין.


פרופסור ארתור ארון פרסם לפני כ-20 שנה מחקר שהפך לסיפור טוב עד היום. החוקר מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו-יורק, החזיק בתיאוריה מעט שנויה במחלוקת; אנו יכולים לבחור במי להתאהב. וזה יכול להיות כל אחד. הוא חשב שבמקום בו נחשוף חלקים עמוקים, אישיים ופגיעים בעצמנו, נראה אינטימיות צומחת, אפילו אם מדובר באדם זר לנו לחלוטין. האינטימיות הזו, תהיה כה חזקה, שייתכן ואפילו תוביל להתאהבות.


ארון שיחק באש; הוא שיחק באינטימיות בין זרים מוחלטים. זוגות זוגות של גבר-אישה זרים לחלוטין, פסעו לתוך מעבדתו והושבו זה מול זה. עם כל המבוכה שבדבר, הם קיבלו רשימה של 36 שאלות ברמת אינטימיות עולה, למשל: "מה נחשב בעיניך כיום מושלם?", "מהי חברות בשבילך?", ו"ספר לבן שיחתך מה מוצא חן בעיניך אצלם, ציין דברים שאולי לא היית אומר למישהו שכרגע פגשת". לבסוף, התבקשו להביט זה בעיניה של זו, במשך ארבע דקות שלמות.ארון ידע על מה הוא מדבר. אחרי המסע המשותף הזה, היו הזרים הנחשפים קרובים הרבה יותר זה לזו, מאשר הזרים בקבוצת הביקורת המקבילה, שעסקו בשיחות חולין בלבד. פרט אחד צהוב במיוחד גם יצא מהמחקר - חצי שנה לאחר הניסוי, חגגו החוקרים בחתונה של זוג זרים שהתאהבו במהלך אותו ניסוי.

[בסוף הכתבה יופיעו 36 השאלות מהמחקר]


הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר אמר פעם, "שפוט אדם לפי השאלות שלו, ולא לפי תשובותיו“, השקיעו בשאלות שתבחרו לשאול. אל תהססו גם להיעזר במאגר שאלות כדי לקבל השראה. הנה כמה דוגמאות לשאלות נחמדות: "מי מהווה עבורך דמות מעוררת השראה", "על איזה פחד הצלחת להתגבר?", ו- "מי הוא החבר הכי טוב שלך?"


להתעניין במקום לעניין

אם אתם לא מרצים, סטנדאפיסטים או באמצע נאום בר/בת המצווה שלכם, נסו להניח בצד את הרצון להמם את מי שעומד מולכם. כשאנחנו מדברים יותר מידי, מנסים להרשים, לתרום לשיחה, אנחנו מפסידים פעמיים. אנחנו גם עובדים קשה מאוד, וככל הנראה גם מייצרים חוויה לא נהדרת במיוחד עבור הצד השני. לעומת זאת, כשאנחנו מעודדים אנשים אחרים לדבר, הם רואים אותנו בעיניים הרבה יותר טובות. באופן משעשע, הם אפילו יראו בנו אנשי שיח מצויינים. במחקר משנת 2012 מאוניברסיטת הרווארד מצא שכשאנשים מדברים על עצמם, מופעלים במוח מנגנוני עונג. את אותם מנגנוני העונג מפעילים גם דברים מדהימים אחרים - למשל אוכל. זכרו, אנשים אוהבים לאכול, אבל הם אוהבים גם לדבר. נסו להתעניין יותר ולעניין קצת פחות.

[קראו גם איך הקשבה גורמת לאנשים להסכים איתכם יותר]


הדלי מזכירה לנו שוב, שהקשבה כוללת לשים את עצמנו, את הדעות והסיפורים שלנו, לרגע אחד בצד. למשל, אם תוך כדי הסיפור של בן השיח שלכם, עולה לכם דוגמא מרהיבה משלכם, תוכלו להתאפק לרגע, ואפילו לאפשר לאותה דוגמא לחלוף ולאבד רלוונטיות. במקום לדחוף את עצמכם לשיחה, תוכלו להקשיב באמת ולהיות נוכחים. כשאתם קופצים לסיפור שלכם מדרום אמריקה, באותה השניה שהצד השני סיים את שלו, זה עשוי להותיר איזו תחושה, שרק חיכיתם להזדמנות שלכם לספר. תוכלו לוותר על הניסיון להראות כמה שאתם מעניינים, חכמים ושנונים לטובת הרצון להיות שם בשביל הצד השני. לכו תדעו, אולי הצד השני יעשה את אותו הדבר גם בשבילכם.


שתפו בקבוצת הפייסבוק מה עוזר לכם לנהל שיחות טובות.


שלכם,

יהודית.


***

בתרגום חופשי מהמאמר, הנה השאלות:

חלק 1

1. אם הייתם יכולים להזמין כל אדם, את מי הייתם מזמינים לארוחת ערב?

2. האם הייתם רוצים להיות מפורסמים? אם כן, באיזו דרך?

3. לפני שיחת טלפון, האם אתם עושים חזרה על מה שתרצו להגיד? למה?

4. מהו "יום מושלם" בשבילכם?

5. מתי הייתה הפעם האחרונה שבה שרתם לעצמכם? ולמישהו אחר?

6. אם הייתם חיים עד גיל 90, והיה עליכם לבחור עבור 60 השנים האחרונות של חייכם, נפש או גוף של אדם בן 30, במה הייתם בוחרים?

7. האם יש לכם תחושת בטן לגבי הדרך בה תמותו?

8. מהם שלושה דברים שיש לכם במשותף עם בן הזוג לשאלון?

9. כלפי מה אתם מרגישים הכרת תודה יותר מכל?

10. אם הייתם יכולים לשנות את הדרך בה גידלו אתכם, מה הייתם משנים?

11. קחו ארבע דקות כדי לספר את סיפור חייכם בפירוט רב ככל האפשר.

12. אם הייתם יכולים להתעורר מחר בבוקר עם תכונה או יכולת כלשהי, איזו הייתם בוחרים?

חלק 2

13. אם היה לכם כדור בדולח שיגלה לכם דבר אמיתי על עצמכם, חייכם, העתיד שלכם או כל דבר אחר, מה תרצו לדעת?

14. האם יש דבר שאתם חולמים לעשות במשך זמן רב? מדוע לא עשיתם אותו עדיין?

15. מהו ההישג הגדול ביותר של חייכם?

16. מה תעריכו יותר מכל בחברות?

17. מהו הזיכרון הכי היקר שלכם?

18. מהו הזיכרון הכי הנורא שלכם?

19. אם הייתם מגלים שבעוד שנה תמותו באופן פתאומי, האם הייתם משנים דבר באורח החיים שלכם? למה?

20. מהי המשמעות של חברות בעיניכם?

21. מהו התפקיד של האהבה והחיבה בחייכם?

22. שתפו אחד את השני, לסירוגין, ב-5 תכונות חיוביות של בן הזוג לתרגיל.

23. עד כמה המשפחה שלכם קרובה וחמה? האם אתם מרגישים שילדותכם הייתה מאושרת יותר מזו של רוב האנשים?

24. מה אתם מרגישים כלפי מערכת היחסים שלכם עם אמכם?

חלק 3 

25. אמרו שלושה משפטים אמיתיים בגוף ראשון רבים, לדוגמא: ״שנינו בחדר הזה מרגישים עכשיו…"

26. השלימו את המשפט: "הלוואי שהיה לי מישהו לחלוק איתו…."

27. במידה ותהפכו לחברים קרובים של בן זוגכם לתרגיל, מה חשוב שיידע עליכם?

28. ספרו לבני הזוג מה מוצא חן בעיניכם אצלו. היו כנים ואמרו דברים שלא הייתם אומרים לאדם שרק הכרתם.

29. ספרו לבן הזוג על רגע מביך שהיה לכם.

30. מתי בפעם האחרונה בכיתם מול מישהו אחר? ולבד?

31. שתפו את בן הזוג בדבר שאתם כבר אוהבים בו.

32. האם יש משהו לדעתכם שהוא רציני מדי כדי שיצחקו עליו? מה הוא?

33. אם הייתם מתים הערב, מבלי אפשרות לדבר עם אף אחד, על מה הייתם מתחרטים שלא אמרתם למישהו? למה לא סיפרתם לו עד עכשיו?

34. הבית שלכם ובו כל הרכוש שלכם עולה באש. אחרי שהצלתם את יקיריכם ואת חיות המחמד, יש לכם זמן להיכנס ולהציל עוד דבר אחד. מה תחליטו להציל ולמה?

35. מכל האנשים שבמשפחתך, מותו של מי יהיה קשה במיוחד? ולמה?

36. שתפו את בן הזוג בבעיה אישית ובקשו את עזרתו בפתרונה. בנוסף, בקשו מבן הזוג לשקף לכם מה לדעתו הרגשתם לגבי הבעיה שבחרתם.


*כעת הסתכלו אחד לשני בעיניים במשך 2 עד 4 דקות.


כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon