המחשבות שלנו מקפצות בין מחשבה להרהור, בין עבר לעתיד בצורה בלתי פוסקת. ״למה הוא אמר את זה ומה זה אומר?״, ״מה להגיד בראיון עבודה?״, ״זכרתי לכבות את הבוילר?!״. כל זה - במקום שנתמקד במה שאנחנו עושים באותו רגע. מחקרים מראים - זה לא עושה לנו טוב. התגלה שלהתמקד ברגע הזה, בהווה, משפר את החיים. עם קצת תרגול - כל אחד יכול.
מכירים את זה שאומרים על מישהו שהוא ״חי בעבר״?
אנשים לא פעם מריצים כמו תקליט שבור, שוב ושוב, דברים שקורים להם. מצד שני, מנהלים את חייהם על בסיס איזשהו ״עתיד״ שהם מדמיינים, הוא עוזר להם לקבל החלטות, וגם מעסיק אותם רב היום.
הסופר פולטון אורסלר מתאר את זה בצורה מדוייקת בספרו: המחשבות נעות ״בין חרטה על האתמול לפחד מן המחר״.
השבוע אני שואלת, מתי אנחנו בעצם נמצאים באותו רגע, במה שאנחנו באמת עושים וחווים עכשיו? תהיו איתי - כי ללמוד את זה יגרום לכם להיות הרבה יותר מאושרים.
זה טבעי לגמרי לשקוע בהרהורים או להיות אדישים למתרחש או אפילו לתקוע את המבט באייפון בשיחות וואטסאפ גם כשאנחנו עם אהובינו. מה שכן, בטווח הארוך אנחנו פוגעים באושר שלנו.
קבלו דוגמא ממחקר שנעשה על אימהות: בשלב הראשון הן נשאלו כמה הן אוהבות להיות עם הילדים שלהן. מה הן ענו? מאוד, זה הדבר הכי מספק שיש להן בחיים. בשלב השני עקבו אחר האמהות בזמן שהן היו עם הילדים, בתכלס, זמן אמת. ביקשו מהן לדרג: כמה אתן נהנות ומסופקות עכשיו? מה הייתה התשובה? שלא כל כך. אפילו מחכות שזה יעבור כבר.
מפתיע נכון? גם החוקרים היו מופתעים.
הם המשיכו לבדוק וגילו את הדבר הבא - בזמן שהאמהות היו פיזית עם הילדים, הראש שלהן היה במקום אחר לגמרי. הן חשבו על דברים שהן חייבות להספיק לעבודה, ניסו להשלים שיחות טלפון (כמובן שהילדים הפריעו בזה) ובקיצור - הן לא היו ברגע הזה שם עם הילדים שלהן.
אתם יכולים להבין שהאושר שלהן נפגע, כשהרגע הכי מספק הפך להיות עול.
הפסיכולוגיה נתנה שם ל״להיות ברגע הזה״ - קשיבות ובאנגלית Mindfulness.
מה שזה אומר, זה שאנחנו קשובים למה שאנחנו עושים עכשיו. נכון, זה נוגד את זה שאנחנו מנסים לעשות 5 דברים בכל רגע נתון, אבל זה שווה את זה.
ג׳ון קבט זין, מומחה בתחום הקשיבות (וגם פרופסור לרפואה) הראה שככל שאנחנו קשובים יותר למה שאנחנו עושים בזמן אמת, כך אנחנו בריאים ומאושרים יותר. כל פעילות שמעלה את תשומת הלב שלנו לרגע הזה: התמקדות בדבר אחד בלבד, עשייה עם כוונה ומיקוד, היא מועילה. עוד דוגמאות: להיות מודעים לנשימה שלנו, להכיר תודה על מה שקורה לנו (ראו מייל שבוע 4) ולעשות מדיטציה. המחקר הראה שקשיבות מקטינה את רמת החרדה, מגבירה את האושר, מחזקת את מערכת החיסון ואפילו - משנה את האופן שבו המוח שלנו פועל.
מה שחשוב לי שתקחו מהמייל הזה - קשיבות היא בחירה שאפשר לתרגל. אנחנו בוחרים למה לשים לב, אנחנו בוחרים אם לחשוב על משהו אחר בזמן שמדברים איתנו ואנחנו יכולים לבחור להקדיש זמן למה שקורה לנו עכשיו - להתבונן בהווה שלנו - כי לא נהיה שם שוב בזמן אמת.
כשהמחשבות שלנו נודדות - נחזיר אותן בעדינות למה שאנחנו עושים. נזכור שזה טבעי שהמחשבות שלנו קופצות כי זה מה שהמוח שלנו היה רגיל לעשות במשך שנים, אבל כן נשתמש בזה שאפשר לתרגל וליצור שינוי - להיות ברגע הזה.
במקום להיות עבד של העבר או העתיד שלכם, כמו שרב האנשים עושים, תתמקדו בהווה. תזכירו לעצמכם, אפילו ברמת התזכורת בפלאפון - להתמקד בכאן והעכשיו. להתחיל מדקה אחת של ריכוז פעם בכמה שעות, דקה שתתמקדו בנשימותיכם או בתחושה פיזית אחרת יכולה להוביל אתכם בדרך לשיפור כולל באיכות החיים שלכם - להתחיל לשים לב למה שקורה לכם.
פעם הבאה שאתם נקלעים לשיחת נפש עם השכן, עם חבר או עם אח, תקשיבו לו ורק לו, שאר העולם יחכה.
כדי שתכנסו לשוונג - במשך דקה (אפשר לשים טיימר) - השענו אחורה, עצמו את העיניים, ותנשמו בצורה איטית. תתרכזו רק בנשימות שלכם - איך הן נשמעות? איך מרגיש מעבר האוויר בגוף שלכם? תרגישו את קצב הנשימות שלכם.
לפעמים הבאות, אפשר להוסיף מוזיקה שמרגיעה אתכם ולנסות להקשיב לצליל אחד בלבד כל פעם.
רוצים להפנות את תשומת ליבו של מישהו אחר ל״כאן ולעכשיו״ שלו?
העבירו לו, שיקרא!
קראתם ואתם רוצים לקבל ממני כל שבוע מסקנה מעשית מתוך מדע הפסיכולוגיה החיובית? הרשמו בלחיצה קטנה כאן.
שלכם,
יהודית