היה לכם חודש שלם להשלים את המשימה ונזכרתם אתמול? הבטחתם שזה לא יקרה שוב בתקופת המבחנים הבאה? הדחיינות מלווה אותנו לא רק בהגשת עבודה באוניברסיטה או בהגשת הדוחות שלנו למס הכנסה, אלא גם בדיאטה, בניסיון שלנו לחסוך כסף או לעשות ספורט סוף סוף.
הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי ממחיש מה עומד מאחורי הדחיינות - דמיינו שאתם מתבקשים להריח שוקולד בריח מדהים ואז ניצבים בפני האופציה הבאה: אתם יכולים לקבל חצי חבילת שוקולד ממש ברגע זה או חבילה שלמה עוד שבוע. רב האנשים לוקחים חצי חבילת שוקולד, עכשיו. זה אומר בעצם, שלא שווה לנו לחכות עוד שבוע בשביל חצי חבילת שוקולד. נתמקד רגע בעתיד רחוק יותר. אני אשאל אתכם אם אתם רוצים את חצי חבילת השוקולד שלכם עוד שנה או את החבילה השלמה עוד שנה ושבוע? רב האנשים ישמחו לחכות עוד שבוע בשביל חבילת שוקולד שלמה. למרות שמדובר בעצם באותה החלטה - האם לחכות שבוע נוסף בשביל יותר שוקולד - השאלות האלו לא מרגישות דומות. בתרחיש הראשון אתם כבר ממש מרגישים את טעמו של השוקולד בפה שלכם, בעוד שבשני אתם לא נותנים לרגשות שלכם לבלבל אתכם - אתם הגיוניים וחושבים על הערך של יותר שוקולד בהשוואה למחיר של לחכות שבוע נוסף. מה פשר העניין? במקרה השני ההחלטה היא לעתיד הרחוק, שנה או שנה ושבוע. אם תחשבו על זה, בעתיד אנחנו מדמיינים עצמינו כאנשים נפלאים: אנחנו נהיה סלבניים, לא נדחה לרגע האחרון, נעשה ספורט ועוד. הבעיה היא שאנחנו אף פעם לא זוכים לחיות בעתיד, אלא עכשיו. ובזמן הזה - אנחנו לא כאלו נפלאים כפי שאנו מדמיינים שנהיה בעתיד.
הדחיינות מתבססת על עקרון דומה. כשאנחנו חושבים על החיים שלנו באופן כללי, מאוד ברור לנו למה כדאי לנו לסיים את המשימות שלנו בזמן, בלי לחץ, למה כדאי לנו לחסוך לקראת הפנסיה, ומה הערך בלאכול אוכל בריא ולעשות ספורט. אבל מה קורה כשאנחנו חושבים על החיים שלנו ברגע זה? אנחנו מתפתים להמון דברים אחרים, מגרים יותר לרגע הנוכחי.
כשאנחנו עומדים בפני ההחלטה - בין משהו קצת לא נעים בהווה (כמו ריצה בבוקר, כמו לא לאכול עוד עוגיה) למשהו עוד פחות נעים בעתיד הרחוק (התקף לב חס וחלילה), התחושות שלנו בהווה משפיעות עלינו בצורה הרבה יותר חזקה, מאשר השאיפות או הפחד שלנו מהעתיד.
זו כמובן לא בעיה חדשה. מכירים את אדם וחווה? מה כבר ביקשו מהם? רק לא לגעת בתפוח ובתמורה לקבל גן עדן לנצח. גם בעידן המודרני - כמה מאיתנו מסמסים בזמן נהיגה? אנחנו פשוט לא מצליחים להתאפק לשמע הדינג דונג, גם כשברור לכולנו שהמחיר לכך יכול להיות קטלני.
כשזה מגיע לחוסר בשליטה עצמית ולדחיינות, אנחנו הרבה פעמים האויב הגדול ביותר של עצמינו (מדברת פה מניסיון קשוח), אנחנו משלמים מחיר גבוה על ההתנהגות שלנו.
נמשיך עם דוגמת החיים הבריאים כי זה משהו שהרבה מאיתנו מנסים לקיים. מה הבעיה עם זה שאני מנסה לעשות ספורט ולאכול בריא? למה זה כלכך קשה? להיות בריא, בכושר ועם שרירים בירכיים - כל זה יקרה בעתיד. הקושי שיש לי בלראות פיצה ולא לאכול אותה - הוא עכשיו. יש פה אלמנט חשוב של זמן שנכנס לתמונה: באותו רגע בהווה, המאמץ לצאת לריצה לא שווה לנו כמו להיות בריאים יותר מתישהו בעתיד הרחוק, אנחנו פשוט לא יכולים להרגיש את זה באותה העוצמה כמו שאנו מרגישים את הרגע הזה. זה יכול לפגוע לנו בכל פעם בהחלטה האם לצאת לריצה, האם להתחיל כבר את העבודה שאנחנו צריכים להגיש עוד שבוע - ופשוט לבחור שלא - כי התענוג של לאכול פיצה עכשיו הרבה יותר גדול לעומת הפרס של הבריאות עוד כמה חודשים.
אז מה אפשר לעשות? הרי לא תהיה לנו פתאום יותר שליטה עצמית. אבל כן - יש טריקים בהם נוכל להשתמש , הנה דוגמא לכזה:
יצירת פרס מחליף לפרס העתידי הרחוק, כבר בהווה -
הפתרון לכך, הוא מציאת תחליף לפרס העתידי, שאנחנו יכולים לקבל ממש עכשיו. במקום להסתמך על הפרס של ציון טוב או קידום בעבודה עוד חודש, נתגמל את עצמינו בפרס שישפיע עלינו עכשיו. כמו מה? כמו סרט שאנחנו אוהבים, מנוחה, פגישה כיפית, הופעה וכו׳.
הרעיון הוא לצמד בין דבר שאנחנו מאוד אוהבים בהווה לבין משהו שאנחנו ״צריכים״ לעשות ופחות נעים לנו באותו רגע, עליו אנחנו אמורים להיות מתוגמלים מתישהו בעתיד.
בואו נראה כמה דוגמאות - אם אנחנו צריכים לכתוב עבודה ואנחנו מאוד אוהבים לראות סדרה, ניתן לעצמינו פרס בהווה שהוא פרק בסדרה על כל עמוד שנכתוב, במקום להסתמך על הפרס העתידי של הציון הטוב. דוגמא נוספת יכולה להיות שעל כל אימון ריצה, ניתן לעצמינו פרס של פגישה עם חברים. ועוד דוגמא אחרונה - על כל ניקיון של הבית/תיקונים, נצא לבלוי עם בן זוגינו.
רוצים לסיים עבודה גדולה? סוכריה גדולה ברגע זה תתן לכם יותר מוטיבציה מציון טוב עוד שלושה שבועות, או קידום עוד חצי שנה.
זה אולי נשמע בנאלי, אך כשאנו מבינים את העקרון, שפרס (אפילו קטן) בהווה משמעותי יותר עבורינו מאשר פרס בעתיד - יש סיכוי גבוה יותר שנתגבר על הדחיינות ועל חוסר השליטה העצמית. חישבו על פרס מחליף שיהיה טוב עבורכם. לכל אחד יש את הדברים הקטנים שעושים לו טוב - מה תוכלו לתת לעצמכם בהווה כדי להתגבר על הדחיינות ועל המחסור בשליטה העצמית? כדי שתרגישו את התגמול כבר היום?
שלכם,
יהודית