אתם אחד עם החוויה. הזמן טס. החלטתם לבדוק מה השעה וגיליתם שברגע אחד חלפו להן שעות. אתם עמוק בתוך מה שאתם עושים, מרגישים בשיאכם. שום דבר לא מסיח את דעתכם.
זוכרים רגע שבו הרגשתם ככה? קחו רגע להתרפק עליו.
אולי יעזור לכם להיזכר..
בפעם הזו שהייתם שקועים בתוך הספר ולא שמעתם שקוראים לכם?
בשיחה שהרגשתם בה כל כך נכון, שלא שמתם לב ועברו 4 שעות?
או ששיחקתם במחשב ולא שמתם לב שלא אכלתם או ישנתם כבר יותר מידי זמן?
מיהי צ׳יקסנטמיהאי, פרופסור לפסיכולוגיה חיובית, נתן למצב שבו ״פעולה ותודעה מתמזגים״ שם - ״זרימה״. ברגע הזה אנו נהנים מחווית שיא וביצועי שיא בו זמנית ושום דבר לא יכול להתחרות על תשומת הלב שלנו, המוח שלנו הכי יצרני והכי יצירתי. ובמצב הזה ״אין עבר ואין עתיד, יש רק הווה מלא במשמעות״ (מתוך הספר זרימה של מיהי צ׳יקסנטמיהאי).
אין פלא, שלהיכנס למצב זרימה על בסיס קבוע, נחשב לגורם מפתח לחיים מאושרים (קראו את #22 כדי להשלים את התמונה בנוגע לאושר). אנחנו בעצם חווים הנאה עכשווית מהפעולה ומרוויחים לעתיד במימוש המטרות שלנו.
באילו מצבים אתם נוטים לחוות זרימה?
אני למשל, בשיחות עמוקות, בכתיבה ולעיתים בהרצאות שאני מעבירה. לפני שאתם ממשיכים לקרוא חישבו מה מאפיין את מצבי הזרימה שאתם חוווים?
רבים מאמינים שעבור הישגים צריך להתאמץ ובעיקר לסבול, אך המחקר בנושא ממחיש כי סבל אינו מוביל אותנו לשיאים שלנו. בין תת מאמץ למאמץ יתר קיים תחום שבו אנחנו גם מגיעים לשיא ההישגים וגם נהנים מהעשייה. מדובר ברמת האתגר המתאימה לנו - כשהמשימה לא קלה ולא קשה מידי.
הנה תרשים שמתאר את היחס בין המאמץ לקושי:
אם המטלה קשה והיכולות שלי נמוכות, אני אהיה בחרדה. לעומת זאת, אם היכולות שלי גבוהות והמטלה קלה, אז משעמם לי. כשקיימת התאמה בין רמת היכולות לקושי המשימה, אז נחוש זרימה.
במערכת החינוך לא משקיעים הרבה מחשבה בהתאמת הקושי ליכולות, מה שגורר שיעמום, אפטיות, חרדה, ובסופו של דבר רתיעה מלימודים. על מנת להגיע למקסימום שלנו, עלינו לעשות את ההתאמות בעצמינו. לכל אחד מאיתנו יש את הנקודה שבה היכולות שלנו מתמזגות עם המטלה.
איזה מזל שניתן ללמוד כיצד להביא את עצמינו למצב זרימה וכך להיות פרודוקטיביים יותר, יצירתיים יותר ואפילו מאושרים יותר - בו זמנית.
זה מה שאלפי אנשים מדווחים במחקר על חוויות זרימה, ואתם גם יכולים.
אתה לגמרי בתוך העשייה, מרוכז וממוקד.
את חווה תחושת התעלות, מחוץ לתחושת היום יום שלך.
אתה מרגיש צלילות פנימית, מבין מה צריך להיעשות ומקבל משוב מידי על כמה המשימה נעשית בצורה טובה.
את יודעת שהמשימה היא אפשרית ושיש לך את המשאבים והמיומנויות כדי להצליח בה.
אתה מאבד את ״תחושת העצמי״ והדאגות שלך נעלמות לגמרי.
את מאבדת את תחושת הזמן, את לגמרי בתוך הרגע הזה.
המוטיבציה שלך היא פנימית, התגמול הוא פנימי.
עכשיו אתם - איך נביא את עצמינו למצב זרימה? נתחיל מהחלק החשוב ביותר -נדרש אימון, אתם תרגישו את השיפור מפעם לפעם.
1. בחרו דבר שאתם אוהבים לעשות. יכול להיות כל דבר, זוכרים? נגינה, כתיבה, ספורט, קריאה ועוד. קשה לצלול לתוך מה שלא אוהבים. אם אנחנו לא מתים על העבודה שלנו, כדאי למצוא פרוייקטים או היבטים שאנחנו כן אוהבים.
2. הציבו מטרות ברורות. כדאי שיהיה ברור מה אתם רוצים להשיג ושיהיו לכם מדדים להצלחה. למשל: ״אני אכתוב פוסט על זרימה ואיך משיגים אותה, אדע שהצלחתי אם הסברתי כמו שצריך מהי זרימה ואיך מגיעים אליה״.
3. בחרו משימה חשובה. יש משימות שאוהבים והן מהנות, קלות וחסרות חשיבות ויש משימות שאנחנו אוהבים ותהיה להם השפעה ארוכת טווח על הקריירה/החיים שלנו, רצוי לבחור באופציה מספר 2.
4. ודאו שהכישורים שלכם תואמים את רמת האתגר (וצריך להיות אתגר). המשימה צריכה להיות מספיק מאתגרת כדי למשוך את כל תשומת הלב שלכם אך לא מאתגרת מידי, אחרת תשקיעו את כל המאמץ בלהבין מה עליכם לעשות, או שתצאו ללא חשק. גם כאן דרושים ניסוי וטעיה כדי למצוא את הרמה שמתאימה לכם. (קראו עוד על החשיבות של ללמוד מכישלונות ב#26)
5. מצאו זמן שקט שהוא זמן השיא שלכם. אתם יודעים שכדי להתרכז, רובינו זקוקים לשקט ללא הסחות. עבורי השעות של הבוקר, לפני שהטלפונים מתחילים הן זמן ללא הסחות. חשוב גם לבחור זמן בו אנחנו בשיא האנרגיה שלנו. למשל, העייפות של אחרי ארוחת צהריים היא לא זמן טוב לזרימה. חפשו את השילוב שלכם למקסימום אנרגיה ומינימום הסחות.
6. פנו את ההסחות. טלפונים. מיילים. הודעות. פייסבוק. כל דבר שעשוי להסיח את דעתכם. אומרים ששולחן מסודר יכול מאוד להועיל (אני עוד לא הגעתי לשם). לדחוף את כל הניירות למגירה זה פתרון זמני מצוין.
7. הקצו מספיק זמן למשימה. להכנס למצב זרימה יכול לקחת כ-15 דקות, וכשאנחנו בפנים זה כמובן ידרוש עוד זמן. לא כדאי לבזבז כניסה למצב זרימה על מעבר לנסיבות ומשימות אחרות.
8. למדו את עצמכם להתמקד במשימה אחת. אנחנו רגילים לעבור ממשימה למשימה (זה החלק הכי קשה בשבילי). זה דורש אימון, אך נדבוק במשימה אחת כמה שיותר זמן. משתפרים בזה, במיוחד כשמבינים את ההשפעה על האפקטיביות שלנו. אם בחרנו את המשימה כראוי (ע״פ הסעיפים הקודמים), יהיה גם פשוט יותר לדבוק בה.
9. היו קשובים למצב הרגשי שלכם. עשיתם את כל השלבים ועדיין קשה להכנס למצב זרימה? שימו לב לרגשות שלכם. כועסים, חרדים, דואגים? נסו לעשות דבר שירגיע אתכם (כמו מדיטציה, להקשיב למוזיקה). תשושים ועצלים? העלו את רמות האנרגיה שלכם על ידי ספורט, אוכל טעים, קריאה של משהו שנותן לכם מוטבציה, או שיחה עם חבר טוב. אל תשכחו לאפשר לעצמכם להיות אנושיים.
10. תהנו ותעריכו את מצבי הזרימה. מצב זרימה הוא חוויה נפלאה, זו תחושה מדהימה כשאנחנו עושים משהו שיש לנו תשוקה לגביו, שמאתגר אותנו ושמוציא מאיתנו את המיטב. ומעבר להנאה, אתם גורמים לדברים חשובים לקרות. (כדי ללמוד על איך להוקיר רגעים יפים, קראו את #12)
11. המשיכו להתאמן. כל שלב דורש אימון, מדובר בהרבה ניסוי וטעיה, אך מכל טעיה אנו לומדים ומתקרבים לתחושת הזרימה. גם מההצלחות חשוב ללמוד ולהבין מה עשינו נכון. ככל שנתאמן יותר, כך נשתפר.
מקווה שקיבלתם חשק להתאמן על מצב זרימה, אתם תרוויחו מזה ובגדול. אני כאן לשאלות ומחכה לשמוע איך היה לכם להתנסות בזה. תודה שאתם מאפשרים לי להיות יותר ויותר במצבי זרימה.
שלכם,
יהודית.
אהבתם את הכתבה? בטח תאהבו גם את :