המצפן הפנימי - לנווט בתוך ים המטרות


אבודים בלב ים. השמש שקעה מזמן, השמיים מלאים עננים אפורים והאמת המרה היא שאין לכם חצי מושג היכן אתם ולאן הרוח לוקחת אתכם. אם הסיטואציה הזו נשמעת לכם כמו תיאור מדויק של המושג ״חוסר אונים״, נסו לזרוק את עצמכם לנעליו (הרטובות) של ספן בימי הביניים. החיים של אותו ספן, מתחלקים באופן גס ל״לפני״ ו״אחרי״ מכשיר אחד קטנטן: המצפן. המצפן לא יתן למזג האוויר, לגלים המתנפצים, או לחשכה המאיימת לבלבל אותו אפילו קצת. הוא יציג ללא צל של ספק, היכן למען השם, נמצא הצפון. למרות סגולתו הדי-אלוהית, המכשיר לא כל כך מתוחכם. מדובר בקצת מחט על נוזל, זה הכל. הסיבה בגללה המצפן פועל, היא הסוד שלו - סחבק ״חש״ מה קורה מתחת לאדמה. דמיינו שמישהו קבר בבטן האדמה מגנט עצום לפני שנים. למגנט שני קטבים - לאחד קראו ״הקוטב צפוני״, ולאחר המנוגד לו נתנו את השם המקורי-לא-פחות ״הקוטב הדרומי״. אתם שאחזתם פעם במגנט בקרבת דלת המקרר שלכם, יודעים כמה שני מגנטים נמשכים אחד לשני. זה בדיוק מה שקורה עם המחט של המצפן, היא נמשכת אל אותו קוטב, קר, צפוני ורחוק, ואתם - יודעים לאן לפנות.


גם עם שתי רגליים על הקרקע, עלינו לנווט בין תופעות טבע רבות עוצמה; חוסר ודאות, סיכונים, צמתים בחיים והחלטות הרות גורל, הם רק חלק מהקשיים שממתינים לנו בכל פינה. אנחנו חוזרים ושואלים, ״לאן עלי לפנות?״, ״מהי הדרך הנכונה בשבילי?״, וטוב שכך. ״לחיות ללא מטרה״, הצהיר מבקר האומנות ג׳ון ראסקין, ״כמוהו כמו לנווט ללא מצפן״. כפי שהספן זקוק למצפן, כך גם אנחנו זקוקים למצפן (מטאפורי) שיעזור לנו לנווט בים המטרות, וללכת בבטחה אל ״הקוטב האותטי״ שלנו. החוש ה״מגנטי״-אישי המחבר בינינו לבין המטרות שם בחוץ, נקרא ״המצפן הפנימי״.


"אדם בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי הגה" ~ תומאס קארלייל

״המצפן הפנימי״ עשוי בקלות ליפול למשבצת של המושג הכי ניו אייג׳י ששמעתם לאחרונה, אך מסתבר שהוא תוצר חם-חם מהתנור של חקר המוטיבציה. באופן ספציפי, המצפן הוא פרי מעבדתו של פרופ׳ אבי עשור מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הדוקטורנטית רימה גורן. את רימה פגשתי לשיחה מרתקת על המצפן ומה שמניע אותנו (ועל בסיס הפודקאסט שהקלטנו יחד, נכתבות אליכם מילים אלו).

למה צריך מצפן? על שלושה צרכים פסיכולוגים (בסיסיים, אוניברסליים ומולדים) דיברה הפסיכולוגיה ב״תיאוריית ההכוונה העצמית״: אוטונומיה, שייכות ומסוגלות. השלישיה המוסקטרית הזאת, על פי החוקרים דסי וריאן, תוביל אתכם הישר אל עבר רווחה פסיכולוגית. המצפן הפנימי, כך עולה ממעבדתו של עשור ב-2017, קריטי למימוש הצורך שלנו באוטונומיה. אוטונו-מי? אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו אלו שמנווטים את הספינה, מקבלים החלטות, ואחרי כל זה, גם מרגישים טוב עם הכיוונים שהחלטנו לאמץ. החופש לקבל החלטות (במקום שיכפו עלינו החלטות של אחרים) הוא הכרחי, אבל לא ממש מספיק לנו. אנחנו גם מעיזים לדרוש שאותן החלטות ישקפו את מי שאנחנו, את מה שאנחנו מאמינים בו, את הכישורים שלנו ואת תחומי העניין שלנו, אחרת, למה להתאמץ לבחור? מי שיכתיב מה אנחנו מעריכים, רוצים וצריכים בחיים שלנו וגם ידאג שהמטרות יגזרו מתוך אותו הידע, זה המצפן.


מה הכיוון שלך בחיים?

“מה שחשוב איננו להגיע״, הצהיר אנטואן דה סנט אכזופרי, ״אלא ללכת לקראת המטרה.“ הסופר הצרפתי, (כן, זה מ״הנסיך הקטן״) תמצת פסיכולוגיה שלמה המסתתרת מאחורי המטרות שאנחנו בוחרים לעצמנו. אנחנו צריכים כיוון שיניע אותנו אל עבר מטרה, ולהרגיש שהדרך משקפת את מי שאנחנו. אך לא תמיד אנחנו כל כך נחושים ובטוחים אם כדאי ללמוד משפטים או פסיכולוגיה, לבקש קידום או להתפטר, לצאת למסע מסביב לעולם או לחסוך כסף עבור הלימודים של הילדים. את המצפן הפנימי, כמו גם את הרוח, הטמפרטורה, הערה צינית או משיכה מינית, קשה מאוד לראות, אבל קל מאוד להרגיש. כשהמצפן האותנטי יפעל, אתם תדעו, הוא ייצר לכם חוויה. זו חוויה שבה אתם יודעים ״איך אמורים לחיות״.

בזכותו אתם יודעים (מבלי לדעת שאתם יודעים) שני דברים חשובים מאוד. האחד, איך להגיב (ריאקטיבית) בסיטואציות קשות ולא צפויות. נדמיין שחבר יקר זרק הערה צינית: ״לא השארת מספיק טיפ, יא קמצן.״. בתגובה, אולי חייכתם חיוך נבוך, העברתם נושא או השארתם עוד שני שקלים וחצי. אבל אולי גם קמתם מהכסא, החטפתם לו סטירה (לפחות אחת דימיונית) ועזבתם את המקום. ברגע הזה, שאתם כל כך מופעלים בו, אתם יכולים להיות בטוחים שהמצפן שלכם התעורר. בתרחיש אחר לגמרי וקצת יותר ורדרד, אתם בתקופה בחיים שבה ״הכל דבש״, אתם מדלגים מהמיטה בבוקר ושמחים לקראת יום חדש. גם כאן, כנראה שהמצפן שלכם רוקד סלסה תוך כדי. התגובות שלכם יספקו לכם לא מעט מידע על מה שחשוב לכם, אם רק תעצרו ותקשיבו להן. הדבר השני שאתם יודעים בזכות המצפן, זה להחליט באיזו דרך עליכם לבחור כשאתם מתכננים את העתיד (בצורה פרואקטיבית). אתם חושבים לעבור לגור בחו״ל, לאמץ את החתולה מהפח של הבניין, או לקנות עוגיית מזל מהילד עם הגשר בכניסה לספרייה. בהחלטות שלכם קדימה, המצפן פועם בחוזקה. במחקר של פרופ׳ אבי עשור יחד עם רימה גורן, נמצא קשר בין קיומו של המצפן לבין רווחה נפשית. ככל שהמצפן יותר מגובש, כך יורדים הסיכויים לדיכאון, עולים הרגשות החיוביים ואנחנו מתמלאים ביותר התלהבות. מסתבר שהמצפן גם מועיל בהתמודדות מול לחץ חברתי והתנהגויות מסכנות בקרב בני נוער בגילאי 16-17. זה די הגיוני, כי כשאין לנו מצפן מגובש, אנחנו מבולבלים, טועים, ומתנדנדים מכל אפשרות או רעיון, כל החלטה בקלות הופכת לנטל מאיים על הזהות שלנו.


משהו בתוכי יודע איך אמורים לחיות

מה גורם למצפן של אחת להצביע אל עבר קריירה אינטנסיבית ולזה של אחר להצביע אל טיפוח חברויות ארוכות שנים? המצפן הפנימי מורכב מערכים, מטרות ותחומי עניין נותני כיוון שאנחנו ממש מזדהים איתם. ״זה מי אני באמת״, ״לי חשוב לחיות ככה״, ״זה פשוט פסול בעיני״, אנחנו מנסים להסביר. ערכים, הם לא רק מילים שנכתבו על הקיר בצופים או סיסמאות בחזון של הארגון שאתם מנהלים. ערכים מתארים את הצורה שבה אנחנו מאמינים שצריך לחיות. אנחנו רוצים לחיות ב״אהבה״, ב״שמחה״, ב״הוגנות״, ב״שלום״, ״בסטנדרטים גבוהים״. ולמרות המילים היפות, זה לא סיפור על כיף אינסופי; לרדוף אחרי הצדק עשוי להיות מתיש, להעניק לאחרים אהבה לעיתים יגיע על חשבוננו ולהשכין שלום דורש מאיתנו להיות חכמים (ולא צודקים). אבל ככה כתוב בספר העקרונות הפנימי וזה מרגיש נכון. המצפן, הוא לא רק אידיאליסט מושבע אלא גם חובב אושר. הוא גם יענה על השאלות: ״מה עושה לי כיף?״, ״מתי אני מרגיש מאושר ומסופק?״. האחד רוצה חיים של ביטוי עצמי ומימוש, השני מקדש את שמחת החיים. ללכת לפי המצפן שלנו, משמעותו לבחור לנו מטרות ארוכות טווח שמשקפות אותנו ונותנות לנו סיפוק. [קראו עוד על איך להיות יותר אותנטיים]


סודות ההצפנה - לחקור את האמת ״כמה אתה מרגיש בהירות לגבי הכיוון בחייך?״, ״האם את יודעת מה חשוב לך?״, ״יש לך תחומי עניין ברורים?״, ״האם את יודעת כיצד להגיב במצבים קשים בחיים?״. השאלות הגדולות הללו הן רק חלק מהשאלות שנשאלים נבדקים במחקרים כדי לבסס את קיומו של המצפן הפנימי, רגע לפני שמתחילים בתהליך הגיבוש והחיזוק. מהמחקרים בתחום עולים כלים שיכולים לעזור לנו להגיע לאותו ״קוטב- אותנטי״, בו אנחנו חותרים למטרות שאנחנו מרגישים חיבור עמוק אליהן.  


עשרת הדיברות - לחקור את הערכים שלנו

על פניו, כל הערכים נשמעים טוב. אחרי הכל, מי לא ירצה לתבל את חייו במעט מנהיגות, אהבה, קבלה, אותנטיות, יושר ושמחה? ובכל זאת, ״כולן יפות, כולן חכמות, אבל רק אחת זוכה״. המצפן הפנימי מתעסק קודם כל בשאלה, מהם הערכים המובילים שלי ועל אילו ערכים אוותר בעת הצורך? בדרך כלל נגיע לרשימה של כ-6 ערכים שהם באמת חשובים עבורנו. האם אתם יכולים לנסות לדמיין את חייכם לחלוטין בלי אהבה או לחלוטין בלי הוגנות? על מה לא תוותרו בשום מצב? כדאי לנו לצאת למחקר אישי על הערכים, המטרות ותחומי העניין שלנו. לשם כך אנו צריכים להתנסות, לפגוש, אך גם לעצור ולעשות רפלקציה, לדון ולחשוב מה מרגיש נכון עבורי. הנה כמה דרכים כיצד לעשות זאת:

לשהות בצומת ההחלטה. אחת ההזדמנות שעולות ממחקריהם של עשור וגורן היא דווקא מתוך המצב בו אנחנו הכי מבולבלים, הכי נוירוטים והכי חרדים - קבלת החלטות. מסתבר שבאותם הרגעים שבהם אנו נקרעים בין דעות שונות, אלטרנטיבות ותרחישים אפשריים, כדאי לקחת הפוגה קטנה ולעשות סדר - אילו מכל השיקולים הם גורמים חיצוניים ומלחיצים ואילו קולות מייצגים את הערכים האותנטיים שלי? [קראו עוד על משא ומתן בינכם לבין עצמכם]


השראה השראה השראה. תרגיל נוסף לחילוץ הערכים שלנו הוא לשאול את עצמנו שאלה פשוטה - מי מעורר בי השראה? אילו אנשים אני מעריצה? אולי זו אמא, מנהיג דגול, סלב אהוב או דמות מספר שקראנו לאחרונה. נשאל את עצמנו מה יש באותה הדמות שמעורר בנו השראה? מה הם עושים, איך הם חושבים? השאלות הללו יספקו לכם גישה ישירה אל הערכים שלכם, בין אם הדמות הזו דומה לכם כמו שתי טיפות מים ובין אם היא רחוקה מכם כמזרח ממערב.

מה מלהיב אותי. ״מה גורם ללב שלכם לשיר?״ שאל פעם סטיב ג׳ובס באחד מנאומיו. מה מלהיב אתכם? מתי אתם ממש נהנים? אם ההווה לא מספק לכם תשובות טובות, יתכן ושווה להציץ אחורה במשקפת הנוסטלגיה אל הילדות שלכם. מה אהבתם לעשות כשהייתם ילדים? לרב, הילדות שלנו עוד הייתה נקייה ממה ש״צריך, חייב וכדאי״ לעשות. נכון, היום אתם לא באמת שוקלים להיות אסטרונאוט, ציירת, זמר, או טייסת, אבל זה לא אומר שאין שם מידע חשוב. מהו הדבר שמשך אתכם באותו המקצוע? האם אהבתם את היצירתיות שבציור, את האומץ שבלהיות אסטרונאוט? איך תוכלו להכניס יותר מהאיכויות הללו לחייכם היום? [קראו עוד על איקיגאי - הסוד היפני למשמעות בחיים]

המוטיבציה האנושית, מתארת את כל התהליכים שגורמים לנו לזוז אל עבר מטרה כלשהי. המצפן הפנימי הוא זה שאומר לנו אל עבר איזו מטרה כדאי לנו לשעוט. גם בלילות חשוכים וקרים, הוא יתן לנו את התחושה החמה, שאנחנו יודעים מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, לאיזו קבוצות אנחנו שייכים, ובמה כדאי לנו להשקיע את הזמן שלנו.


שתפו בקבוצת הפייסבוק לאן המצפן שלכם מצביע בתקופה זו של חייכם.


שלכם,

יהודית

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon