למה אנחנו מרגישים עצב, כעס או קנאה? במקרה של רגש שלילי, יותר ברור לנו. רגשות שליליים מגנים עלינו מפני סכנות מגוונות בחיינו. פחד למשל, מזהיר אותנו כי קיימת סכנה. עצב - מרתיע מפני אובדן. וכעס - מישהו פועל נגדינו. כבר מאז האדם הקדמון, כל אלו היוו איום משמעותי על קיומנו.
רגש שלילי עוזר לנו לשרוד. הוא מעורר אותנו. אנחנו שמים לב מה לא בסדר ומתמקדים באיך נפטרים מהבעיה. החשיבה שלנו מאמצת סגנון מסויים - ממוקד ונטול גמישות.
אדם ירכז את כל תשומת הלב שלו בנשק של היריב, ולא בתספורת שלו.
מצב זה מגיע לשיאו בפעולה מהירה והחלטית: מלחמה, בריחה או שימור. הפסיכולוגיה מסכימה על תפקידם של הרגשות השליליים פה אחד. אך מה התפקיד של רגשות חיוביים? יש לכם רעיון? תראו אם אתם מגיעים לתשובה טובה יותר מ-״זה מרגיש טוב״. מיד נבין יותר.
פרופסור ברברה פרדריקסון שכנעה אותי שלרגשות חיוביים מטרה עמוקה ומקיפה, הרבה מעבר לתחושה הנעימה שהם מעניקים לנו (אגב, על התיאוריה שלה היא זכתה בפרס העבודה המצטיינת בתחום הפסיכולוגיה החיובית). כשאני קראתי את העבודה שלה, ההשלכות הלהיבו אותי מאוד.
אם נחזור לאדם הקדמון שלנו, פרדריקסון מסבירה שגם לרגשות חיוביים תפקיד עצום באבולוציה - הם מגדילים את היכולות שלנו. היכולות האינטלקטואליות, היכולות הפיזיות והיכולות החברתיות. מעבר לזה, רגשות חיוביים גורמים לנו ל״צבירת כוחות״ שאפשר להישען עליהם כשיש איום (רגש שלילי) בחיינו. למשל, כשאנחנו במצב רוח חיובי, אנשים נמשכים אלינו ויותר סביר שידידות, אהבה וחברויות יתחזקו. אם אמרנו שרגשות שליליים ממקדים אותנו, אז רגשות חיוביים גורמים להרחבה של המחשבה שלנו, הם מעלים את הגמישות והיצירתיות שלנו. אנחנו בעצם פתוחים לרעיונות חדשים וחוויות חדשות.
סקפטיים? הנה כמה ניסויים פשוטים ומשכנעים שמחזקים את התיאוריה:
דמיינו שאתם משתתפים בניסוי, אתם מקבלים קופסת נעצים, נר וקופסת גפרורים. עליכם להצמיד את הנר לקיר כך שהשעווה לא תטפטף. המשימה הזו מחייבת פתרון יצירתי - ריקון הקופסא, הצמדה שלה אל הקיר ולאחר מכן שימוש בה כמעין פמוט (הנה סרטון יפה על הניסוי). החוקרים מעלים אצלכם רגשות חיוביים לפני ביצוע המשימה - נותנים לכם סוכריות, נותנים לכם לקרוא קומיקס מצחיק או להקריא מילים חיוביות בצורה תיאטרלית. כל אחת משיטות אלו יוצרת רמה מסויימת של תחושה טובה, ומסתבר שהתחושה הטובה משפרת את הסיכוי שתהיו יצירתיים בביצוע המשימה לעומת אנשים שלא עוררו אצליהם רגש חיובי.
אותו השיפור השיכלי קורה גם אצל ילדים קטנים וגם אצל רופאים מנוסים. שתי קבוצות ילדים בני ארבע היו צריכים להקדיש 30 שניות כדי להיזכר ב״משהו שגרם לך להיות כל כך מאושר שרצית לקפוץ במקום משמחה״, או ב״משהו שגרם לך להיות כל כך מאושר, שרצית לשבת ולחייך״. אחר כך נתנו לכל הילדים מטלת למידה על צורות ושתי הקבוצות הצליחו יותר מהקבוצות שקיבלו הנחיות נייטרליות.
ובצד השני של המתרס, חילקו באופן אקראי 44 רופאים פנימאים לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה חפיסת סוכריות קטנה, קבוצה שקראה משפטים הומניים בנושאי רפואה, וקבוצת ביקורת. לאחר מכן נתנו לכל הרופאים לאבחן מקרה קשה מאוד לאבחון (של מחלת כבד). ביקשו מהם לחשוב בקול רם לאורך כל תהליך האבחון. מסתבר כי הקבוצה שקיבלה סוכריות הצטיינה במיוחד, הרופאים בה חשבו והסיקו מסקנות במהירות שיא ובצורה היעילה ביותר. הם לא נכנעו לסגירת דיון מוקדמת או לצורות אחרות של עיבוד אינטלקטואלי שטחי.
מישהו קופץ משמחה - סיכוי טוב שהוא יפתור את התרגיל טוב יותר.
מחקרים אלו ומחקרים נוספים (תוכלו לקרוא בספר ״אושר אמיתי״ של מרטין סליגמן), מציאים אפשרות מרתקת: מצב רוח חיובי דוחף אותנו לדרך חשיבה שונה לחלוטין ממצב רוח שלילי. מצב רוח שלילי וקר גורם לנו להפעיל דפוס חשיבה מלחמתי - אנחנו מחפשים את הדברים שליליים כדי לסלק אותם. לעומת זאת, מצב רוח חיובי גורם לנו להפעיל דפוס חשיבה יצירתי, נדיב, גמיש, בונה, לא מתגונן ורחב. דרך חשיבה זו גורמת לנו לזהות לא רק את הדברים השליליים אלא גם את החיוביים, היא לא מתאפיינת באיתור בעיות בביצוע אלא בהתמקדות ביתרונות הביצוע. מרטין סליגמן מסביר כי ככל הנראה סגנונות החשיבה השונים אף מתרחשים באזורים שונים של המוח ועומדת מאחוריהם פעילות עצבית שונה.
נסו לחשוב מהן ההשלכות של סגנונות המחשבה עליכם?
עלינו לבחור את הסביבה ולהתאים את המצב רוח שלנו למשימה המוטלת עלינו.
למשל משימות המחייבות חשיבה ביקורתית כמו בחינת בגרות, כתיבת דו״ח מס הכנסה, להחליט את מי לפטר, החלטות לגבי ספורט תחרותי והחלטה באיזו אוניברסיטה כדאי ללמוד, כדאי לבצע בימים אפורים וגשומים כשאתם יושבים זקוף בכסא בחדר שקט עם צבעים בנאליים. הישיבה הזקופה ומצב הרוח המעט ירוד לא יפגעו בחשיבה שלכם אלא יהפכו החלטות מהסוג הזה לטובות יותר.
לעומת זאת, יש הרבה מטלות שמחייבות חשיבה יצירתית, נדיבה וגמישה: תכנון קמפיין מכירות, מציאת דרכים להגדיל את האושר בחייכם, חשיבה על תחום חדש בקריירה, החלטה האם להתחתן עם אדם מסויים, חשיבה על תחביבים או ספורט שאינו תחרותי וכתיבה יצירתית. בצעו את המטלות האלו בסביבה שתשפר את מצב הרוח שלכם (כסא נוח, מוזיקה מתאימה, שמש ואוויר צח), רצוי אפילו להקיף את עצמכם באנשים שאתם סומכים עליהם ואוהבים אותם.
התיאוריה של ברברה פרידריקסון ומחקרים נוספים משכנעים אותנו שכדאי לנו להכניס יותר רגשות חיוביים לחיינו. חשוב מאוד שנרגיש רגשות חיוביים לא רק כי זה נעים בפני עצמו אלא כי זה גורם לנו לפתח קשרים טובים עם העולם. רגשות חיוביים בונים אהבה, ידידות, בריאות גופנית והישגים טובים יותר. פרידריקסון עונה לנו על השאלה ששאלנו מתחילת הכתבה: מדוע רגשות חיוביים גורמים לנו להרגיש טוב, מדוע אנו מרגישים משהו בכלל? תפקידם הוא הרחבה ובנייה - כלומר, צמיחה והתפתחות חיובית. שימו לב שבמקרים של הרחבה ובנייה, כולם מרוויחים. למשל, אם אני עושה את העבודה שלי טוב, אני צומחת מבחינה אינטלקטואלית במהלך הכתיבה וגם אתם - תוך כדי הקריאה. כולנו מרוויחים מזה. גם אהבה, רכישת חברים חדשים, וגידול ילדים אלו מצבים שכל הצדדים מרוויחים מהם. בניגוד לרגשות שליליים, שבהם בדר״כ יש מנצח ומפסיד, ברגשות חיוביים כולם מנצחים.
כדי ללמוד איך נוכל להגדיל את כמות הרגשות החיוביים בחיינו, קראו:
אל תשכחו לשים את המוזיקה האהובה עליכם או לשבת בשמש בפעם הבאה כשאתם יוצרים את הרעיון הגאוני הבא שלכם.