הפרדוקס בפתרון בעיות #41

מה הבעיה עם איך שאנחנו נוהגים לחשוב על שינוי ושיפור? פתחו את הראש, הציבו מראה וקבלו דרך יעילה יותר.

נתחיל מתרגיל מחשבתי.

חישבו על תחום שלא מתקדם כפי שרציתם, בעבודה או בחייכם האישיים. זה צריך להיות משהו שאתם רוצים מאוד לשפר או רציתם בעבר.

וקבלו דוגמא משרון (שמה האמיתי כמובן שמור במערכת), אותה ליויתי בתהליך שלה.

״אין לי מוטיבציה כשאני הולכת לעבודה״

הפרדוקס הגדול שבניסיון להשתפר

איך אתם פותרים את הבעיה שלכם?

ככה שרון ניסתה:

״אוף, אני לא יודעת למה אין לי מוטיבציה. אולי… אני לא ישנה מספיק, אין מספיק חידושים בעבודה, אני לא ממש אוהבת את הבוס שלי, משעמם לי להגיע כל יום לאותו המקום, יש לי בעיות קשב… טוב אני כנראה צריכה גיוון - מעכשיו אני אעבוד ממקומות שונים וזה בטח ישתפר״

אולי גם אתם חיפשתם את הסיבות לבעיה שלכם. אתם פותרי בעיות מיומנים, זו הרי לא הבעיה הראשונה שאתם פותרים בחייכם האישים או בעבודה.

תהליך של פתרון בעיות נראה בדרך כלל ככה:

אנחנו מזהים בעיה, מנתחים את הסיבות לקיום שלה, מנסים לחשוב על פתרונות בהקדם, ומנסים ליישם את הפתרון הטוב ביותר לבעיה הקיימת.

בדקו אם זה נכון לגביכם.

ועל כך אמר חכמינו אלברט איינשטיין -

״אי אפשר לפתור בעיה מתוך אותה מודעות אשר יצרה אותה. כדי למצוא פתרון אנחנו חייבים ללמוד לראות את העולם אחרת, כאילו כמו בפעם הראשונה.״

בין אם אנחנו מקבלים משוב שלילי ובין אם אנו מספיק ביקורתיים כדי לשים לב לפגמים שלנו בעצמינו, זה לא מרגיש טוב. אנחנו קולטים שעלינו לשנות משהו, אך מצד שני אנחנו מרוקנים מאנרגיה ומוצפים ברגש שלילי. בעצם, המשוב מגביר את הדחף לפעול, אך הוא מקטין את האמונה שלנו בהצלחה.

מחקרים יותר ויותר חושפים, בעיקר בארגונים, כי חיפוש הפגמים אינו מעלה את רווחיות החברה. מעבר לכך, הראו כי בסופו של דבר גם אין שינוי בהערכה של העובדים לאורך זמן, כך שהמטרה של השיפור אינה נענית.

חישבו על עצמכם ועל מערכות היחסים שלכם, האם מציאת הבעיה לרב עזרה בשינוי לאורך זמן?

הפרדוקס הוא שאנו מנסים לשפר, אך מתרוקנים מאנרגיה כך שבסופו של דבר השינוי אינו נעשה.

הסיבה לכך - השאלות, יותר מהתשובות להן, מנתבות את כיוון המחשבה שלנו. אם נשאל מה לא עובד, נמצא מה לא עובד. אם נמשיך לחפש בעיות, נמשיך למצוא בעיות - תהליך שיכול להיות אינסופי.

עוד נקודה למחשבה - כשאנחנו מחפשים ומנתחים סיבות לאי הצלחה, אנחנו ״בערפל״, משערים ומנחשים כך שבסופו של דבר גם לא בטוחים אם אנחנו מתקנים את הדבר הנכון.

השיטה הטובה להצלחה

זה לא שנתעלם מבעיות והן פשוט יעברו - אלא ניגש לעניין אחרת, בצורה שהוכחה כהרבה יותר יעילה.

במקום לחפש את מה שלא עובד, את החולשות, את הכשלונות, את ההאשמות, נחפש מהן ההצלחות שכבר התקיימו ונלמד מהן.

העקרון די פשוט - מה שכבר קרה והצליח - כבר קרה והצליח. הגישה הזו נקראת בפסיכולוגית ״חקר מוקיר״ והיא נשענת על מחקרים רבים שמצאו שכשאנחנו מנסים ליצור שינוי, הרבה יותר יעיל ללמוד באופן שיטתי מההצלחות מאשר לנסות לפתור את הבעיות.

באותו הנושא שהתכנסו ״לפתור״ - עלינו לחקור, לגלות, לחפש ולשאול אחר מה דווקא טוב, שחזק, שיש לו פוטנציאל גבוה, מחייה אותנו, נותן לנו אנרגיה, מספק לנו הזדמנות ומעלה לנו את המוטיבציה. כשאנחנו שואלים שאלות אופטימיות, חיוביות - אנחנו מתמלאים באנרגיה ובמוטיבציה להתקדם ולעשות. המטרה שלנו היא לגלות אוסף של חוזקות שגורמות לחולשות שלנו להיראות לא רלוונטיות.

עכשיו אתם - באותו הנושא שהייתה לכם בעיה - חישבו על מה כן עבד והיה מוצלח. העלו בזכרונכם רגעים כאלו, עצמו עיניים ותחוו שוב את הרגע.

שרון סיפרה וחייכה: ״מתי נתן לי מוטיבציה? כשעבדתי ביחד עם חברה על פרויקט משותף, זה היה נהדר. הייתה גם פעם שהראיתי שהייתי לבוס כל שלב שסיימתי כי זה היה פרויקט חשוב, גם אז ממש נהניתי.״.

כשאנחנו מחפשים מה עבד לנו טוב בעבר, אנחנו מתמלאים בהשראה בהווה ובכוחות לפעול לעתיד. כשאנחנו חוקרים את העבר - אנחנו משקיעים אנרגיה. עדיף לנו להשקיע בלהעצים את ההצלחות שחווינו במקום ״להטעין״ את הכשלונות באנרגיה. זה גורם לנו להרגיש נהדר. זוכרים את התפקיד של רגש חיובי? רגשות חיוביים גורמים להרחבה של המחשבה שלנו, הם מעלים את הגמישות, היצירתיות שלנו והפתיחות שלנו לחוויות חדשות. ואם עוד לא השתכנעתם עד עכשיו - רווחים של ארגונים עולים משמעותית בעזרת השיטה. כיום, חברות בכל העולם מיישמות את השיטה.

אולי אתם זזים באי נוחות בכסא וחושבים ״אבל אם שום דבר לא טוב אצלי בנושא הזה״.

בכל ארגון, בכל אדם, יש משהו שעובד, יש ליבה חיובית - חוזקות, משאבים, פוטנציאל ויכולות. זיהוי התנסויות חיוביות, זיכרונות חיוביים, חוויות, הצלחות, סיפורים, מצבים חיוביים, היסטוריה משותפת וכו' מהווה מקור ללמידה (אישית וארגונית), התפתחות, צמיחה ועיצוב ממשי של העתיד. אנחנו בעצם יוצרים מציאות חיובית המחזקת את עצמה. תראו איזה יופי, אנחנו לא רק מדמיינים אידיאל רצוי, אלא מתבססים על דברים שכבר קרו לנו, באמת. כשאנחנו מדמיינים את מה שאנחנו רוצים להשיג, אנחנו טובים יותר בלהשיג את זה. (קראו את מתי מחשבה כן יוצאת מציאות). אם אנחנו שוכחים את ההצלחות שלנו (נטייה נפוצה מאוד) הן אכן נשכחות ונעלמות. אנחנו חייבים להזכר, להחיות וללמוד מחוויות ההצלחה שלנו.

איך עושים את זה בפועל? ארבעה שלבים המתוארים בספר ״חקר מוקיר״:

ברגע שיש לנו נושא שאנחנו מעוניינים לחקור בארגון שלנו או בעצמינו (שוב מזכירה, חיובי או נייטרלי) - מתחילים! אפשר בזוגות זה אפילו יותר כיף.

[שימו לב - נושא, ולא בעיה. אצל שרון: נושא המוטיבציה, ולא חוסר המוטיבציה].

  1. שלב הגילוי - Discovery - נברר מה עובד הכי טוב, או מה עבד הכי טוב בנושא שלנו. נחקור את המיטב מן העבר - את החוויות , הניסיונות, ההצלחות.

  2. שלב החלימה - Dream - בשלב השני בעצם חולמים, יוצרים חזון של ״לאן הדבר הזה יכול להתפתח״. זהו שלב יצירתי, בו אנו מתמקדים בלפתח רעיונות שיקרבו אותנו ל״אידיאל העתיד״. הרעיונות מתבססים על ניסיון העבר הטוב. על החלום להיות משמעותי עבורינו. ועליו להתמקד בפוטנציאל וכמובן להיות מנוסח חיובית.

  3. שלב העיצוב/ Design – בהתבסס על החלום שנבנה, שהתפתח על סמך החוויות החיוביות, בונים תכנית פעולה ממשית למימוש החלום בעתיד. התכנית צריכה להיות ישימה לאורך זמן וכדאי שתתבסס על כמה שיותר חוזקות וכישורים שלנו. (קראו עוד על איך מציבים מטרות)

  4. השלב האחרון, השינוי - Destiny הוא שלב של תחזוקה שבו מוציאים את הרעיונות והתכניות לפועל וחוזרים על התהליך בכך שבודקים שוב ״מה עובד הכי טוב״ וחוזר חלילה. מדובר במערכת שמשמרת את האנרגיות החיוביות ומתחזקת את התוצאות שנוצרות בתהליך. חשוב להזכיר לעצמינו את ההתקדמות לאורך הדרך, זה מעלה את המוטיבציה.

בסיכומו של שלב זה, יש שתי אפשרויות: להכריז על הצלחת התהליך וסיומו או להתחיל סיבוב שני של חקר מוקיר, בו נרחיב אלמנטים נוספים של חלומותינו או ניצור חלומות חדשים!

אצל שרון:

  1. הנושא הוא המוטיבציה שלה. כשהיא נשאלת ״מה נתן לך בעבר הכי הרבה מוטיבציה?״, ״אילו אירועים מלאי מוטיבציה זכורים לך?״. היא מספרת על מקרים בהם עבדה עם חברים, הייתה צריכה לתקשר כל התקדמות בעבודה שלה (תוך כדי שהיא נזכרת, מחייכת, חווה את זה מחדש ונהנית מהתהליך)

  2. בשלב החזון שרון מתארת: אני חולמת שאקום כל בוקר בכיף לעבודה כי אני אדע שנפתח עוד יום משמעותי, אעבוד עם אנשים אחרים ואראה את שלבי הביצוע לאחראים עלי כדי לקבל פידבק. זה יגרום לי להרגיש אחרת הרבה יותר טוב, המוטיבציה שלי תהיה גבוהה מאוד.

  3. ״איך אני מתכננת לבצע?״ אדבר עם הבוס על שינוי סביבת העבודה, אקבע עם יותר חברות לעבוד יחד, אנסה פעם בשבוע סביבת עבודה חדשה, אבקש מחברות להסתכל על שלבי העבודה שלי….

  4. שרון מבצעת את התכנית כשהיא נכנסת לשיפורים ומעגלים נוספים לאורך הדרך. היא ומזכירה לעצמה כל פעם את ההתקדמות שלה. היא מסיימת את התהליך עם הרבה יותר מוטיבציה והתפקוד שלה בעבודה משתפר משמעותית.

לסיכום, הצורה בה אנו חושבים על השינוי שלנו משפיעה על הצעדים שננקוט ובסופו של דבר על המציאות. מעבר לזה, לשאלות שאנו שואלים יש חשיבות אדירה. עצם ההתמקדות במה שבעייתי עלול להעצים את הבעיות. חקר מוקיר יוצר מרחב שבו אנחנו מטפחים את עצמינו, ומתפתחים. חקר ההצלחה גורם לנו להתמקד ברגעים הטובים, בתשוקות שלנו, בחוויות החיוביות, ללמוד מהם ולעצב עתיד טוב יותר באמצעותן.

ספרו לי על הצלחות שהיו לכם השבוע, וכתבו לי לכל שאלה על הישום.

יהודית.

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon