סטנדרטים יפנים - כך תעבדו במשהו שאתם אוהבים באמת #155

אם תקפצו לגן הילדים הסמוך לבית מגוריכם ותשאלו כל אחד מהם "מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?" תקבלו רשימה מגוונת של מקצועות. ילד אחד חולם להיות כבאי, אחר רוצה להיות טייס, השלישית חולמת להיות רופאה, הרביעי מפנטז על קריירה בציור. כשהם עונים על השאלה הסבוכה הזאת הם לא חושבים על איזה מקצוע יניב משכורת שמנה יותר, יעניק להם מעמד חברתי, או על מה יהיה נחמד לספר בארוחת הערב עם החברים. כל מה שהם חושבים עליו הוא 'מה אני אוהב לעשות באמת'. בספר "האלכימאי" של פואלו קואלו יש ציטוט מעורר מחשבה. הוא אומר שכל ילד יודע מה ייעודו ומהם חלומותיו, כיוון שהילדות מאופיינת במחשבה שכל האפשרויות פתוחות. כשאנו גדלים אנו מתחילים לפקפק ביכולת שלנו להגשים את כל אותם יעדים. אם עולה צקצוק בלשונכם ואתם כבר מוכנים לומר לי שעם חלומות ותשוקה לא הולכים למכולת, אבקש מכם לשנן את המילה היפנית: "איקיגאי".

איקיגאי מי?

המונח היפני “Ikigai” הוא בתרגום חופשי "הסיבה להיות ולחיות". הביטוי היפני מתייחס לשאלה "מה גורם לי לרצות לקום בבוקר?". כדי להתאימו לתרבות המערב, אנחנו מדברים על ארבעה מרכיבים שיגרמו לכם למצוא משמעות במקום שאתם מבלים בו את מרבית שעותיכם; העבודה שלכם. ארבעת השאלות הן: מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני טוב/ה? מה העולם צריך? וממה אני יכול/ה להרוויח כסף? אם תמצאו את מה שחופף בתשובה על ארבע השאלות הללו - הרי לכם ״איקיגאי!״. היפנים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש איקיגאי, ועל כל אחד מוטלת החובה לחפש אותו.

אם חשבתם ששאלות על משמעות הן שאלות שעוסקות בפריבילגיה בלבד, מסתבר שלשאלה הזו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. החוקר דן בויטנר מנשיונל ג'אוגרפיק התעניין במיוחד באנשים החיים ב-1,200 הקילומטרים הרבועים באי אוקינאווה. מדוע דווקא בהם? תשאלו ובצדק. מסתבר שהתושבים שם נהנים מתוחלת חיים ארוכה במיוחד. היפנים גם ככה מחזיקים בשיאי תוחלת החיים כבר שנים ארוכות, אבל תושבי האי חיים אפילו יותר מיפנים אחרים. הם חיים שבע שנים הממוצע יותר מאמריקאים, ואם תפגשו יפני בן 100, הוא ככל הנראה יהיה מיושבי האי. בויטנר וחבריו עקבו אחר היפנים החביבים באי וגילו שהם מחזיקים בגישה מעניינת לחיים. בעוד אנשי המערב חולמים על הפנסיה בה יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם, באוקינאווה אין בכלל מילה שמשמעותה "פרישה", או "גמלאות". יש לזה גם הסבר מעניין, אם אתה חי את חייך מתוך איקיגאי, הסיבה בגללה אתה חי ופועל, אין שום סיבה לפרוש.

האם השקפת העולם האיקיגאית באמת מובילה לאריכות ימים? מחקר של טושימסה סון והקולגות שלו באוניברסיטת טוהוקו טהו ביקש לבדוק בדיוק את זה. הם אספו 43,000 (!) נבדקים יפנים, אודותיהם הם רשמו כל פרט רלוונטי: גיל, מין, צורת החינוך, רמות שומן בדם, צריכת סיגריות ואלכוהול, פעילות גופנית, תעסוקה, לחץ נתפס והיסטוריה של מחלות. נוסף לכל המדדים הללו שאלו החוקרים את המוני הנבדקים שלהם "האם יש לכם משמעות בחיים?" הנבדקים שענו "כן" לשאלת האיקיגאי היו בעלי סיכוי גבוה להיות נשואים באושר, משכילים ובעלי תעסוקה. כשבחנו את המשתתפים כמה שנים לאחר סיום המחקר הסתבר ש-95% מאלה שדיווחו שמשמעות ממלאת את חייהם נמצאו בין החיים, לעומת רק 83% מאלה שחיו בלי איקיגאי.

[קראו עוד על תשעה עקרונות לקריירה משמעותית]

ארבע שאלות למציאת האיקיגאי שלכם

מה אתם אוהבים לעשות?

רובין שארמה, מחבר רב המכר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" כתב בספרו: "כשאתה פועל למען מטרה גדולה או פרויקט יוצא דופן, המחשבות שלך משתחררות מכבליהן, התודעה מתעלה מעל המגבלות ומתפשטת לכל כיוון, ואתה מוצא את עצמך בעולם חדש, גדול ונפלא. כוחות רדומים, יכולות וכישורים מתעוררים לחיים." או בעברית פסיכולוגית - כשאתם נמצאים במצב של זרימה. מצב של זרימה מתרחש כשאנחנו עושים פעולה שאנחנו נהנים מעצם עשייתה. במצב מופלא זה אנחנו מאבדים את תחושת העצמי, לא חשים ברעב או צמא, והזמן חולף גם מבלי שנרגיש. כשאתם מרגישים כך, דעו שאתם מתקרבים לאיקיגאי שלכם.

איך תמצאו את מה שאתם נהנים לעשות? לכאורה זאת שאלה די פשוטה. אלה פשוט כל הדברים שגורמים לנו אושר. אבל אנחנו מבצעים בכל יום שורה קבועה של משימות ונמנעים מכל יתר הפעולות שאינן קשורות לעבודה או תחזוקת הבית שלנו. תוכלו לבצע שני דברים בדרך למציאת מושא תשוקתכם; לנסות ולחזור במחשבה לילדות ולברר מה אז היה מרתק מבחינתכם, או פשוט לנסות לעשות דברים שונים ומגוונים. הירשמו לשיעורי ניסיון בחוג שמעניין אתכם או נסו לנהל את עצמכם כלכלית עם עסק זעיר לפני שתקימו את החברה הגדולה. שאלו את עצמכם תוך כדי התהליך איך זה מרגיש? האם אתם נהנים מהעשייה? האם אתם משתוקקים להמשיך ומוכנים להשקיע? אם התשובות הנ"ל חיוביות. ברכותיי, אתם קרובים לשם.

[קראו עוד על חווית הזרימה המנטלית]

במה אתם טובים?

אנשים רבים חושבים ששתי השאלות: "מה אני נהנה לעשות?", ו-"מה אני עושה בצורה טובה" הן חופפות. אנחנו הרי אוהבים לעשות דברים שאנחנו עושים טוב ממילא. אז זהו, שהחפיפה לא מלאה. אנחנו יכולים לאהוב לבשל, אבל לייצר מאכלים דלוחים, ואנחנו יכולים לתכנת קוד ברמת דיוק מדהימה, אבל לסבול כל הדרך לשם. נקודת המשמעות, האיקיגאי, נמצאת במקום החופף למה שאתם אוהבים, ומה שאתם עושים טוב. לכל אחד מאיתנו יש תכונות וכישורים שמלווים אותנו שנים ארוכות. זאת יכולה להיות חיבה אדירה למוזיקה, קשר עמוק למילים, עין בוחנת שקוראת כליות ולב, או יכולת הבנת פרופורציות ויזואליות. אבל כישרון לבד אינו מספיק, כדי להגיע למצב שבו אתם באמת טובים במה שאתם עושים אתם צריכים להקדיש זמן ולהתאמן. ראלף וולדו אמרסון אמר פעם שכל אמן היה פעם חובב. ההבדל בין החובבים למומחים הוא שעות של קריאה, תרגול, ניסיונות, למידה וחזרות.

איך תדעו תהיו טובים באמת? הקצו זמן לתרגול ולמידה. סמנו לעצמכם יעדים או תרגילים שעליכם לבצע, ובדקו שאתם אכן מגיעים אליהם. תוכלו לדבר עם אנשים מהתחום שכבר הצליחו ולקבל מהם עצות טובות לדרך. יתכן והם יציפו בפניכם דברים שלא חשבתם שאתם זקוקים להם כדי להצליח. נוסף לכך, הבינו שהדרך לעשייה ולמומחיות עוברת דרך כישלונות קטנים, מפלות ושלטי "חזור אחורה ועשה זאת שוב". יתכן ויהיו אלה המשימות עצמן, או אנשים שיעקמו מבט. בניית מומחיות, ודרכה - משמעות היא אינה משימה פשוטה, אך היא מתגמלת.

[קראו גם על מציאת עבודה עם משמעות או משמעות בעבודה]

ממה תרוויחו כסף?

אם יצא לכם להתרים כסף או סתם להיות זה שאחראי על איסוף כספים לערב צוות בעבודה, אתם בוודאי יודעים שזאת לא משימה כייפית. יש צורך לבקש שוב ושוב ולהיות נחמדים גם כשאנשים מסננים "תרמתי בעבודה". מחקר מאוניברסיטת מישיגן תהה כיצד ניתן יהיה למקסם את כמות הכסף שאספו מתרימים עבור סטודנטים חסרי גב כלכלי. לשם כך הם חילקו את המתרימים לשתי קבוצות: קבוצה אחת דיברה עם סטודנטים שקיבלו את המלגות בטלפון, והקבוצה האחרת יצאה לפגישה עם סטודנט שנעזר בשירותי העמותה. מסתבר שאלה שפגשו את הסטודנטים גייסו 171% יותר כספים. הנבדקים תיארו את המפגש עם הסטודנטים כמציאת המשמעות בעבודתם. מחקר אחר של אדם גרנט, פרופסור לניהול באוניברסיטת וורטון מראה שמה שנותן לעובדים מוטיבציה זה לעשות דברים שמשפיעים על שביעות הרצון של אנשים אחרים ולפגוש אנשים שמושפעים מהעבודה שלך.

הוא מסביר שמה שנותן לעובדים מוטיבציה זה ״לעשות עבודה שמשפיע על שביעות הרצון של אנשים אחרים לפגוש או לראות אנשים מושפעים מהעבודה שלך".

כשאתם מוצאים משמעות במה שאתם עושים, אתם מתמלאים מוטיבציה להשקיע שעות נוספות ולבצע את המשימה טוב יותר. אבל איך תוכלו להרוויח משמשמעות האישית שלכם גם כסף שיאפשר לכם שכר דירה והוצאות חשמל? כמו כל דבר טוב, יש להוציא מחברת ולהיות מוכנים לעשות שיעורי בית. תוכלו לעקוב אחרי בלוגרים שמתמחים בעבודת החלומות שלכם ולקרוא מדריכים שיעזרו לכם להתחיל. לאחר מכן נסו לעשות ניסיונות קטנים. סרגו לחברה כובע, והכינו לשכנה תכנית כלכלית. תוכלו לבקש מהם לספר לאחרים על כישוריכם. ככל שתצברו ניסיון תוכלו לבדוק האם הפרויקט כדאי כלכלית, ואם כן, באיזה אופן? תוכלו גם לבחון מה יהפוך אתכם פרודוקטיביים יותר, ובאיזו נישה כדאי לכם להתקדם. הקפידו ליצור לעצמכם לוח זמנים וטבלת מטרות שיהיו מדידים וברורים שניתן יהיה לעקוב אחריהם. מצאו דרך לגרום לעסק הקטן שלכם לעבוד, גם אם בצורה מצומצמת בהתחלה. כשהתחלתי להרצות, הייתי מבקשת מחירים מצחיקים שלעתים לא כיסו את הוצאות הנסיעה. הדבר היה חשוב כדי לסמן לעצמי, ולאנשים אחרים, שיש דרישה לתוכן שלי.

צריך לעשות את ההבחנה ולהבין שלא כל מה שאתם אוהבים לעשות בהכרח מתרגם ליזמות עסקית מעולה. זו אחת הטעויות שלנו לגבי תשוקה. אתם יכולים לאהוב לגלוש, ועדיין אין הדבר אומר שעסק של גלישה זה מה שמתאים לכם. יכולות להיות לכך כמה סיבות. יתכן ואתם אוהבים לגלוש, אבל תשנאו לנהל עסק גלישה, או שאתם אוהבים לנהל עסקי גלישה, אבל אתם גרים במקום בו אין מי שחפץ לנצח את הגלים. כדי לעשות את מה שאתם אוהבים וגם להרוויח מזה, אתם צריכים למצוא ערך מוסף - שאנשים אחרים יהיו מוכנים לשלם עליו.

[האזינו גם לפודקאסט בנושא עבודה משמעותית ואיך להשיג אותה]

מה העולם צריך?

אם חייתם תקופת ארוכה מספיק בוודאי הצטרכתם להתרגל לכמה שינויים וחידושים טכנולוגיים. התרגלות לשימוש בפלאפונים שהולכים ונעשים חכמים מידי יום, שימוש במחשוב, GPS, ומסכי נגיעה. מדהים לחשוב כיצד הצלחנו לתפקד לפני שהשינויים המהפכניים הללו נולדו. זה בדיוק מה ששונה ביננו, ובין כל אותם יזמים וממצאים. בעוד אנשים מן השורה מעבירים את ימיהם בעולם קיים שאת חוקי המשחק בו הם יודעים, אנשים שנבדקו בחיידק היזמות מסתכלים סביב ושואלים "איך אני יכול לבצע את זה טוב יותר?" "איך אני יכול לשפר את זה?". עניין זה מזכיר לי את סיפורו של המדען ד"ר ספנסר סילבר שחברת 3M העסיקה כדי שיפתח עבורה דבק חזק במיוחד. סילבר הצליח במשימה רק הפוך - הוא יצר דבק משונה שמוסר בקלות מכל משטח ולא מותיר אחריו סימנים. לאחר ניסיונות כושלים לחיזוק אחיזת הדבק, הוא עזב את הנוסחה והפרויקט. למזלנו, עובד אחר בחברה חזר לאותה נוסחה כשביקש לייצר לעצמו סימניות לשירי התפילה בכנסייה אליה נהג ללכת. עד מהרה ביקשו אנשים אחרים את אותן סימניות דביקות, וכך קיבלנו את הפתקים הדביקים.

איך תגלו מה העולם צריך? התחילו מלשאול "מה הייתי רוצה שיתנהל בצורה אחרת בעולם". אני מניחה שיהיו כמה דברים שתרצו לשנות, התמקדו באחד שקרוב ללבכם יותר מהשאר. זו לא חייבת להיות משימת תיקון עולם חוצת יבשות, זה לגמרי יכול לגעת ולשנות את חייהם של הקרובים אליכם. החלק החשוב הוא לבחור מטרה שתהיה מספיק קרובה וחשובה לכם כך שהיא תצליח לשרוד את תלאות השגרה. לא משנה מי הלקוחות, או קהל היעד שלכם, הם צריכים להזדהות עם מה שאתם עושים ולהאמין שזה אפשרי גם עבורם. אתם צריכים לפגוש צורך אמיתי או לפתור בעיה אמיתית לאנשים למשלמים לכם. ככל שתתמקדו יותר במה שאנשים צריכים ותבינו איך זה חופף ליכולות שאתם נהנים לחלוק - תמצאו את האיקיגאי שלכם.

[קראו עוד על המדע מאחורי יצירתיות]

ספרו לי מהי נקודת המשמעות בחייכם, וכיצד אתם מכניסים משמעות לחייכם, תוכלו לכתוב על כך גם בקבוצה.

שלכם,

יהודית

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי