גאולה עצמית, לא רק במצרים #122

בהגדה של פסח נכתב משפט אחד שמרגש אותי בכל שנה מחדש: "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". לכל אחד מאיתנו יש איזו מצרים, ויש איזה מסע שהוא צריך לעבור. בסופו של המסע, עתיד העבד- שהיה עבד מכוח המשפחה אליה נולד, המטען הגנטי בו צויד או נסיבות החיים אותן הצטרך לעבור- להפוך להיות בן חורין. בן חורין, בן החופש. אנחנו רודפים אחרי אותו חופש, מתפללים לרגע בו נוכל להיות משוחררים מעולו של הבוס שלנו, של המשפחה, של הלימודים. אבל מה אנחנו עושים ברגע בו מנתקים את האזיקים (המטפוריים) מעל הידיים שלנו ונותנים לנו לרוץ חופשי? מהו חופש אמיתי? האם הוא תלוי בקירות פיזיים? במגבלות של מיקום וזמן?

לקראת החג העברתי כמה שעות טובות בקריאת סיפורים של אנשים מעוררי השראה, שנולדו למשפחות הלא נכונות, היו בכל המקומות הלא נכונים, או 'התברכו' במחסור של ידיים ורגליים. הקשבתי למה שיש למי שהצליח להיות מאושר- על אף הקשיים- לומר לי. להיות הגיבור העצמי שלך לא אומר שאתה חייב להיוולד עם ראיית רנטגן, כנפיים או כוח על. בכל אחד מאיתנו, קלישאתי ככל שזה ישמע, קיים אחד. קחו לכם כמה רגעים לקרוא או לצפות בסרטונים, מבטיחה לכם שתגיעו לשולחן החג אחרת לגמרי.

אופרה וינפרי:

אי אפשר לדבר על הצלחה וצמיחה ממשברים בלי לדבר על אופרה וינפרי. אופרה, היא שחקנית, אשת עסקים ומנחה אמריקאית. היא מדורגת כאפרו-אמריקאית העשירה ביותר של המאה ה-20, כאפרו-אמריקאית הפילנתרופית ביותר בכל הזמנים, וכמיליארדרית כהת-העור היחידה במשך שלוש שנים ברציפות. אבל אופרה נולדה למציאות חיים לא פשוטה בכלל, ההורים שלה היו נערים בגיל העשרה, לא נשואים ועניים מאוד. בגלל חוסר היכולת שלהם לטפל בה עברה הילדה הצעירה ממשפחת אומנה אחת לאחרת. כל אחד מהן הותירה בה משקעים וצלקות. לבסוף הועברה הנערה וינפרי לפנימייה, שגם ממנה נזרקה בגלל מחסור במיטות. וינפרי, סיפור הצלחה וסמל אמריקאי, השתמשה בכוחה כדי לעזור לאחרים, לקדם למודעות נושאים של פמיניזם, בריאות, ונלחמה במוסכמות חברתיות. תוכלו לצפות במסר מעורר ההשראה שלה כאן

ניק וויצ'יץ':

ניתן היה לחשוב שאדם שנולד בשל פגם גנטי ללא ידיים וללא רגליים, יהיה האדם העצוב בעולם. פעולות קטנות כמו כתיבה, אכילה, גירוד הראש יהיו בלתי אפשריות. על להתלבש לבד כנראה לא יהיה מה לדבר. אבל וויצ'יץ בנה לעצמו חיים טובים ומאושרים וכיום הוא יודע לכתוב, לשחק גולף, לגלוש, ולעשות עוד דברים שקשה להאמין שניתן לבצע ללא ידיים או רגליים. כיום הוא מרצה ונואם ברחבי העולם ולאחרונה גם הפך לאב גאה בפעם השנייה. "אל תאמינו לשקר שאינכם שווים, שאינכם ראויים" הוא קורא למי שמגיע להרצאות שלו. כששואלים אותו איך יכול להיות שהוא מחייך כל כך הרבה הוא עונה בחיוך: "זה סיפור ארוך, אבל הוא גם פשוט מאוד, לכל אחד יש את החובה להיות מאושר" תוכלו להקשיב לקטע מההרצאה המרגשת שלו כאן.

סילבסטר סטאלון:

אי אפשר לרשום את השם הזה בלי לחשוב מיד על רוקי, או על דמותו המאיימת, הקשוחה אך מלאת הלב של האיש. סילבסטר, מי שהיה מועמד שבע פעמים לאוסקר, ונחשב לשחקן מכניס ומוערך מאוד, התחיל את חייו בצורה הוליוודית פחות. לידתו של סטאלון הייתה טראומתית וקשה, והרופא המיילד נאלץ להשתמש במלקחיים ופגע בשוגג בחלק מהעצבים שבפניו. הפגיעה גרמה לשיתוק בלשונו ובצדו השמאלי התחתון של פניו, וגם פיו התעקם מעט, מה שהקנה לו את תווי הפנים שלו. גם את הסרט עליו היה מועמד לאוסקר כתסריטאי וכשחקן, רוקי, אף אחד לא היה מוכן להפיק (לא מפתיע אחרי שהוא זכה בפרס המפוקפק "ראזי", הפרס שמעניקים לשחקנים הגרועים של השנה). עברו כמה שנים וראיין קוגלר אחד, והסרט הקלטי יצא לאקרנים. כשנשאל על סוד הצלחתו ענה סטאלון: "אני לא הבנאדם העשיר ביותר, החכם ביותר או המוכשר ביותר בעולם, אך הצלחתי מכיוון שאני כל הזמן ממשיך להתקדם."

ג'יי קיי רולינג:

אחת הסופרות המוכרות ביותר בעולם. מחברת סדרת ספרי "הארי פוטר", סדרת ספרים שתורגמה ל-65 שפות ומכרה כ-450 מיליון עותקים. רולינג סיימה את לימודיה באוניברסיטת אקסטר. היא התחילה לעבוד בתור חוקרת ומזכירה דו לשונית. היא הכירה את בעלה, הביאה איתו ילד מקסים, והחיים נראו רגילים ונעימים. אבל אז היא איבדה את אימה לאחר עשר שנים קשות של מאבק בטרשת נפוצה, התגרשה מבעלה ופוטרה מעבודתה. היא הייתה ענייה כל כך שנאלצה להסתמך על קצבת רווחה, ולעבוד בבית קפה מקומי. "תקופת החיים הזאת הייתה החשוכה שידעתי, אבל לכישלון יש גם יתרונות. כישלון נותן לך את ההזדמנות להשיל מעליך את הדברים שאינם נחוצים לך. בגלל הכישלון שלי הפסקתי להעמיד פנים שאני אדם אחר ממי שאני, והתחלתי לפנות את האנרגיות שלי כדי לעשות את העבודה היחידה שהייתה חשובה לי באמת. אם לא הייתי נכשלת בכל הדברים האחרים, אולי לא הייתי מגלה בי את הנחישות להתמיד בתחום אליו אני מאמינה שאני שייכת. למעשה ניתן לומר ששוחררתי, הפחדים הכי גדולים שלי התגשמו, ועדיין נותרתי בחיים, התחתית אליה הגעתי הפכה להיות הקרקע ממנה בניתי מחדש את חיי. היא נאמה בהארווארד. תוכלו לראות את הנאום כאן.

סטיב ג'ובס:

הקלפים שקיבל סטיב ג'ובס כנראה לא היו הקלפים שהייתם רוצים לקבל בחייכם. הוא נולד לאימא חד הורית צעירה שמסרה אותו לאימוץ. המשפחה שהייתה אמורה לאמץ אותו החליטה שהיא אינה רוצה בו והוא עבר למשפחה אחרת, ענייה יותר. הוא נשר מהקולג' שלמד בו, והיה מובטל תקופה ארוכה. את אפל ייסד בחנייה של הוריו כשהיה בן 20, ולמרות סיפור ההצלחה, הוא פוטר מהחברה שיצר בעצמו בגיל 30. פוטר זו מילה מכובסת מאוד, הוא נזרק החוצה. אך סטיב אינו אדם פסימי: "בזכות הפיטורים הקמתי את חברת Next ופיקסאר, פגשתי את אשתי האהובה, ויחד יש לנו משפחה". אגב, אותה חברת Next הכניסה אותו חזרה לאפל. עולם קטן. סטיב אובחן כחולה בסרטן הלבלב, "חיו את חייכם בצורה מלאה" הוא הפציר במאזיניו. הנאום שלו באוניברסיטת סטנפורד הוא סרטון חובה לכל מי שאי פעם חווה קושי, או תהה מה עליו לעשות בעתיד.

שנטל בראון-יאנג

יאנג נולדה עם כל הנתונים הלא נכונים. בגיל 4 בעת ששיחקה עם חבריה בטורנטו, החלו כתמים לבנים להופיע על גופה ופניה השחומים. בהמשך התרבו הכתמים, כך שהם יצרו מראה קצת משונה: בחורה יפה ושחומה עם המון המון כתמים לבנים. התופעה המשונה של חוסר הפיגמנטים היא תוצאה של מחלה שנקראת בעברית "בהרת". יאנג הקטנה סבלה מהצקות כל תקופת הילדות שלה: "הציקו לי לא מעט בגלל בעיית העור. קראו לי בשמות כמו פרה, זברה, מילקי, יו ניים איט. אבל הדבר שהכי פגע בי היה ה'חברים' שלי, שלא פעם השתתפו בהצקות וצחקו כשקראו לי בשמות". היא השתתפה בעונה ה-21 של "America's Next Top Model" והודחה די בהתחלה. אבל יאנג אינה מוותרת בקלות. היא הופיעה על שערים של מגזינים נחשבים והיום היא הפנים הרשמיות של ענקית האופנה "דיסאיגואל". מאז היא מקדמת מודעות למחלת העור ממנה היא סובלת, מסתובבת בעולם ונותנת שיחות מוטיבציה והשראה לכל מי שמרגיש לא שייך ושונה.

מקווה שהכתבה הכניסה בכם רצון לעשות דברים קצת אחרת מחר, מוזמנים להציץ שוב בכתבות באתר כדי לעבוד על דברים שמציקים לכם. אשמח לשמוע מכם, ולעזור לכם להיות האדם שאתם רוצים להיות,

שלכם כמו תמיד,

בברכת חג חירות שמח,

יהודית. עורכת: הדר אזולאי