לאן אמונה אחת קטנה על מאמץ יכולה להוביל אתכם? #153

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

מרווה קולינס, שימשה כמורה במשך 14 שנים במערכת החינוך של שיקגו. במהלך תפקידה ראתה קולינס כיצד ילדים מסוימים זוכים לחינוך משובח, מקבלים מענה לצורכיהם ובעיותיהם, בעוד שאחרים יכולים רק לקנא בהם. יום אחד היא החליטה לעשות מעשה, הודיעה על התפטרותה, ומשכה את כספי הפיצויים שלה. לאן המשיכה הגברת קולינס עם 5,000 הדולרים שקיבלה? לא לטיול בפיליפינים כי אם קרוב מאוד למקום בו לימדה, רק שהפעם הייתה היא המנהלת של בית ספר פרטי משלה. בשביל להתקבל לבית הספר של מרווה קולינס נדרשת להיות כישלון בכל קנה מידה אפשרי. היית צריך לרשום לזכותך נשירה מבתי ספר אחרים, עבר של בעיות לימודיות, ואם היו לך גם בעיות התנהגות - מה טוב. כך אספה מרווה ילדים מהשכבות החלשות ביותר של שיקגו, כמה מורים חדורי מוטיבציה ושיטת לימוד מיוחדת שפיתחה. התלמידים, שהוגדרו על ידי מערכת החינוך, מוריהם הקודמים, ולעיתים גם הוריהם - ככישלונות, הראו שיפור משמעותי בהישגיהם כבר בשנה הראשונה. מידי שנה, הם נעשו מצליחים יותר ויותר, בית הספר הניסויי של קולינס הפך מפורסם, שיטת הלימוד שלה החלה להילמד בסמינרים חינוכיים, וב-1981 אפילו יצא סרט על סיפור חייה.

אחד הציטוטים המפורסמים של קולינס גורס שמצוינות היא אינה פעולה, כי אם הרגל. היא נהגה לומר שאת הדברים שתעשה הרבה, תעשה גם הכי טוב. מבחינתה, אינטליגנציה, תכונות אישיות וכישרונות ניתנים ללמידה ושיפור. מול האסכולה של קולינס עומדת דעה נגדית שתולה את הנ"ל במטען הגנטי איתו הגענו אל העולם או בחינוך שספגנו בשנות חיינו הראשונות, ומאמינה שהם אינם ניתן לשינוי. מסתבר שהשאלה: "האם אתה מאמין שמצוינות היא דבר שניתן ללימוד?" יכולה להשפיע על חייכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם. היא עשויה לקבוע כיצד תתנהגו, אילו מחשבות תחשבו, איך תתמודדו עם כישלונות והצלחות, ואפילו איך תראה הפעילות המוחית שלכם בעת פתירת מטלה מסובכת. [קראו עוד על גנטיקה התנהגותית]

ציוני ה"עדיין לא"

כשחושבים על האם אתם מאמינים שניתן להשתנות ולהשתפר או "מה שיש זה מה שיש", צריך להבין שהתשובה שלכם אינה אומרת רק מה דעתכם על הסוגיה, כי אם מלמדת דבר על הדרך בה אתם חושבים. נהוג לחלק את דפוסי החשיבה, או ה-Mindset בעגה הפסיכולוגית, לשניים; מקובע ומתפתח. פרופ' קרול דואק כותבת על כך בספרה "כוחה של נחישות". לשם המשחק נסו לחשוב עד כמה אתם מסכימים עם המשפטים הבאים: 1. אינטליגנציה היא מאפיין בסיסי שלא ניתן לשנותו 2. יש לי אופי מסוים, וגם אם אלמד לעשות דברים בצורה שונה, תכונותיי לא ישתנו 3. נוכל להיות הרבה יותר אינטליגנטים ממה שאנחנו כעת 4. אפשר לשנות כל דבר, אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר באישיות שלנו. אם הסכמתם עם שתי האמרות הראשונות, אתם ככל הנראה מחזיקים במיינדסט מקובע, אם צידדתם יותר בשתיים האחרונות, אתם בעלי מיינדסט מתפתח. רוב האנשים לא מחזיקים במיינדסט כולל ומקיף לכל התחומים בחייהם, הם מתייחסים לתכונות מסוימות כמקובעות ולאחרות כמתפתחות יותר.

בעלי דפוסי החשיבה השונים גם מתנהגים אחרת; בעלי מיינדסט מקובע ינסו להוכיח שהם ראויים וחכמים כי זה מה שהם תמיד יהיו, ויקבלו ביקורת כמתקפה חסרת תקדים על האופי שלהם. לעומתם בעלי מיינדסט מתפתח ינסו להשתפר, ללמוד ולשנות את דרכם כיוון שהם מאמינים בשינוי. ביקורת מבחינתם היא עוד דרך ללמוד מה ניתן לשפר. עבורם, חכמה מגיעה ממתיחת גבולות היכולת בעזרת אתגרים, וכישלון הוא חלק מהדרך ומאמץ הוא עדות ללמידה. דפוס חשיבה מקובע יוביל למעט מאוד השקעה, וכמעט אפס מאמץ, כיוון שהאוחזים בו פשוט לא מאמינים שזה יעזור. [האזינו גם לפודקאסט שיענה על השאלה מה יביא אליכם את השינוי - שימוש בחוזקות או טיפול בחולשות?]

פרופ' קרול דואק, פסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת סטנפורד מספרת בהרצאת הטד שלה בהתרגשות על אחד מבתי הספר בשיקגו. בבית הספר הזה, הציונים נעים בין "מצוין", ל-"עדיין לא". קרול מציינת שזאת הגישה שצריך להצטייד בה. לפיה, כישלון אינו אומר שלנצח תחווה מפלות, כי אם שיש לך עוד כמה שלבים בעקומת הלמידה שלך. [קראו עוד על תפקיד הציפיות בהתקדמות ובאושר שלכם]

דפוסי חשיבה אצל קטנטנים

דפוסי החשיבה שלנו מתפתחים בגילאים מוקדמים מאוד. כמה מוקדמים? על פי המחקר הבא, אפילו בגיל ארבע. אל מעבדה חביבה וצבעונית הכניסו ילדי גן ונתנו לפניהם שתי קופסאות קרטון ססגוניות. כל קופסה הכילה פאזל. פאזל מורכב לפתרון ובו חלקים מרובים, ופאזל קל יחסית שילדי גן אמורים לפתור ללא מאמץ מיוחד. מסתבר שכבר ילדים צעירים מונעים על פי דפוסי החשיבה שלהם. ילדים שהאמינו שחכמה היא מתנת האל ואינה ניתנת לשינוי בחרו בפאזל הקל. הם לא רצו להתגלות כלא חכמים והעדיפו ללכת על בטוח. הילדים שהתאפיינו בדפוס חשיבה מתפתח והאמינו בתרגול, התלהבו מהאתגר וביקשו את הפאזל המסובך.

כשהחוקרים של אוניברסיטת הונג קונג וקולומביה בחנו את השפעת המיינדסט על בחירות של סטודנטים, הם גילו שהשפעת המיינדסט ממשיכה הרבה אחרי גיל ארבע. באוניברסיטת הונג קונג לומדים קורסים בשפה האנגלית. כיוון שתושבי הונג קונג מדברים בעיקר קנטונזית, סביר להניח שחלק מהסטודנטים שולטים באנגלית יותר מאחרים. באופן טבעי, סטודנטים שצלחו את מחסום השפה יצליחו יותר בלימודים. כשנרשמו הסטודנטים לשנתם הראשונה באוניברסיטה הם נשאלו אם ירצו להירשם לקורס לשיפור האנגלית בחינם. חלק מהם השיבו "ודאי" והחלו לקשקש באנגלית. אחרים ענו "לא ולא". החוקרים בחנו מי נרשם לקורסים הללו, ומי נעדר מהם. מסתבר שסטודנטים שהחזיקו במיינדסט מתפתח והאמינו בשיפור ע"י למידה מילאו את כיתות התגבורים באנגלית. הסטודנטים בעלי המיינדסט המקובע לא האמינו שלימוד יוכל לעזור להם. אנשים שמאמינים בקידום ולמידה, עושים צעדים אמיתיים אל עבר השינוי המיוחל.

ללמוד על המוח המשתנה

אם תחברו את המוח שלכם למכונת הדמיה תוכלו לראות דברים שונים בהתאם למיינדסט שאתם מחזיקים בו. כך קרה גם במחקר בו בחנה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת קולומביה את הפעילות המוחית של תלמידים שניסו להתעמת עם טעות. תלמידים שחשבו בצורה מקובעת, כמעט ולא ניסו להתעמת עם הבעיה, והנוירונים שלהם כמעט לא הראו פעילות. תלמידים שהאמינו בלמידה מתפתחת לעומתם הראו פעילות עצבית ענפה ומורגשת. הם התמודדו עם הבעיה, עיבדו את הטעות ולמדו לתקן אותה.

במחקר אחר התעניינה דואק מה קורה כשמנסים ללמד ילדים להשתמש במיינדסט מתפתח. היא סיפרה לחצי מהתלמידים שהשתתפו במחקר שלהם על תהליך מדהים שמתרחש בכל פעם שהם יוצאים מאזור הנוחות שלהם. "הנוירונים במוח שלכם יוצרים קשרים חדשים, חזקים ועבים יותר בעת הלימוד, וכך בעתיד תוכלו לעשות תהליכי חשיבה מורכבים יותר ויותר". החצי השני לא זכה לשמוע את אותה הרצאה מעוררת מוטיבציה. מסתבר שאלה שגילו את אפשרות החשיבה המתפתחת גילו השיגים מרשימים הרבה יותר מאלה שלא גילו אותה. עצם הידיעה על פעילות הנוירונים בעת ההיתקלות באתגרים חדשים עזרה לתלמידים לפתח דפוס חשיבה מתפתח. [קראו עוד על התהליך המנטלי שמוביל למצוינות - זרימה] איך מפתחים דפוס חשיבה מתפתח?

1. תתפתחו עם השפה: כשאתם מדברים עם מישהו, עשו זאת באמצעות שפה המקדמת דפוס חשיבה מתפתח. העריכו אנשים על הדרך שעשו, המאמץ שהשקיעו, האסטרטגיה המוצלחת בה השתמשו והמיומנות שפיתחו. אמרו לחבריכם "אני מעריך את הדרך שעשית", עודדו אחרים סביבכם לנסות ולהשתפר.

2. זמן מבחן: אם תפסתם את עצמכם צועקים לשמיים או מנתקים קשרים כתוצאה מביקורת, או שחשתם קנאה צורבת למראה הצלחתו של חבר, עצרו וחשבו רגע. התמקדו בדרך שהובילה את החבר להצלחה, או במה אתם יכולים לעשות אחרת בהתאם לביקורת. אמרו לעצמכם שאתם טרם יודעים לאילו פסגות אתם עשויים להגיע, וחשבו מה תוכלו לעשות כבר היום כדי להתקדם אליהן.

3.בחרו את ההתפתחות שלכם: דפוס חשיבה מתפתח לא אומר שמעכשיו עליכם לנסות ולהשתפר בכל תחומי החיים. לבשל, לאפות, לנגן בנבל ולקשקש בעשר שפות. הגדירו לעצמכם מהם התחומים בהם חשוב לכם להיות טובים יותר, והשקיעו בהם.

4. אספו הוכחות מאנשים מצליחים: הכינו לעצמכם רשימה של אנשים שהצליחו להגיע להישגים מרשימים לאחר מאבק ומאמץ. סיפורי ההצלחה שלהם יעוררו בכם מוטיבציה להילחם גם על השינוי שאתם חולמים לקדם. [קראו עוד על למידה מהצלחה]

5. שלושה מרכיבים במתכון המומחיות: דניאל פינק, מחבר הספר "מוטיבציה" מספר על שלושה חוקים שכדאי לזכור אם רוצים להיות מומחים במשהו. הראשון, זה להחזיק בהשקפת עולם מתפתחת. להאמין בקיומו של פוטנציאל ובקיומה של התקדמות אפשרית. השני הוא ההכרה ב-"כאב הלמידה". כל מומחה הגיע לאן שהגיע לאחר מאמץ ואימון. החוק השלישי מחזיר אותנו ללימודי המתמטיקה בתיכון ומדבר על מומחיות כאסימפטוטה, השיפור הוא אינסופי. תמיד ניתן יהיה ללמוד, ואף פעם לא נצליח להשלים את כל השיעורים שנוכל ללמוד.

אל תאמרו "איני יכול לעשות זאת", אמרו "איני יכול לעשות זאת, עדיין" שתפו אותי, (וכדאי גם בקבוצת הפייסבוק) כיצד אתם מתייחסים לאתגרים ולמאמץ ומהי התפיסה שלכם בנוגע להצלחה.

שלכם,

יהודית.

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon