כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
"איך אמרת שזה קרה?", שאל הרופא את המטופל המשונה שלו בזהירות. "אמרתי לך, ד"ר", השיב הפצוע מתוך פנים חבושות וידיים מגובסות, "היאק השעיר בעט בי כשניסיתי לגלח אותו". "אה, הא", מלמל הד"ר המבוגר, "ומדוע" המשיך, מנסה לא לפגוע ברגשותיו של החבול, "מדוע עשית את זה?". "כי הייתי צריך לשלם לבנק הדואר כמובן!", הסביר האיש בקוצר רוח. "הייתי חייב לשלם!".
מה אם אומר שגם לכם יוצא להוציא סכין גילוח ולענות יאק מסכן מידי פעם בפעם? אנלוגיית גילוח היאק (Yak Shaving) הושאלה מעולם המחשבים והוצגה לראשונה על ידי קרלין וירי מהמעבדה לאינטליגנציה מלאכותית ב-MIT. גילוח יאק הוא ביטוי למה שנראה כאינסוף פעולות קטנות שצריך להשלים לפני שהצעד הבא של הפרויקט יוכל להתבצע.
האיש החבול, מנשה, בסך הכל רצה לשלם משהו בבנק הדואר. יש לו אחר צהריים פנוי, והדוח הישן כבר עוד רגע צובר ריבית. אך אבוי, ברכב שלו בדיוק נגמר הדלק. "בסדר", מחליט מנשה, "אלך לתחנת הדלק הקרובה ברגל, ואקנה לי כמה ליטרים". הוא כבר מתחיל במסע כשמחשבה מטרידה עולה בראשו. בתחנת הדלק יש הנחות לחברי מועדון, ותוקף הכרטיס שלו בדיוק פג. מזל שלשכנו הטוב, גדעון, יש כרטיס כזה בדיוק. הוא יוצא מהרכב, מתקדם לכיוון גינתו המטופחת של גדעון ואז חוזר על צעדיו. "לעזאזל!", הוא מסנן בשקט "אי אפשר לבקש טובה מבלי להחזיר לו את השמיכה!", פניו מחווירים. "זאת אותה שמיכה הממולאת בפרוות יאק שהרסתי". מנשה מסתובב על צעדיו, שולף פלאפון ומתקשר למונית. "לגן החיות!", הוא מודיע לנהג ברוב רשמיות. "עליי למצוא איזה יאק לגלח", הוא מלמל לעצמו.
לנקות את שולחן העבודה
עולם המטלות מתחלק לשניים; דברים שאנחנו משתוקקים לעשות ושעושים לנו נעים בלב, ודברים שממש לא בא לנו לבצע. יכולות להיות מאה ואחת סיבות לחוסר המוטיבציה לעשייה. אלה יכולות להיות משימות מסובכות, מאיימות, דברים שיש בהם אי ודאות, או פוטנציאל לכישלון. מה עושים אנשים שלא רוצים להתמודד עם משימה סוררת? דוחים אותה לאחר כך. ואז שוב, למחר ולמחרתיים. זו הדחיינות המסורתית והרגילה. היא עובדת בהתחלה, אך מותירה טעם רע בפה. מה עושים אנשים שמאסו בדרך המסורתית להתחמק ממטלות לא רצויות? הם עוברים לדחיינות 2.0, הדחיינות השקטה.
דחיינות שקטה מספקת לרוכשיה כל מה שדחיין צריך. היא מאפשרת לו לא לבצע את המטלה, מפוצצת את היומן שלו בדברים חשובים אחרים, מתישה את כוחו בסוף היום, ואפילו מעלימה את כתמי האשמה. כל זה במחיר מצחיק של גניבת הזמן והמשאבים שלכם. אתם דוחים בשקט בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם מסדרים לחלוטין את המקרר כשרק ביקשתם לנקות טיפת חלב שנשפכה, או מסיימים מחדש ספר אהוב רק כדי לאתר ציטוט שהופיע בתחילתו. בכל פעם שאתם מבצעים מיליון סידורים קטנים שרק לכאורה קשורים למשימות שלכם, או מבזבזים זמן שבו אתם חדים ואפקטיביים על זוטות - הדחיינות השקטה מנצחת.
כדי להתמודד עם האויבת הדוממת צריך כמה דברים; לדעת שהיא קיימת (אם הגעתם עד לכאן תנו לעצמכם כוכב מוזהב), ולחשוב כמו מומחה. מומחה הוא אדם שיכול להגיד בכל רגע נתון מה הוא עושה ולמה. הוא יודע למפות את הקשב והמשאבים שלו ולדעת מתי הוא חד ומרוכז, ולבצע משימות חשובות בדיוק בזמן הזה. כדי להיות מומחים, צריך להתאמן. קבעו לכם זמן בתחילת היום בו אתם יושבים עם עצמכם ושואלים "מהו ה-MIT שלי?" כלומר, מהי ה-Most Important Task, המשימה החשובה ביותר שלי היום. תוכלו לעשות זאת גם לפני השינה ולשאול "מה תהיה המשימה החשובה ביותר שלי מחר?". חשוב להבין מה המשימה הזאת דבר ראשון בבוקר, או בלילה הקודם כיוון שהבקרים מביאים איתם שלל כלים מועילים לביצוע משימות. אתם ערניים, מרוכזים, מלאי משאבים אחרי שנת לילה, והסחות הדעת עדיין לא התעוררו. אחרי שמצאתם את המשימה החשובה, התחילו לבצע. איך תדעו מהי משימת הזהב שלכם? לשאלה הזאת אין תשובה מוחצת והיא דורשת תרגול, ניסוי וטעיה. אפשר להשתמש בכלל האצבע ולשאול "לאיזו משימה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על חיי?". אחרי שקיבלתם החלטה, רוצו איתה. תוכלו לשנות אותה בימים הבאים, היום המשימה החשובה שלכם תתבצע ללא מטלות שואבות זמן. אל תגלחו יאקים בדרך לבנק הדואר, להר הכביסה או להכנת הפרזנטציה. אתם תרגישו הרבה יותר טוב אחר כך. [קראו עוד על השעון הפנימי שיעזור לכם לנהל את הזמן שלכם]
שתפו בקבוצת הפייסבוק בסיפורי גילוח היאק שלכם,
שלכם,
יהודית.