כמה גריט (נחישות) יש לכם? #168

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

כשחושבים על אנשים שהשפיעו על המדע, הספורט, התרבות והטכנולוגיה, נהוג לחפש איזו יכולת קוגניטיבית מפותחת, קליטה מהירה, חוש קצב פנומנלי, קואורדינציה מרשימה, וכריזמה מכשפת. כישרון זה חשוב, אבל הוא לא מה שמבדיל בין אנשים שהצליחו לאלה שלא. אייזק איסמוב, סופר יהודי אמריקאי, הוגה דעות וביוכימאי כתב בימי חייו למעלה מ-500 ספרים. בחישוב פשוט, הבחור היה צריך לכתוב ספר באורך מלא כל שבועיים במשך 25 שנים. אייזק היה בסך הכל בן אדם. מה שהפך אותו לאייזק איסמוב היה עיקרון מעניין שהוא דבק בו: הוא תמיד היה נמצא בעשייה. "כשהרגשתי תקוע, לא ישבתי מול דף לבן ובהיתי באוויר, אלא עשיתי משהו. כתבתי תדריך, מאמר, סיפור קצר או קראתי רעיונות". מידי בוקר היה לסופר המהולל ריטואל של כתיבה. כל כתיבה, לא משנה מה איכותה, סוגה או אורכה. עוד אדם מרשים שלא חשב שהוא העיפרון הכי מחודד בקלמר היה דארווין, אתם יודעים, זה מהאבולוציה. "יש לי זיכרון גרוע, וחשיבה אבסטרקטית בינונית", סיפר על עצמו. מה הפך אותו לדארווין? "אני לא מכיר אף אחד שאוהב את מה שהוא עושה כמוני, ומישהו שהיה עקבי כל כך במאמציו להתקדם". [קראו גם על המדע שמאחורי יצירתיות]