כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
בשנת 1913 כתבה אלינור ה. פורטר את אחת מקלסיקות הילדים האהובות יותר - ״פוליאנה״. הספר סיפר את סיפורה של הילדה פוליאנה, ביתו של כומר עני, שנשלחת בגיל 11 מביתה שבמערב ארצות הברית אל דודה במזרח. אביה המנוח לימד אותה משחק שנקרא: "משחק השמחה", בו ניתן למצוא משהו חיובי בכל מצב או אירוע. את המשחק הזה בדיוק מביאה איתה פוליאנה לעיירה השמחה-פחות אליה היא נשלחת. אט-אט היא מלמדת את תושבי המקום את המשחק ומשנה את חייהם. "את רואה יקירתי, רק את עשית את זה. כל העיירה משחקת במשחק. וכל העיירה מאושרת יותר… והכל בזכות ילדה קטנה", אומרת לה דודתה פולי.
הצלחתו המסחררת של הספר גרמה לשמה של הילדה, "פוליאנה", להיכנס לשפה האנגלית כתיאור לאדם עליז ושמח. אם חשבתם שמשחק השמחה טוב רק לספרי ילדים, טעות בידכם. מסתבר שהשימוש במילים חיוביות, והתייחסות חיובית יכולה לנבא חיים ארוכים ומוצלחים יותר.
סוד אריכות הימים של הנזירות מנוטרדאם
חלק מהליך הקבלה של נזירות לבית הספר לאחיות של כנסיית הנוטרדאם כולל כתיבת חיבור אוטו-ביוגרפי קצר. החיבור צריך להיכתב על דף אחד, לכלול אירועי חיים משמעותיים, שאיפות לעתיד, ומה שהביא אותן להקדיש את חייהן למנזר. ביום בהיר של 1932 הגישו שתי נשים את החיבורים שלהן. האחת היא סיליה או'פיין שתיארה את חייה כך: "אלוהים היטיב להתחיל את חיי בהעניקו לי חסד שלא יסולא בפז. השנה החולפת אשר בה הייתי מועמדת הלומדת בנוטרדאם הייתה שנת אושר רב עבורי. עתה אני צופה קדימה בשמחה והשתוקקות לקבלת אורח החיים הקדוש ולחיים של איחוד עם האהבה האלוהית". חברתה, מרגריט דונלי כתבה: "נולדתי ב-26 בספטמבר 1909. הבכורה משבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים. עשיתי את שנת המועמדות שלי כמוָֹרה לכימיה וללטינית במכון נוטרדאם. בחסדי האל, אני מתכוונת לעשות את הטוב ביותר שביכולתי עבור המסדר שלנו, להפציץ את הדת ולקדש את עצמי".
יושבי המנזרים עניינו מאז ומתמיד חוקרים כי הם מהווים אוכלוסיה הומוגנית. הם אוכלים את אותו האוכל, מנהלים אורח חיים דומה, מחזיקים באותה השתייכות דתית ומנהגים, והם גם מאמינים באותם ערכים. החיבורים של 178 המועמדות לנזירות נאספו אי שם בשנת 1932, אליהם נוספו עם השנים עוד 678 חיבורים. החיבורים הללו נשמרו בארכיוני הכנסייה, עד אשר החליט פרופ' דוויד סנואודון מאוניברסיטת קנטקי לבדוק מה גרם לנזירות מסוימות לחיות שנים רבות יותר מנזירות אחרות. סנואודון ועמיתיו הכניסו למערבל הסטטיסטיקה שלהם נתונים שונים על הבנות; מקום המגורים הראשוני שלהן, מנת משכל, ומוצא. הם ניסו לגלות מה מנבא אריכות ימים. אחרי הבדיקות הרבות גילו החוקרים שהמנבא הטוב ביותר היה מידת החיוביות שהפגינו הנזירות הצעירות באוטו-ביוגרפיות שלהן.
הם חילקו את החיבורים לארבע קבוצות בהתאם למידת החיוביות העולה מהם; קבוצה חיובית מאוד, קבוצה חיובית בצורה בינונית, קבוצה חיובית במידה מועטה, וקבוצה שהחיבורים שלה היו ניטרליים. מתברר שבגיל 85, 90% מבנות הקבוצה החיובית ביותר היו בין החיים, לעומת 34% מהקבוצה הניטרלית. כשחזרו אל הנזירות בגיל 94 גילו ש-54% מהקבוצה החיובית מאוד עדיין הסתובבו על פני האדמה, לעומת 11% מהקבוצה שקימצה בתיאורים חיוביים. [האזינו גם לפרק בתכנית "חושבים טוב" על אומנות המחמאה: איך לשבח בצורה יעילה]
מן השפה ולחוץ
אפשר לחשוב ששימוש במילים יפות, הוא רק עוד דרך לייצר רושם חיובי. איזו התנהגות חיצונית ותו לא. המחקר של פרופ' אנדרו שוורץ מאוניברסיטת פנסילבניה מראה שאנשים שמשתמשים במסרים חיוביים ברשתות החברתיות באמת מרוצים יותר מחייהם, חווים מצבי רוח מרוממים, ובריאות פיזית טובה יותר. שוורץ ועמיתיו הצליחו לבנות מודל המנבא שביעות רצון ואושר על סמך ציוצים בטוויטר, פוסטים בפייסבוק והודעות במדיות אחרות. [קראו גם על ההשפעה של הרשתות החברתיות על האושר שלנו]
האפקט של מילים חיוביות לא מסתיים רק ברשתות החברתיות. על פי החוקר לואיס קסטלנוס ועמיתיו, עדיף לכם לעודד חבר שנמצא בתחרות במסר כמו: "אתה נהדר, קדימה תמשיך, אתה מסוגל!", מאשר: "תזדרז, נותרו רק עשר דקות", או "מה קורה לך? אל תהיה רכיכה". הנבדקים בניסוי התבקשו למלא מטלה ויזואלית המצריכה תשומת לב, תוך כדי שראשם חובר למכשיר EEG הרושם תגובות חשמליות באזורים שונים במוח. לפני כל שלב במשימה נתנו לנבדקים מסרים מעודדים, מסרים נייטרלים, או מסרים מדכאים. כל אחד מהמסרים יצר אצל הנבדקים רגש, אך המסרים המעודדים גרמו לתגובה מוחית חזקה ומרוכזת יותר. החוקרים הסיקו שמסרים מעודדים מגבירים את תשומת הלב ומובילים בהמשך לשיפור הביצועים במטלות שונות.
ספרדית היא השפה החיובית ביותר
אם החלטתם שבא לכם לתבל את השפה שלכם ביותר מילים חיוביות, יכול להיות ששווה לכם לשקול לקחת קורס בספרדית. בשפות מסוימות יש פשוט יותר מילים חיוביות משליליות, כך שכשדוברי השפה מתבקשים לתאר את חוויותיהם יש להם מבחר עשיר יותר של דברים נחמדים לומר. הפסיכולוגים קוראים לזה אפקט "פוליאנה". בשנת 2016 חוקרים מאוניברסיטת ורמונט דגמו וניתחו כמויות ענק של טקסטים דיגיטליים באינטרנט בשלל שפות. מאנגלית, צרפתית וגרמנית ועד קוריאנית, סינית וערבית. החל מתיאורים ציוריים של דון קישוט ועד לכתבות חדשות, פוסטים בפייסבוק ובטוויטר, ספרים דיגיטליים, ומחזות. הם גם גייסו אנשים שדירגו את רמת החיוביות של המילים המוצגות. הדירוג נעשה בסקאלה בין 1 ל-9, כש-1 מציין מילים שליליות למדיי, ו-9 את המילים הכי חיוביות. כך למשל דירוג המילה "צחוק" באנגלית היה 8.5, והמילה "טרוריסט" זכתה לניקוד של 1.3. לאחר איסוף הנתונים הרב והסבוך, של 100,000 המילים השימושיות ב-10 שפות שונות, יכלו החוקרים לאמוד את הטיית החיוביות בכל שפה.
השפה שהגיעה למקום הראשון במדד החיוביות הייתה ספרדית, זו שהגיעה לתחתית הרשימה הייתה השפה הסינית. שפה משרתת את האנשים שדוברים אותה. החוקרים משערים שהשפעת החיוביות, aka אפקט פוליאנה, מלמד המון על תפיסת העולם והתרבות של דוברי אותה שפה. [קראו עוד על מה יקרה אם תשתפו אחרים בחוויות החיוביות בחייכם]. החוקרים המסוקרנים המשיכו ובנו מדד אושר על פי ניתוח של טקסטים ברשת בזמן אמת. המדד מציג עליות וירידות ברמת השמחה בפוסטים בזמן טרגדיות כמו פיגועים או עליות בשמחה כמו בחגים.
מעניין להסתכל על דירוגי מדד האושר העולמי, (Happy Planet Index) בהקשר הזה. מדד האושר מופץ על ידי האו"ם, ומטרתו לספק מדדים טובים יותר לבחינת רווחת התושבים במדינה (על פני מדד התמ"ג או מדד הפיתוח האישי). דירוג המדינות מראה שמתוך למעלה מ-150 מדינות שנבדקו, המדינות המאושרות ביותר נמצאו בקריביים ומאוכלסות בידי דוברי ספרדית. המדינה המאושרת ביותר הייתה קולומביה, בה ניתן לשמוע ספרדית מתנגנת מרחוב לרחוב. סין, לעומת זאת דורגה במקום ה-60. ומה איתנו? ישראל מדורגת שנים ארוכות במקומות טובים בהתחלה, בדרך כלל בין 20 המדינות הראשונות.
חיובית מדוברת ואיך רוכשים אותה:
1.שימו לב למה יוצא לכם מהפה: הצעד הראשון ברכישת הרגל חדש הוא פשוט לשים לב. קחו לכם יום ונטרו את כמות הפעמים שהשתמשתם בציניות, או שחררתם מסרים שליליים. תוכלו גם לבקש מחבר טוב או בן משפחה לומר לכם האם השיח שלכם חיובי, או להקליט את עצמכם. שימו לב גם כמה פעמים ביום אתם אומרים "תודה", ו-"זה נפלא", כמה פעמים אתם מביעים התפעלות, או מפרגנים למישהו אחר.
2.קבלו החלטה: הבנתם שהמילים הקבועות שלכם מורכבות מדרכים שונות לומר "לעזאזל"?, עכשיו תצטרכו לשאול את עצמכם אם אתם רוצים לשנות את זה. האם השימוש הגובר במילים שליליות מפריע לכם או לסובבים אתכם? אם כן, קפצו לסעיף הבא. [קראו עוד על ההשפעות של הרגשות החיוביים שלכם עליכם]
3.שנו את הלקסיקון, מילה אחת בכל פעם: שינויים זה דבר קשה, ורומא לא נבנתה ביום אחד. החליפו מילה שלילית אחת במילה חיובית במקומה. הקפידו במשך כמה ימים על השינוי הקטן הזה בלבד. אחרי שהוא יעשה טבעי ולא מאולץ, תוכלו להמשיך להחליף מילים ולמלא את אוצר המילים שלכם במילים יפות.
החוקרים משערים שיש מעגל הקושר בין שפה חיובית לאושר. אנשים מאושרים משתמשים יותר בשפה חיובית, במילים מעודדות ובמסרים נעימים. אך גם השפה יכולה להשפיע על מידת שביעות הרצון והשמחה.
שתפו בקבוצת הפייסבוק אילו דפוסים אתם מזהים בשפה שלכם,
שלכם,
יהודית.