לתאנוס, נבל-על חייזרי וסגלגל ביקום הקולנועי של מארוול, יש מטרה אחת; לאסוף את כל ששת אבני האינסוף, בעזרתן הוא יזכה בכוח בלתי מוגבל ויוכל לעשות מה שבא לו עם אוכלוסיית הגלקסיה (הכתבה אינה מכילה ספוילרים). הוא מוכן לעשות הרבה כדי לקבל את האבנים הללו, ולא בוחל ברצח, עינויים, והשמדה של כוכבי לכת שלמים. בין ששת האבנים אפשר למצוא את אבן הזמן. מי שמחזיק בה יכול לעצור, להאט, להאיץ, לחזור בזמן או לעוף אל העתיד. אם נניח בצד את אנסמבל השחקנים המרשים, והמיתולוגיה הקומיקסית הענפה, אפשר להודות שכל אחד מאיתנו היה שמח להחזיק באבן שכזו.
כמה מקסים היה לחזור אחורה בזמן לזמנים שאהבנו, להציץ אל העתיד ולראות מה הוא צופן, לסיים את כל המטלות לפני שמגיע הערב, לגרום לאירועים מבאסים לחלוף במהירות ולהאריך עוד ועוד את השהות במקומות אהובים. בכלל, נראה שגם כבני אנוש, מי שיודע איך לנצל את הזמן שלו זוכה באושר והצלחה. מסתובבות להן המון עצות לניהול זמן, חלקן נכונות, חלקן לא מדויקות, ואחרות שגויות לחלוטין. בדקו אילו מהן אתם מיישמים, מה כדאי להכניס לשגרת היומיום, וממה רצוי להיזהר. העקרונות סוכמו מהפודקאסט העשיר, תוכלו להאזין לשידור המלא.
האמונה: ניצול זמן טוב יגרום לנו להספיק יותר ויותר, ולמלא את היומן במשימות שהושלמו בהצלחה
תשובה: לא מדויק.
ניצול זמן יעיל אכן יגרום לכם לקצר את זמן הביצוע לחלק מהמטלות, ויביא לכך שתסיימו מוקדם יותר, אבל זו לא המטרה. כדי לנצל את הזמן שלכם בצורה טובה, לפני הכל, עליכם לעצור ולשאול: "לאן אני רוצה להגיע?", או "מהי המטרה שלי". העמסה של משימות שלא מקדמות אתכם היא לא דבר יעיל, גם אם אתם מוצאים דרך לסיים את כולן. טל בן שחר מציע בספר שלו: "אושר ובאושר", לבחון כל פעולה שאנחנו עושים במונחים של משמעות והנאה, לעומת הזמן שמושקע בה. לצאת עם חברים לבירה זה כיף, אבל יש שם פחות התקדמות אל עבר מטרה ארוכת טווח. לימוד של שפה חדשה, מיומנות או רכישת ידע יכולים להיות מהנים פחות, אך לקרב אתכם אל היעד הסופי. זה לא אומר אגב לנתק קשרים חברתיים ולוותר על אלכוהול, זה רק אומר לבחון כמה זמן אתם משקיעים בכל פעולה. חשוב לדאוג שתהיה הלימה בין המטרות והערכים שלנו לבין חלוקת הזמן שלנו לכל אחת מהפעולות.
האמונה: כדאי לצמצם את מרווחי הזמן ביומן כדי להספיק יותר.
תשובה: לא נכון.
גם אם תעתיקו את ביתכם לממלכה קסומה בה אין פקקים, נזילות בברזים, פנצ'רים או ילד מנוזל, תגלו לפתע פתאום שהדרך שתכננתם לנסוע דרכה חסומה. גם אם נרצה, נתכנן, נתכונן ונתאמץ, אנחנו לא יכולים לחזות את כל מהלך היום שלנו, לכן השארה של כמה משבצות זמן ריקות, או לפחות רווחים הגיוניים בין האירועים והמשימות תביא לכך שנוכל לבצע את מה שתכננו. סדר זמן הגיוני לוקח בחשבון את הבלת"מים, ולא מופתע מהם כל פעם מחדש. אגב, זה לא רק פקקים, תאונות או אירועים שנופלים מהשמיים. גם אם תכננתם יום עמוס ומלא, אתם יכולים בדיוק לסבול מכאב ראש, להזדקק למנוחה, או פשוט לא להיות מרוכזים.
האמונה: אם המשימה רשומה במשבצת ביומן, אז יש זמן בשבילה, ואנחנו נעסוק בה רק בזמן שהוקצב לה.
תשובה: לא מדויק
ניסוי חביב בפסיכולוגיה בדק האם אנשים יכולים באמת להניח מחשבות בחלק האחורי של הראש ולא להתעסק בהן. דניאל וגנר, פסיכולוג חברתי מהארוורד, ביקש מהנבדקים שלו: "אל תחשבו על דובים לבנים". הנבדקים התבקשו אח"כ לכתוב אסוציאציות שונות, ובהתחלה באמת היה נראה כי אין עקבות של דובי קוטב במחשבות שלהם, אך בהדרגה עלו יותר ויותר אסוציאציות קשורות, עד שהדוב הלבן ניצב במלוא תפארתו. ככל שאנחנו מנסים שלא לחשוב על משימה, היא תעלה בראשנו, תציק, ותדיר שינה מעיננו. כל משימה, אירוע או תפקיד שאנחנו לוקחים על עצמנו דורש מעין "רוחב פס". אם יש לכם ילד, אתם יכולים לנופף לו לשלום ולמסור אותו לגננת, ועדיין לחשוב עליו כשאתם בעבודה, ולתהות האם סימני העייפות שלו הבוקר מעידים על חולי, או שהם סתמיים. העומס המחשבתי מריבוי משימות לא מאפשר לנו להתפנות באמת לדברים אחרים. אנחנו מוטרדים, מוסחים בקלות והריכוז שלנו לוקה בחסר. צריך להבין שלכל משימה יש "זנבות". זה לא רק "קורס בציורי שמן", זה הצורך לשלם עליו, לקפוץ לקנות את החומרים, לחפש חנייה, ולזכור לקנות מתנת יום הולדת למורה.
האמונה: להיות יעיל זה להיות עסוק בכל רגע, לא לבזבז שום שנייה.
תשובה: לא נכון
תתפלאו לקרוא, אבל דווקא דברים שנחשבים חברתית כבזבוז זמן כמו; שינה, מנוחה, רגעים מתים, שעמום, התבוננות בטבע או פעילות גופנית, הם אלה שיהפכו אתכם ליצירתיים, מצליחים, ופרודוקטיביים יותר. במחקר של אנדרס אריקסון נמצא שכנרים מצטיינים ישנים כ-8 שעות בלילה, ואפילו לוקחים לעצמם עוד שנ"צ. המחקר של סטפן קפלן הוכיח שטיול חסר פשר בגינה הציבורית, והתבוננות ביופי הבריאה, יכול לחדד את המחשבה להטיב את הקשב והריכוז, ולשדרג את התפקודים הקוגניטיביים שלכם. לבסוף, החוקר קווין דנבר הראה שמרבית מפריצות הדרך המדעיות מגיעות לא כשחוקרים עומדים מול המבחנות, או יושבים לעשות חישובים סטטיסטיים מורכבים, כי אם בהפסקות הצהריים. כשהם יושבים לאכול את האוכל המחומם שלהם, יש להם זמן להירגע, לנוח, לדבר עם קולגות, לקבל רעיונות חדשים ולהתמלא השראה.
האמונה: צריך לסיים את הדברים הדחופים תחילה, ואח"כ לעבור לדברים דחופים פחות.
תשובה: לא מדויק.
עולם המטלות נחלק לשניים: דברים דחופים ביותר, שאם לא יבוצעו מיד יגיע סוף העולם, ומשימות שהן דחופות פחות וניתן לדחות לאחר כך. בין המשימות הדחופות, והדחופות-פחות מסתתרות משימות חשובות. כאלה שלא יקרה שום אסון אם נעשה אותן בעוד שבוע, אך הן תורמות לפיתוח העצמי, לשיפור המיומנות ולשדרוג העמדות בדרך להגשמת החלום או המטרה שלנו. כאן יכולים להיכנס תרגולים, למידה, סידור הדירה, תחקירים או פשוט להקים את העסק שתמיד חלמתם עליו. כשאנחנו רואים את רשימת המשימות אנחנו מתנהגים כמו סמי הכבאי ומכבים שריפות. כל הדחופים מקבלים זרנוק של ביצוע, וכל הלא-דחופים נדחים למתישהו, שכמובן אף פעם לא מגיע, כי מיד אח"כ יגיעו עוד דחופים לרשימה. אז מה עושים? סטיבן קובי תכנן מטריצה שימושית לסדר הפעולות הרצוי. מתחילים במשימות הדחופות והחשובות, עוברים למשימות הפחות-דחופות אך החשובות. לאחר מכן עושים מה שפחות חשוב ודחוף, ולבסוף עושים מה שלא דחוף ולא חשוב.
עוד דבר טוב שניתן לעשות כדי לוודא שאנחנו לא מזניחים את הפרויקטים הנחשקים, החלומות והשאיפות שלנו הוא למסגר "משבצות זהב" ביומן. משבצות זהב הן חלונות הזמן הקבועים שאנחנו מקדישים למטלה מסוג מסוים ולא משנה איזו עז קפצה לבקר. ביום ראשון מ-10:00 ועד 14:00 אני מקדישה ללימוד ספרדית. זה יקרה גם אם השמיים יפלו והכוכבים יתפזרו על הארץ. אני פשוט אשתמש בהם כדי לאיית מילים חדשות. ספרו בקבוצת הפייסבוק שלנו, איך אתם מתנהלים עם הזמנים שלכם, אם סיכום הפרק היה מועיל ומה אתם חולמים לעשות ואין לכם זמן.
שתפו בקבוצת הפייסבוק על אסטרטגיות מוצלחות שאתם משתמשים בהן כדי לנהל את הזמן שלכם.
שלכם,
יהודית
כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
עורכת: הדר אזולאי