איתך גם ברגעים הקשים - או בעברית: חמלה #194


אם מחפשים את ההגדרה המילונית לרחמים, אפשר למצוא שם את המילה "חמלה", ואם מחפשים חמלה, גם "הרחמים" יבואו וינסו להסביר. זה לא רק המילון, בעברית אנחנו משתמשים במילים הללו כמילים נרדפות, אחיות, ואולי אפילו תאומות. אבל המילים "חמלה", ו-"רחמים", לא מקיימות יחסי קרבה משפחתיים, ואם היינו צריכים לצייר דמות מלאת חמלה, ודמות שהיא כל כולה רחמים, היינו מתארים אנשים שונים לגמרי. רחמים, הרחמן, הוא בחור גבוה, בריא, עם חליפה יקרה, שממהר להניח את ידו על ליבו בכל פעם שמישהו נקלע לצרה ולמלמל "אלי, אלי, עד כמה מסכן אתה". חמלה החומלת, היא אישה עגלגלה, חמה ומלאת אנרגיה וחיות. כשהיא מביטה בילד עזוב, או בנערה בוכייה, היא לא שומרת מרחק, אלא מקיפה אותם בידיה, מחבקת חזק, מנסה לעזור ואומרת בחיוך: "אני פה איתך".

[האזינו גם לפודקאסט בנושא הקשבה מקרבת]


גם השקפות העולם של השניים שונות בתכלית. רחמים הרחום בטוח במעמדו, בדעותיו, ובהחלטותיו. אנשים סובלים, מסכנים וחסרי מזל הם נחותים מבחינתו, ויש לרחם עליהם. החמלה רואה בעצמה כאחת מההמון האנושי. היא יודעת שגם היא עשויה למצוא את עצמה בדיוק באותו המקום, ומרגישה את כאבו של האחר כאילו היה כאבה. המילה הלטינית לחמלה - "Compassion" מגיעה מהביטוי "לסבול עם". לחמלה יש שלושה מרכיבים; המרכיב הקוגניטיבי - כלומר, הניסיון לעשות תהליך מחשבתי שבו אתם יוצאים מהגוף שלכם ונוחתים הישר בתוך נעליו של האחר. הרכיב הרגשי - ההזדהות והקרבה שאתם חשים, והמרכיב ההתנהגותי, כלומר כל מה שאתם עושים עם כל המידע והרגשות הללו. חמלה, אגב, היא ממש לא רק ליטוף על הראש, היא יכולה לעודד לעשייה אקטיבית, למאמץ משותף ולמציאת פתרונות ממשיים לבעיה. כל זה "בגובה העיניים", ובלי שמץ של שיפוטיות (החלק הזה שמור לרחמים). פרופ' פטריק בולין-פיצג'רלד מאוניברסיטת לורנס בויסקונסין ניסח זאת יפה. הוא נהג לומר שכשאדם פוגש את כאבו של הזולת עם פחד - אלו רחמים, ואילו כשהאהבה נוגעת בכאבו של הזולת אנחנו מדברים על חמלה.

[קראו גם על אמפתיה, הזדהות, ואיך לנטרל שיפוטיות]


כשחושבים על הימים שמגיעים לפני יום כיפור, חושבים על סליחה. זו ממש לא חייבת להיות סליחה דתית, או הודעת שרשרת ארוכה לכל מכרינו שאומרת "אני מצטער". זו צריכה להיות סליחה אמיתית, לאנשים שפגעו בנו, לרגעים בהם פגענו בעצמנו, ומחילה לכל אלה שאנחנו פגועים מהם. ד"ר בוב אנרייט, פסיכולוג באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון וחלוץ במחקר הסליחה, חושב שיש בסליחה יותר משחרור או התקדמות הלאה. "סליחה אמיתית הולכת צעד אחד קדימה", הוא אומר, "ומציעה משהו חיובי – אמפתיה, חמלה, הבנה – למי שפגע בנו". כדי לסלוח באמת, ולחיות חיים טובים יותר, שאין בהם טינה ושיפוטיות, שיש בהם תקשורת מכילה ומעודדת, ושהעולם כולו נהנה מגישה שדנה לכף זכות - צריך להשתמש בחמלה.


מה יצא לי מקצת חמלה?

אם שברתם ציפורן, הבחנתם שיש לכם פנצ'ר בגלגל, או נזקקתם לעזרה מסוג כלשהו, בוודאי הייתם מעדיפים לפגוש בגברת חמלה, ולא באדון רחמים. זה רק הגיוני - הגברת תסייע לכם ולא תגרום לכם להרגיש קטנים ומסכנים. מסתבר שלחמלה יש עוד יתרונות. מחקר מאוניברסיטת צפון קרוליינה מצא שגילויי חמלה בין אנשים מקושרים לתוחלת חיים ארוכה יותר, לחץ דם מאוזן, רווחה נפשית ואיכות חיים טובה. הם מסבירים שכשאנשים מגלים חמלה, נוצר מצב מיוחד של "Win-Win" בו כולם יוצאים מאושרים ושמחים; גם האדם שהפגין חמלה, וגם האדם שכלפיו היא מופנית. חמלה היא מעין משדרג מצב רוח לכל המעורבים בדבר. עוד נתון מעניין מספר על חגיגה בתוך הגולגולת שלנו בכל פעם שאנחנו מחייכים בהבנה ועוזרים למישהו אחר. מסתבר שכשאנחנו חמלים המוח שלנו מתמלא אופיואידים, דופמין, ואוקסיטוצין, כולם מקושרים לתחושה טובה, ונותנים לנו הרגשת "High" רצינית.

 

באופן לא מפתיע, גולשת החמלה גם לעולם הטיפול. פרופ' פול גילברט הוא החלוץ של גישת הטיפול מבוססת החמלה שנקראת: Compassion Focused Therapy. הגישה הזאת היא בעצם שילוב של המזרח והמערב; בודהיזם, נוירוביולוגיה, ופסיכולוגיה אבולוציונית. בספרו הנהדר: "The Compassionate Mind" מסביר גילברט שחמלה מתפתחת לשלושה כיוונים; חמלה עצמית, חמלה שאנו מפגינים כלפי אחרים, והכלת החמלה שאחרים מפגינים כלפינו. הוא מאמין שחמלה היא מפתח להפחתת רגשות אשם וביקורת עצמית. היא גם עוזרת לנו לחזק את המשאבים הפנימיים שלנו וליצור חוסן נפשי. הוא עוד הוסיף והראה במחקריו שתמהיל החמלה הזה מוביל לבריאות נפשית ופיזית.

[קראו עוד גם על חמלה עצמית]


חצי כדור חמלה ביום

אם אתם קוראים את זה וחושבים לעצמכם; "יש אנשים שנולדו עם בייגלה מעל הראש, וגישה חמלה לכל דבר", כדאי שתחשבו שוב. חמלה היא בהחלט משהו שאפשר לעבוד עליו, ולהתאמן בו. מחקרים מצאו שתרגול חמלה ממש יכול לשנות את המוח. החוקרים הציצו למוחם של מתרגלי חמלה מנוסים, וגם כאלה בדיוק גילו את הטרנד. המשתתפים תרגלו שיטה שנקראת "Love and Kindness Meditation". על פי שיטה זו מתמקדים תחילה באהבה וקבלה עצמית, ובהדרגה מרחיבים אותה גם לסובבים אותנו.


אימון החמלה לא רק יוצר שינוי מוחי, אלא גם משנה את ההתנהגות החברתית של אלה שדובקים בו. במחקר אחר נתנו לנבדקים לשחק במשחק מחשב מאתגר שבמהלכו הם צריכים למצוא אוצרות, ולצאת ממבוכים סבוכים. הם התעניינו בנטיות ההתנהגות של מי שהסתכלו על העולם והעניקו לו את מירב הקרדיט, ותרגלו מידי יום תרגילים קטנים של חמלה. האם התרגול היומי הזה באמת משנה את ההתנהגות? אז מסתבר שכן, התוצאות הראו שככל שאימוני החמלה היו אינטנסיביים, כך הסיכוי לעזור למשתתפים אחרים במשחק הלך וגבר.


אושר בהישג יד

הדלאי לאמה היה אומר שאם אתה רוצה שאנשים יהיו מאושרים - עליך לתרגל חמלה, ואם אתה רוצה להיות מאושר - תרגל גם כן חמלה. חמלה אמיתית היא כמו אדווה במים, היא עוברת הלאה לילדים, לחברים, אל הקולגות, העוברים והשבים, ולאנשים אקראיים שאנחנו בכלל לא מכירים. דוגמא לאחד מתרגילי החמלה הרבים שאפשר למצוא נמצאת בספר של פרופ' גילברט. הוא מתאר זאת כך: מצאו מקום שקט שלא יפריעו לכם בו ונקי מהסחות דעת. נשמו לרווחה, ונסו להיכנס לנעליו של אדם שהוא מלא חמלה. חשבו על מישהו שיקר לליבכם; חבר טוב, בן זוג, או אפילו חיית המחמד שלכם. התמקדו בהם, וכוונו אליהם את תשומת הלב. אחלו להם בראשכם שלושה איחולים: "שיהיה לו טוב", "שהוא יהיה מאושר", ו-"שהוא יהיה חופשי מסבל". זכרו שהכוונה שלכם היא חשובה, יותר מאשר איך הדמות הזאת תגיב. התעכבו על הדימיון הזה, נסו לחשוב על עוד משאלות שתרצו לאחל לאותה דמות. לעיתים עוזר לדמיין את אותו אדם מחייך ושמח, ואתכם - חולקים איתו את אותה השמחה.


חמלה היא חוף מבטחים שאנחנו יכולים להעניק לאחרים ולעצמנו כשאנחנו נמצאים בלב ליבה של סערה. הזכרו בתקופה מאתגרת שהייתה לכם, כשהרגשות והתחושות איימו להטביע אתכם, וממש חששתם מעוצמת הכאב, כמה חופשי ומשחרר לדעת שתקבלו תמיכה שלא תלויה בדבר? כמה טוב יהיה לדעת שהקושי שלכם יוכר ללא שיפוטיות? כמה נהדר זה להרגיש חלק מאותה אומה אנושית - די דומה בסך הכל? חמלה היא אימון פשוט, אך תורמת לכם ולקרובים אליכם כל כך הרבה. למה שלא נכניס עוד ממנה לחיינו?

[קראו גם את 30 השאלות שיעזרו לכם להבין קצת יותר טוב את היצור שנקרא "אני"]


כתבו בקבוצת הפייסבוק מה הכתבה גרמה לכם להרגיש. חתימה טובה, וצום קל למי שצם.


שלכם,

יהודית


כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

עורכת: הדר אזולאי

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon