להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21

עודכן ב: 24 נוב 2019

תקציר השיחה עם ד״ר אייל דורון

משפחת דורון היא לא משפחה שגרתית במיוחד, כמה לא שגרתית? כחלק מפילוסופיית החיים שלהם, הם עוברים דירה, לעיר ושכונה אחרת - כל 4 שנים. אולי חלקכם נבהלתם מהנתון הזה, אבל ד"ר אייל דורון, מומחה לפיתוח חשיבה יצירתית, מתאר חוויה אחרת לגמרי. "אין שיטה אחת שמבטיחה משהו, מה שחשוב זה לראות בעיניים, להרגיש, לחוות ביחד וזה גם מה שאני אומר להורים, זה בסדר לעשות ניסוי וטעייה – אפשר ללכת לבית ספר ולדייק, לזוז, לעבור כיתה, לעבור בית ספר. אנשים מתייחסים לזה כאילו זו מין החלטה כזו וזהו! 'מה הוא יהיה תקוע עכשיו 3 שנים?' הוא לא תקוע שם, אתם עוד חודש יכולים לקום וללכת".


והילדים שלך זורמים כל 4 שנים על להחליף מקום, חברים, סביבה?

"זה נעשה בשיתוף איתם ויש לזה רוטינות. אנחנו שומרים על קשרים מהעבר ומשקיעים בזה. אנחנו תמיד בוחרים איתם את המקום, הם מחכים למעבר. זה נשמע נורא מטלטל להורים ישראלים, איך לומדים שכונה חדשה, איך מתאקלמים. לצד כל שינוי יש יציבות, היפה זה למצוא את השילוב. אני חי ככה כי זה walk the talk. אני לא יכול לדבר על גמישות מחשבתית וחשיבה יצירתית בלי לחיות חיים כאלה. יכול להיות שאני עושה דברים יותר קיצוניים מהאדם הרגיל אבל לי זה נראה טבעי. זה חלק מהסיפור, ממעבדת החיים שלנו. אני חושב שכל אדם ששומע אותנו יכול, צריך, חייב ומוכרח להתחיל לחשוב ככה. זאת המשימה שלי, שתבינו שהעולם עומד להתהפך עליכם ואין סיבה שלא תזוזו, אל תסתכלו מהצד ותגידו 'הוא גאון, יחיד סגולה' יש מעט מאוד גאונים, אם בכלל, זה בעיקר אנחנו שעובדים קשה ומאוד סקרנים ומחפשים איך לחבר את הדברים".


אז בוא נתחיל מההתחלה - מה זה בכלל יצירתיות? כשאני חושבת על יצירתיות עולה לי החיבור בין עולמות תוכן שונים שיוצרים משהו חדש. משהו שהוא תוצר בעולם, שיש לו ערך. אם אין לזה ערך,  אני לא חושבת שאקרא לזה יצירתיות.

"יש כמה אסטרטגיות להבין מה זו יצירתיות, גישה דומיננטית מאוד נקראת 'פרודקט', תוצר. בוא תראה לי משהו נולד בעולם, פועל, מוכיח את עצמו ויעיל – ואז נקרא לו יצירתי. אני מאוד בעד כי אני חושב שיש הבדל בין אמנות לחשיבה יצירתית. אני אתן דוגמה – את באה למוזיאון ויש תמונה. יכול להיות שאת לא מבינה אותה, ואז יגידו שזאת בעיה שלך, או שזו בעיה של האומן, או של שניכם, אבל זו אומנות. בחשיבה יצירתית אין דבר כזה. צריך להגיע באופן הכי יעיל, קצר ומדויק מ-A ל-B. אני מחויב תוצאה, אני מחויב לשורה תחתונה. אותו דבר בחיים – יש ויכוח? אז מה הדרך הכי יצירתית, יעילה, קצרה ומהירה לפתור את הוויכוח? מה הדרך הכי מהירה ויעילה לחברה הזו להמציא את עצמה מחדש? אני ממקם חשיבה יצירתית במונחים של פתרון בעיות".

[קראו עוד על פעולה יצירתית]


יש ביצירתיות משהו שהוא קצת פגיע. כשאתה חושב אחרת ומסכים לשים את הרעיון בחוץ, וכמו שאמרת - עושה כמה דברים מגוונים - קשה לאנשים לאכול את זה. אם יש לי רעיון חדש אז יכול להיות שהוא יהיה מדהים ויכול להיות שהוא יהיה פדיחת על, כשלון על הפרצוף. אני לא תמיד יכולה לדעת, אני לא יודעת אם זה יצליח או לא. יש מחיר שבא עם להיות יצירתי ולעבוד בזה. אבל אם כבר דיברת על פתרון בעיות יצירתי, הילד שלי, בן שנתיים, לא מוכן לצחצח שיניים. 

"אז יש תחרויות, אפליקציות עם מוזיקה או צבעים, יש שמי שמצחצח מהר המברשת נצבעת בצבע, עומדים ועושים פרצופים, מותר לעשות פרצופים שאסור לעשות ליד השולחן, כל מיני פריבילגיות למי שצחצח מהר. זאת אומרת, יש כאן מניפולציות שובבות כאלה אבל מה זה בעצם משדר? זה משדר כיף, סוג של קלילות כזו, ולילד נטבע הרעיון שכל פעם מצאנו משחק אחר לפתור את הבעיה".


לא תמיד יש לך זמן לזה, אתה יודע? אני עושה את זה ברוב הימים אבל יש ימים שאני חייבת לעוף מהבית עכשיו, איו לי זמן לשירים, אורות, צבעים ואפליקציות.

"אז תראי, אני אגיד לך משהו מאוד חשוב בהורות - מגיל 0 יש כללים ויש ערכים, ורוב ההורות נתקעת על כללים ולא על ערכים. ההבדל בין כלל לערך הוא שכלל זה משהו שאני אומר לאחרים לעשות אבל לרוב לא מקיים בעצמי, ערך זה חלק ממני. אני שואל אותך, האם לצחצח שיניים זה ערך? כי לא לגעת בחשמל זה ערך, לא במובן של value, של סגולה, אבל זה ערך, גם את לא נוגעת בחשמל. לא לרוץ לכביש זה ערך, כי את לא רצה לכביש וגם הילד שלך לא ירוץ לכביש. גם אם לא יהיה לך זמן הוא לא ירוץ לכביש וגם אם לא יהיה לך זמן, בחשמל הוא לא יגע. אז אני שואל אותך – הוא יצחצח שיניים או לא יצחצח שיניים? הרבה מהבעיות נפתרות בזה שגם את וגם הילד שלך מבינים שלא נוגעים בחשמל, ושיניים מצחצחים. עכשיו, אני לא יכול להחליט על 200 דברים כאלה, אני בוחר 5-7 דברים שהם אשכרה יהרג ובל יעבור. אל תגע בחשמל, אני לא משחק איתך על זה - והילד מבין את זה כל כך מוקדם, אבל זה שמור למספר מצומצם של דברים. את צריכה לשאול אם צחצוח שיניים הוא כזה.נגיד והחלטת - לצחצח שיניים חייבים. אז לפעמים יהיה לך זמן למשחק איתו את זה, לפעמים הוא פשוט יצחצח שיניים. That’s it. אם הילד שלך היה בוכה כשהיית לוקחת לו את היד מהחשמל? you couldn’t care less. אותו דבר עם צחצוח שיניים, פשוט תחליטי מה זה החשמל שלך ואז הכל נורא ברור. לכן כל הורה צריך להבין מה הערך שלו - וזה ספור. רוב הכללים להעיף החוצה. הורים צריכים לעשות דיאטה מהירה, טוטאלית ודחופה בכמות הכללים בבית, שהם הרבה יותר גרועים מבית ספר, כי אין זמן לערכים ולאכוף את מה שבאמת צריך".

תן לי דוגמה לכללים שאנשים נתפסים אליהם.

"אל תצפה בטלוויזיה, רק 20 דקות, רק 2 פרקים, עזוב את המחשב עכשיו, צריך ללכת לישון בתשע. אתמול התעוררתי ב-2:00 בלילה ובתי אלונה בת ה-11 וחצי היתה בסלון עם חצובה ומצלמה, מצלמת סרטון לאתר שלה. אמרתי לה 'אלונה, 2:00 בלילה', והיא אומרת לי 'מה זה שעה, אבא? למה זה חשוב?' אלה הרגעים שבהם הערכים שלך כל כך עבדו שזה עף עליך כמו בומרנג, כי אני תמיד אמרתי לה 'כל עוד את קמה ב-7:00 בבוקר ערנית לפעול ולחקור את העולם באנרגיות ובסקרנות, מצדי אל תשני בלילה בכלל'. אם את לא קמה ב-7:00 אז הערך לא עובד, כי זה הערך, אבל אני לא אתחיל לעשות לך בתשע כיבוי אורות. אנשים מתעסקים בפרוצדורות. ההורות הפכה לפרוצדורות, רשימת משימות, לאיזו פאניקה של לאכוף כל הזמן דברים. זה נורא מבאס, מתיש ושוחק את כולם. זה גם לא טוב לילדים. אי אפשר כל היום לנהל אותם, צריך לתת להם את ההזדמנות לנהל את עצמם. היא הסתכלה עלי ואמרה 'אבא לך לישון, אני ממשיכה פה לערוך את הסרט'. אז הסתכלתי עליה ושאלתי את עצמי 'הצלחתי איתה בחינוך או שלא?' אני חושב שכן. היא מנהלת את עצמה, היא בחופש, היא באיזו תשוקה מטורפת, עושה את הדברים שהיא אוהבת. לא מטריד אותה ב-2:00 בלילה שכולנו ישנים להיות עם עצמה. היא לא מרגישה בודדה ואיזה יופי. אני חושב שאנחנו נורא מסבכים את ההורות בהתמודדות עם דברים מאוד קטנים. רסיסי מלחמות. כי אנחנו לא הגדרנו לעצמנו את הערכים הגדולים והחשובים".


מה ההורה צריך לשאול את עצמו?

"הרעיון הוא להתרכז בעיקר, להתרכז בעקרונות הפרקטיים הבסיסיים שנכונים לכל משפחה, לכל ילד מול כל הורה. אני לא מעוניין לנהל את הילדים שלי כל הזמן כל דקה, הם נורא עצמאיים. במאני טיים, בדברים העקרוניים אני שם. הרבה פעמים אנחנו מחליטים לילדים שלנו מה דרמטי ומה חשוב, מחליטים לעצמנו מה נורא חשוב בהורות. חנוך את הנער על פי דרכו ותשוקותיו. כל ילד הוא משהו אחר, הורה טוב הוא הורה שונה לכל ילד, זה נורא דינמי. אני יכול להגיד להורה מתי להשכיב את הילד שלו? לא יודע. אני שואל בעקרון, מה הויז'ן שלך ומה חשוב לך. אני אגיד את זה ככה. ללא דיוק וללא אבחנה בין עיקר לתפל אי אפשר לגשת בכלל ולדון בפתרון יצירתי. השלב הראשון בחשיבה יצירתית הוא דיוק עצמי. ככל שהילדים מתבגרים יותר, בניגוד למה שחושבים, הם ממש הופכים להיות שותפים ביצירה של המשפחה איתכם, להמציא את הרוטינות איתכם ביחד. הילדים שלי, הם באמת יוצרים ושותפים של המשפחה וזה מדהים לראות את זה, והם בעצם עוזרים בטיולים, ברוטינות, במקום שנהיה 2 מבוגרים ו-2 ילדים אנחנו 4 מוחות". 


והם מתבגרים?

"כן, בן 13 וחצי ובת 11 וחצי, זה ממש גיל ההתבגרות בישראל. אבל גם אנחנו עוד מתבגרים, פשוט אצלנו זה בבית זה נורא ברור שגם ההורים צריכים להתפתח וגם הילדים צריכים להתפתח וכולם מתפתחים ביחד. יש איזו מחשבה משונה ומעוותת אצל הורים שהם צריכים לגדל את הילדים, אתם לא גדלים בעצמכם? אני לא יכול כרגע להתעסק בכל דבר של אלונה או של איתמר כי אני צריך להתעסק גם בעצמי, בואו נזוז ביחד. זה לא אגואיזם, זה הבסיס והילדים אוהבים את זה. לפעמים הם רוצים לבד, לפעמים ביחד, לפעמים רוצים שאנחנו נעשה לעצמנו, הם אוהבים לראות אותנו מתפתחים. אני מקפיד להביא אותם לעבודה, לקחת אותם איתי לחו"ל, לחשוף אותם לעשייה שלי, להתייעץ איתם באמת, לא באופן מניפולטיבי, לשאול את דעתם באמת, לא כדי להראות לה שאני מתעניין. אני לומד מהם המון, זו איזשהי שותפות שבתוכה אני לא מתבלבל, אני יודע שיש מישהו שיגיד לא לגעת בחשמל וזה יהיה אני. יש לי את ה-5-7 ערכים שלי שאני אוכף אותם. ובתוך הדבר הזה, שהוא היררכי, יש דבר הרבה יותר שטוח והרבה יותר שווה, שאנחנו בתוך זה מולידים את היום יום".

[קראו עוד על סקרנות ושינויי הרגלים]


ואיך כל זה מתחבר ליצירתיות?

"יש 4 שלבים באיך שאני רואה חשיבה יצירתיות. ראשון, דיוק עצמי - מה כן ומה לא, על מה מוותרים ובמה מתמקדים. אחר כך יש גמישות מחשבתית - איך פותרים את הבעיה ב-20, 40, וגם 60 דרכים. השלב השלישי נוגע במחשבות והנחות היסוד שלנו. הרבה שאלות של 'מי אמר ש?' מי אמר שמשפחה צריכה לטייל יחד? מי אמר שכל ערב צריכים לאכול ביחד? מי אמר שאמא טובה חוזרת הביתה מוקדם? מי אמר שאמא טובה מכינה אוכל ביתי? כל מיני כאלה שדים שרצים לכם בראש, בואו נתהפך על הנחות היסוד שלנו ונמצא הנחות יסוד אחרות. ולבסוף, איך אנחנו מייצרים רוטינות, מנגנונים ומודלים חדשים במשפחה שלנו? אלה שאלות מהסוג שאני אשאל אותך כאדם פרטי, כאדם בזוגיות, כאדם במשפחה, בתור בן אדם שמוביל עסק. אז דייקנו, הגמשנו, התהפכנו ובנינו מנגנונים. ויש לנו תהליך שהתוצאה שלו היא חיים יותר יצירתיים".


לי מאוד חשוב להחזיק בראש את הרעיון הזה שיש עוד אופציות. אני לא רואה אותן כרגע, אני לא תמיד יודעת מה הן יהיו וזה לא תמיד קל למצוא אותן, אבל הן שם. זה בסדר להיתקע ולהרגיש לרגע שאין לך אפשרויות ומתי יגיע הרעיון, אבל הוא יגיע. אפשר לעצור שניה, לקחת הפסקה ממשהו, לחזור אליו, להתייעץ עם אנשים, אבל לזכור, שבטוח אין רק דרך אחת לפתור בעיה.

"נכון. זה state of mind של איך אני שואב השראה, שואל שאלות, מדייק את עצמי, מחבר אחרת, ממציא המצאות, מגלה תגליות. זו השקפת העולם שצריכה לחצות לרוחב כל מרחב בחיים שלנו".


שתפו בקבוצת הפייסבוק או בכל צורה יצירתית אחרת - מה חשבתם על השיחה שלנו, ותחשבו על 20 דרכים שונות לכתוב אותה ;)


שלכם,

יהודית.


*כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon