מבזק מיוחד: החדשות לא עושות לכם טוב


מתי בפעם האחרונה צרכתם חדשות? לפני עשר דקות או קצת פחות מזה? האם אתם מוצאים את עצמכם מתעדכנים במספר החולים, באבטלה, בכלכלה? ואם אין מספיק בארץ, אתם גם קופצים לראות מה קורה ברחבי העולם?


אז הנה החדשות להיום: צריכת יתר מזיקה לכם. אני לא מבקשת מכם להתנתק או להתעלם ממה שקורה בעולם, אלא לפתח ראייה ביקורתית כלפי פעולה שגרתית שהתרגלנו לעשות. כשהידיעות מגיעות אלינו ישר לנייד בוקר וערב, ועוברים מסיפורי מחלות לאונס ומהם לאסונות טבע, קשה לחשוב שהעולם הוא מקו טוב להיות בו. אך לצד זאת, אני מזמינה אתכם להציב סימן שאלה לגבי תרומתם של העדכונים השוטפים לאיכות החיים שלכם.


הנה פיסת מידע מעניינת. בשנת 2017, כשהמילה קורונה הזכירה לנו רק יציאה לבר עם חברים, נערך בישראל סקר שממנו עלה ש-71% מהנשאלים מאמינים שצריכת חדשות משפיעה על מצב הרוח שלהם לרעה. 55% ממשתתפי הסקר דיווחו שהם מאמינים שהחדשות מוטות לרעה על ידי גורמי התקשורת.


זה ממש לא מקרי. יש ביטוי נפוץ של תעשיית התקשורת שאומר "If it bleeds it leads", ובפרשנות חופשית: "אנחנו מחפשים את מה שמדמם, שעושה כאבים בבטן ועור ברווז". החדשות לא המציאו את המשיכה שלנו לדם, לאלימות ולסכנות. הנטייה הזאת גרמה לאבות אבותינו לשמור על עצמם, ומי שהיה מספיק קשוב למה שמפחיד ונורא שרד. היום זה כבר לא המצב: האם לדעת היום מהו מספר החולים באיטליה עוזר לכם לשמור על עצמכם טוב יותר? לא באמת.


כשאנחנו נחשפים לכל כך הרבה חדשות קורים כמה דברים שמעוותים את תפיסת המציאות שלנו. ראשית, אנחנומפתחים אדישות לאסונות, או בפסיכולוגית מדוברת "Disaster Fatigue". צפייה בתמונות קשות של כל מה שרע בעולם גורמת להצפה רגשית לא מאוזנת: מצד אחד מתעורר בנו צורך לתקן ולהציל, אבל גם הידיעה שאנחנו לא באמת יכולים לעשות את זה. זו הדרך לאדישות ולדכדוך.


עניין נוסף הוא הטיית הזמינות. כשאנחנו שומעים על אסונות ותאונות אנחנו נוטים לחשוב שהם מתרחשים בתדירות גבוהה הרבה יותר מזו האמיתית. המוח שלנו מבלבל בין מידע שנחשפנו אליו לבין ההסתברות להתרחשות במציאות, כלומר התפישה שלנו מתעוותת ואנחנו חושבים שהסיכוי להתרחשות לקטסטרופה גבוה ממה שהוא באמת. פתאום סכנה כמו צונאמי מקבלת אצלנו תשומת לב גבוהה, ודווקא הצרות האמיתיות בחיים כמו נזקי עישון, מחסור בשינה וסטרס נדחקות הצדה.



חשיפה לחדשות קשות גורמת גם להפרשה מרובה של ההורמון קורטיזול, שגורם לנו להרגיש דרוכים מאוד. אם היינו חשופים לסכנה, הדריכות הזאת הייתה יכולה להציל אותנו. אבל אנחנו לא בסכנה, זו רק תמונה. כמויות גדולות של קורטיזול עלולות לפגוע מערכת העיכול ובמערכת החיסונית שלנו. למתח הכרוני יש השפעות פיזיות, בריאותיות ופסיכולוגיות די מסוכנות.


מה עושים? בדקו איך עדכוני החדשות משפיעה עליכם באופן אישי. האם החשיפה לתכנים כאלה משפרת את איכות החיים שלכם או פוגעת בה? אם אתם מרגישים את הדופק עולה או את הדמעות נוזלות, כדאי לשקול אם להיכנס לאתרים האלה או לצפות במהדורות הערב בטלוויזיה. אחרי שתעשו בדיקה כזאת תוכלו להתחיל לדבר על מינונים. הנה כמה נקודות למחשבה:



1. הגדירו כדף הבית שלכם אתר שאינו אתר חדשות


2. שקלו לוותר על העדכונים השוטפים שאתם מקבלים לנייד


3. העדיפו תוכן שמנסה לתת עומק ותמונה רחבה יותר מכותרות וממבזקים


4. חפשו את החיובי והשלילי גם יחד, והשאירו מקום לסימני שאלה


אני מניחה שבהתחלה תרגישו שאתם נותרים מאחור, שתחשבו שיש בעיה בכך שאתם יודעים על גידול במספר החולים, ההרוגים או המובטלים כמה שעות אחרי כולם. אבל תנו לזה הזדמנות ונסו להבין איך השינוי גורם לכם להרגיש. אולי תגלו שאפשר לדחות מעט את העדכונים, או פשוט להתעדכן כשנוח.


לחיי ימים שקטים יותר, עם חדשות משמחות יותר.


שלכם,

יהודית


כתבה זו גם פורסמה באתר "הארץ"

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon