top of page
יהודית כץ

איך מעוררים השראה? #83


סיימון סינק, שינה לי את צורת החשיבה בגדול. אחרי ששמעתי את הרעיון פעם אחת, זה השאיר לי תחושה עמוקה של ״כל אחד חייב להכיר את זה״. תכירו - ״מעגל הזהב״. לסיימון סינק יש גילוי. הגילוי הזה שינה לי את התפיסה שלו לגבי איך העולם עובד. אחרי שנחשפתי לרעיון הוא שינה גם את איך שאני החלטתי לפעול. רוצים לראות את ההרצאה שבה הוא מציג את הרעיון בטד?

מסתבר שיש תבנית שהמצליחים, המנהיגים והארגונים המובילים של העולם פועלים על פיה. והיא ההפך מהצורה שבה אחרים פועלים. בין אם אלה "אפל", מרטין לותר קינג, לכולם יש דרך פעולה משותפת. את הדרך הזו מאחד סינק לכדי ״הרעיון הפשוט בעולם״ - "מעגל הזהב”.שלוש שאלות פשוטות - ״למה?״, ״איך?״ ו״מה״? סינק מסביר מדוע ארגונים ומנהיגים מסויימים מסוגלים להשפיע במקום בו אחרים לא. לפי דעתי הרעיון הזה עוד הולך הרבה יותר עמוק לתוך ההתפתחות האישית שלנו לפני ההשפעה שלנו על אחרים.בודאות כל אדם, כל ארגון בעולם יודע מה הם עושים. חלק מהם יודעים איך הם עושים זאת. אבל מעטים האנשים או הארגונים שיודעים למה הם עושים את מה שעושים. הכסף או היוקרה הנלווית זוהי התוצאה, ולא הסיבה. בשאלה ״למה״ הכוונה היא: מהו היעוד שלכם? מהי הסיבה שלכם? מהי האמונה שלכם? מדוע הארגון שלכם קיים? למה אתם קמים מהמיטה? ולמה שזה ישפיע על מישהו אחר?

הדרך בה אנו חושבים, הדרך בה אנו פועלים, הדרך בה אנו מתקשרים היא מהחוץ פנימה - אנחנו מתחילים במה שאנשים רואים, לסיבות שאותן הם רואים - אנחנו מתקדמים מהברור ביותר למעורפל ביותר. כלומר בדרך כלל כשאנחנו בוחרים עבודה, מספרים מה אנחנו עושים, מתארים מערכת יחסים (ובעוד מקרים רבים) אנחנו מתארים קודם כל מה קיים, ורק לאחר מכן (אם בכלל) מגיעים ללמה זה קיים. [קראו שוב על השימוש במטרות שמתאימות לאישיות שלכם]

אבל מסתבר שמנהיגים וארגונים מוצלחים, מלאי מוטיבציה ומשפיעים, פועלים ומתקשרים מהמרכז החוצה. ניתן לקרוא בהרחבה על הרעיון בספרו ״Start With Why״. בהרצאתו, סינק נותן את הדוגמא של Apple: אם הם היו כמו כולם, הפרסומת שלהם הייתה נשמעת כך: "אנחנו מייצרים מחשבים מצוינים, הם יפים וקל להשתמש בהם , רוצים לקנות?״. וככה רובנו מתקשרים כשאנחנו משווקים, כשאנחנו מוכרים, כשאנחנו מסבירים את עצמינו ומתקשרים באופן אישי עם קרובינו. אנו אומרים מה אנחנו עושים, אנחנו אומרים למה אנחנו שונים או במה אנו יותר טובים ואז מחכים להתנהגות מסויימת (סליחה, קנייה, הצבעה, הזמנה לדייט, או משהו דומה). כמה פעמים ניסיתם להרשים אנשים עם מה שאתם עושים? וכמה פעמים יצא לכם ״לסלוד״ שמישהו שרק שופך את הישגיו בפניכם?

״אני עורך דין בחברה המובילה בשוק, אני מרוויח משכורת גבוהה ואני נראה טוב״, (במילים אחרות: תתרשמו, תעריכו). צורת העברת המסרים הזו לא מתיישבת אצלינו. (מצד שני, אנחנו כן מעריכים הישגים, לא?)זה לא מעורר השראה. [בדקו כמה אינטליגנציה רגשית יש לכם ולמה היא חשובה]

מצד שני, כך Apple מתקשרים: "בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו מאמינים באיתגור המצב הקיים. אנו מאמינים בחשיבה שונה ואנחנו עושים את זה באמצעות פיתוח מוצרים מעוצבים בצורה יפייפיה, ידידותיים ונוחים לתפעול. כך קורה שאנחנו מייצרים מחשבים מעולים״. זה שונה. עכשיו אנחנו רוצים לקנות. למרות שרק הפכנו את סדר הצגת המידע. אנשים לא קונים את מה שאנחנו עושים, אנשים קונים את הסיבה שאנחנו עושים זאת. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו לא חושב פעמיים לפני שהוא קונה מאפל גם נגן MP3, או פלאפון או שעון. למרות שאפל היא חברת מחשבים בדיוק כמו דל. דל יצאה לשוק עם נגן MP3 באיכות מעולה. ואף אחד לא קנה אותם. אנשים לא קונים את מה שאתם עושים, הם קונים את הסיבה שאתם עושים זאת. ואתם יכולים לקחת את הרעיון הזה לכל כך הרבה תחומים.

המטרה היא לא לעשות עסקים עם כל מי שצריך את מה שיש לכם. המטרה היא לא לעבוד עם מי שיכול לעשות את העבודה, המטרה היא לעשות עסקים או לעבוד עם אנשים שמאמינים במה שאתם מאמינים.והמטרה היא לא למצוא עבודה נחשבת, עם תנאים מעולים ושורה טובה לקורות חיים, אלא את מה שתרגישו שיש לכם סיבה טובה לעשות כל יום.[קראו עוד על עיצוב העבודה בצורה שמתאימה ליעוד שלכם]

חלק שאני מתלהבת ממנו במיוחד בעבודתו של סינק, היא הקישור של הרעיון שלו אל הביולוגיה של המוח שלנו. אם נסתכל על המוח שלנו בחתך רוחב (כאילו חתכנו אותו באמצע והסתכלנו מלמעלה), נראה שהמוח מחולק לשלושה רכיבים עיקריים המתאימים למעגל הזהב - החלקים היותר חדשים באבולוציה של המוח שלנו לאורך השנים, קליפת המוח החדשה שלנו - תואמת לרמת ה"מה". קליפת המוח (הקורטקס) שלנו אחראית על המחשבות הרציונאליות והאנליטיות ועל השפה. שני החלקים המרכזיים מתאימים למערכת הלימבית. המערכת הלימבית אחראית לרגשות שלנו בעיקר. היא גם אחראית לההתנהגויות האנושיות, לקבלת ההחלטות. בחלקים האלו אין עיבוד של שפה. חזרה אלינו, כאשר אנחנו מקשרים מהחוץ פנימה (מה״מה״ אל ה״למה״) אנשים מבינים כמות עצומה של מידע מסובך כמו תכונות והטבות ועובדות ונתונים. זה פשוט לא גורר התנהגות.

כאשר אנו מתקשרים מהפנים החוצה (מה״למה״ אל ה״מה) אנו מתנהלים ישירות עם החלק של המוח ששולט בהתנהגות, ואנחנו מניחים לאנשים להצדיק זאת עם מה שאנחנו בוחרים לומר ולעשות. מכאן החלטות בטן מגיעות, כמו ״זה פשוט לא מרגיש נכון." סינק מסביר מדוע אנו משתמשים בפועל הזה, זה לא "מרגיש" נכון? מכיוון שהחלק של המוח ששלוט בקבלת החלטות לא שולט בשפה. הכל קורה במערכת הלימבית, החלק של המוח ששולט בקבלת החלטות אבל לא בשפה.

עכשיו שאתם יודעים שאנשים מגיבים לסיבה שאתם עושים מה שאתם עושים, יהיה לכם יותר קל לגרום לאנשים להצביע עבורכם, לקנות משהו מכם, או, ויותר חשוב, להיות נאמנים ולרצות להיות חלק ממה שאתם עושים?המודל של סינק מתיישב עם הנטייה מתיישב עם ספרות מחקרית ענפה שמראה איך כשאנחנו פועלים מבפנים, מתוך ״מוטיבציה פנימית״, אנחנו הרבה יותר טובים במה שאנחנו עושים. סינק מסיים במשפט מעורר מחשבה - ״אם תשכרו אנשים מכיוון שהם יודעים לעשות את העבודה, הם יעבדו בשביל הכסף שלכם, אבל אם תשכרו אנשים שמאמינים במה שאתם מאמינים, הם יעבדו עבורכם בדם יזע ודמעות״.לסיכום, לפי סינק, כשאנחנו מתחילים מ״הלמה?״ ורק אז שואלים ״איך״ ו״מה״? אנחנו נכנסים למה שהוא קורא לו ״מעגל הזהב״. אנשים לא קונים (מאמינים, משתכנעים, סומכים) את “מה״ שאנחנו עושים אלא את “למה״ אנחנו עושים את זה - את המוטיבציה העמוקה שמניעה אותנו לעשות את הדברים.[קראו איך כדאי לנהל משא ומתן פנימי כשאתם צריכים לקבל החלטה ועולים ״למה״ שונים]

כמה פעמים יצא לכם לחשוב קודם כל מה אתם רוצים לעשות, אבל היה לכם חסר משהו? האנרגיה, התשוקה שלכם?העצה הפרקטית היא רגע לפני שאתם מקבלים החלטה, לפני אתם מתחילים משהו חדש, מתלבטים ושוברים את הראש על משהו, או אפילו מנסים לשכנע מישהו במשהו, תנו רגע לשאלות כמו. ”למה אני עושה את זה?" "מה המטרה שלי בכך?”, אתם תופתעו לגלות שאתם לא תמיד יודעים את הסיבה, ולפעמים גם זו סיבה מספיק טובה לשנות משהו. [קראו שוב על היחס בין 20% מהעשייה שלכם ל80% מהתוצאות]

כתבו לי למייל או לפייסבוק אם הכתבה עשתה לכם סדר, יש לכם שאלות או סתם משהו שבא לכם לשתף אותי, זה מאוד ישמח אותי.

שלכם,

יהודית.

91 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page