6 הרגלים שיכולים להרוס מערכות יחסים וחשבתם שהם נורמליים #57

לא בבית ספר ולא באוניברסיטה. את העקרונות לזוגיות מוצלחת אתם אוספים ממקורות מוטלים בספק, את חלקם מצאתם במגזינים כמו ״ראש אחד״ וכשהתבגרתם - ב״לאישה״. את השאר אולי למדתם בסדרות טלוויזיה או מהורים שלא תמיד כדאי לקחת בתוך מודל.

ובקיצור - צריכים הרבה ניסוי וטעייה כדי להתקדם במסלול הזה, ואצל רבים מאיתנו - בעיקר טעייה.

כמה מהרגלי הזוגיות הלקויים שפיתחנו מושרשים בתרבות שלנו: הערצה לאהבה רומנטית, לא רציונאלית, עיוורת, זו שמוצאת חן כלשהו בלקרוע תמונות אחרי ריב גדול תוך כדי בכי ומלגלגת לעצות פרגמטיות כמו: ״תדברו על זה״. אנו גדלים לחשוב אחד על השני כנכס: ״אתה שלי עכשיו…״ ושוכחים שמדובר באדם לחלוק איתו את התמיכה הרגשית שלנו.

וכמעט כמו תמיד, הרבה מהעזרה העצמית שעומדת לרשותינו, מכילה הכללות גסות וכואבות כמו שנשים וגברים הם מכוכב אחר. אבל הם לא.

למזלינו, בעשרות שנים של מחקר פסיכולוגי על מערכות יחסים בריאות ומאושרות, יש כמה עקרונות בסיסיים שחוזרים על עצמם - כאלו שרב האנשים לא מודעים אליהם או לא מיישמים אותם. כמה מהם סותרים את הרומנטיקה שפיתחנו, וחלקם מטילים סימן שאלה גדול על דברים שאנחנו עושים די הרבה. הכינו חבילת טישו.

1. הפנקס פתוח והיד רושמת… כמה שיותר.

מה הכוונה? כשמי שאתם יוצאים איתו, ממשיך להאשים אתכם על טעויות שעשיתם במערכת היחסים. בעבר. ברגע כששני בני הזוג מתחשבנים, זה הופך לתחרות - מי דפק את מי יותר לאורך השנים? ובעצם - מי חייב למי יותר? התנהגת בצורה מגעילה במסיבה של צליל לפני שלוש שנים אבל זה ממשיך להרוס את החיים שלך מאז? כי אין שבוע שבו לא מזכירים לך את זה. אבל זה בסדר כי ראית הודעות פלרטטניות עם קולגה לפני שנתיים, אז זה סוג של תיקו, לא? לא.

למה זה הרסני? החשבון רק גדל, כי אתם משתמשים בטעויות העבר של בני הזוג כדי להיות צודקים בהווה. וזה גרוע לכולם. אז זה לא רק שאתם סוטים מהנושא הבאמת רלוונטי כרגע, אלא אתם צוברים אשמה ומרמור מהעבר כדי לעורר מניפולציות ולגרום להם להרגיש רע בהווה. אם זה ממשיך כך, שני בני הזוג ימשיכו להשקיע את רב האנרגיה שלהם בניסיון להוכיח שהם פחות אשמים, במקום לפתור את הבעיה הנוכחית. מה שיגרום לשניהם להשקיע יותר בלהיות האלו הפחות רעים במקום פשוט להיות יותר טובים עבור בן הזוג.

מה לעשות במקום? התמודדו עם מקרים שונים בנפרד, אלא אם הם באמת קשורים. אם בוגדים בך, זו אכן בעיה קבועה, אבל זה שהיו מגעילים אליך במסיבה לפני שלוש שנים ועכשיו היו עצובים ולא רצו לצאת איתך זה לא קשור אחד לשני. אז אל תעלו אותם ביחד.

עלינו להכיר בזה, כשאנחנו בוחרים להיות עם הזוג שלנו, אנחנו בוחרים להיות גם עם כל הדברים הקודמים שעשו. זה חלק מהם. אם משהו הטריף אותך לפני שלוש שנים, היה עליך להתמודד עם זה אז. [קראו עוד על ללמוד איך לסלוח]

2. לזרוק ״רמזים״ ועוד התנהגויות פאסיביות-אגריסיביות אחרות

מה הכוונה? במקום פשוט להגיד את זה בצורה ישירה, אתם מנסים לרמוז עד ש״הם יצטרכו להבין את זה בעצמם״. אתם מוצאים דרכים קטנוניות לעצבן, ואז יש לכם את הלגיטימציות להתלונן בפניהם.

למה זה הרסני? כי אתם לא מסוגלים לתקשר בפתיחות ובהירות אחד עם השני. אין סיבה להיות פאסיב-אגרסיב אם מרגישים בטוח להביע כעס או חוסר ביטחון בתוך מערכת היחסים. אם לא נרגיש שישפטו אותנו, אנחנו גם לא נרגיש צורך לזרוק רמזים לאוויר.

מה לעשות במקום? הביעו רגשות ורצונות בצורה פתוחה. תבהירו לאדם השני שהוא לא בהכרח אחראי או מחוייב לרצונות או לרגשות שלכם, אבל שהייתם שמחים לקבל את התמיכה שלו. אם הם אוהבים אתכם, הם כמעט תמיד יהיו מסוגלים לתת אותה.

3. להחזיק את מערכת היחסים כבת ערובה

מה הכוונה? באמצעות תלונה או ביקורת אתם סוחטים את האדם השני בכך שאתם מאיימים על המחויבות למערכת היחסים עצמה. למשל, אם מישהי מרגישה שבן הזוג היה קר אליה, במקום לומר, ״אני מרגישה שאתה קר אלי לפעמים״, היא תאמר: ״אני לא יכולה להיות עם מישהו שקר אלי כל הזמן.״.

למה זה הרסני? זו סחיטה רגשית. וזה יוצר מלא דרמה פשוט לא הכרחית. כל פיפס הכי קטן במערכת היחסים גורם למשבר מחויבות. זה משמעותי להבין שמחשבות ורגשות שליליים יכולים להיות מתוקשרים גם בלי לאיים על מערכת היחסים עצמה. אחרת, תדחיקו את המחשבות והרגשות האמיתיים, מה שיוביל לסביבת של חשד ומניפולציה.

מה לעשות במקום? זה בסדר להתעצבן על בן הזוג שלכם או לא לאהוב בו משהו. זה חלק מלהיות אדם נורמלי. להתחייב לאדם ותמיד לחבב אותו זה לא אותו הדבר. אפשר להיות מחויב למישהו ולא לאהוב כל דבר בו. להפך, בני זוג שמסוגלים לתקשר משוב וביקורת אחד כלפי השני, ללא שיפוט או סחיטה, יחזקו את המחויבת שלהם אחד כלפי השני בטווח הארוך.

[קראו עוד על תרומתם של ריבים לבניית הזוגיות]

4. להאשים את בן הזוג שלנו ברגשות שלנו

מה הכוונה? בואו נגיד שעובר עליכם יום זוועה. בואו נגיד שהחצי השני שלכם לא בדיוק תומך באותו הרגע. הם בטלפון כל היום עם מישהו מהעבודה. הם הוסחו כשחיבקתם אותם. אתם רוצים להתכרבל ביחד בבית ופשוט לראות סרט, אבל להם יש כבר תכניות לצאת עם חברים. אז אתם כועסים עליהם על כך שהם כל כך לא רגישים כלפיכם. לכם היה נורא, אבל להם אין שום קשר לזה. אמנם לא ביקשתם, אבל הם היו אמורים לגרום לכם להרגיש טוב יותר. הם היו צריכים להפסיק לדבר בטלפון ו״לזרוק״ את התוכניות שלהם בהתבסס על המצב הרגשי הרעוע שלכם.

למה זה הרסני? להאשים את בני הזוג ברגשות שלנו זה ביטוי עדין של אנוכיות, ודוגמא קלאסית לגבולות מעורערים בין עצמי לאחרים. כשמניחים שכל בן זוג אחראי על הרגשות של האדם השני כל הזמן, נוצרת תלות. ופתאום, אסור להם גם לתכנן תכניות מבלי לבדוק איתכם קודם. אפילו פעולות יומיומיות כמו לראות טלוויזיה או לקרוא ספרים - צריכות לעבור תיאום, משא ומתן ופשרות. הרצונות האישיים נשכחים כי עכשיו זו אחריות שלכם לגרום אחד לשני להרגיש טוב יותר.

[קראו עוד על ההבדל בין אהבה מושלמת לאחת אמיתית] הבעיה הגדולה ביותר - זה מעורר טינה. פעם אחת להתעצבן עליהם כי היה לכם יום נורא ואתם עצבניים ורוצה תשומת לב? מובן. אבל לצפות שהחיים שלהם יסבבו סביב היציבות הרגשית שלכם כל הזמן, יהפוך אותם תוך זמן קצר לממורמרים ואפילו רוצים לתחמן את הרגשות והרצונות שלכם.

מה לעשות במקום? קחו אחריות על הרגשות שלכם וצפו מבני הזוג לקחת אחריות על שלהם. יש הבדל בין לתמוך בבן הזוג לבין להיות חייב לבן הזוג. הקרבה צריכה לעבור כבחירה עצמאית ולא להיות תוצאה של ציפייה. ברגע ששני האנשים במערכת היחסים הופכים להיות אשמים במצב הרוח של השני, זה נותן לשניהם תגמול להסתיר את הרגשות האמיתיים ולעשות מניפולציות אחד על השני.

5. ביטויים של קנאה ״אוהבת״:

מה הכוונה? לכעוס כשבן הזוג שלכם מדבר, נוגע, מתקשר, מסמס, מבלה, או מתעטש בקרבה הכללית של אדם אחר, ואז להוציא עליו עצבים ולנסות לשלוט בהתנהגות שלו. זה יכול להוביל להתנהגויות לא שפויות כמו לפרוץ לחשבון המייל שלהם, להסתכל בהודעות בזמן שהם במקלחת או אפילו לעקוב אחריהם בסתר.

למה זה הרסני? מפתיע שיש אנשים שמתארים את ההתנהגות הזו כביטוי של חיבה, שאם לא מקנאים סימן שלא מספיק אוהבים. זה טירוף. זה משתלט ומניפולטיבי. זה יוצר דרמה לא נחוצה וריבים לא נחוצים ומעביר מסר של חוסר אמון. אם בן הזוג לא יכול לסמוך עלי בקרבת גברים מושכים אחרים, אז זה או שהוא מאמין שאני א. שקרנית או ב. לא מסוגלת לשלוט בדחפים שלי. בכל מקרה, זה לא מישהו שארצה להיות איתו.

מה לעשות במקום? לסמוך על בן הזוג. אני יודעת, זה רעיון קיצוני. קנאה ברמה מסויימת זה טבעי. אבל קנאה קיצונית וניסיון לשלוט בבני הזוג הם סימנים שאתם לא מרגישים שווים, שלכם חסר ערך עצמי ואלו דברים שאתם צרכים ללמוד להתמודד איתם ולא לכפות אותם על הקרובים אליכם. כי בסופו של דבר, התנהגות כזו רק מבריחה את האדם השני.

[קראו עוד על איך להגיב בצורה אוהבת לשמחה של בן הזוג שלכם]

6. לקנות את הפתרונות לבעיות במערכת היחסים

מה הכוונה? בכל פעם שיש קונפליקט במערכת היחסים, במקום לפתור את זה, מנסים לפצות על זה בהתרגשות ורגשות חיוביים שמגיעים כתוצאה מקניית משהו יפה או טיול.

למה זה הרסני? קודם כל, זה מטאטא את הבעיה האמיתית מתחת לשטיח (משם היא תמיד יוצאת ואפילו מחמירה בפעם הבאה). זה מיייצר הנחת יסוד לא בריאה בתוך מערכת היחסים. למשל בכל פעם שבן הזוג מתעצבן על בת הזוג, היא ״פותרת״ את זה בלקנות לו משהו נחמד, או להזמין אותו למסעדה. לא רק שזה יוצר לבן הזוג תגמול על סיבות נוספות לכעוס, זה גם לא נותן לבת הזוג שום מוטיבציה להיות אחראית על הבעיות במערכת יחסים שלה. אז איך זה נגמר? מינוס בבנק ובן זוג שמרגיש שלא קשובים לו.

מה לעשות במקום? נשמע בסיסי - אך להתמודד עם הבעיה האמיתית. דברו על הדברים, חדשו את המשאבים - תקשרו! אין שום דבר פסול בלעשות משהו יפה עבור מישהו אחרי ריב. אבל לא צריך להשתמש במתנות בתור תחליף להתמודדות עם סוגיות רגשיות במערכת היחסים.

[קראו עוד על שיחות קשות כדי ללמוד איך לריב נכון]

צרו קשר

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין אירוע?

אל תהססו, אני נהנית לעזור.

hi@judithkatz.me | לתיאום שיחה לחצו כאן

  • Black Facebook Icon
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram
  • Black LinkedIn Icon
  • Black YouTube Icon