שורה בקורות חיים: התאוששות #15

קורות החיים שלכם - קטנים. צפופים. אין מקום לשוליים. מרשים מאוד, באמת.

המחקר מראה את המחיר לדף המרשים הזה - לחץ, דכאון, חרדה ולעיתים קריסה. זה שווה את זה? קבלו הצעות מהמחקר, איך מנוחה גורמת לנו להיות פרודוקטיביים יותר, וגם להרגיש טוב.

ויסלבה שימבורסקה, מתארת בשיר קורות חיים:

״…מחיר ולא ערך

כותרת ולא תוכן.

מספר הנעליים ולא היעד שאליו הולך

זה שאמור להיות אתה.״

אנחנו חושבים שאנחנו חכמים יותר מהזמן - אם הייתי יכולה, הייתי עכשיו בכמה מקומות בו זמנית.

יותר קורסים, יותר בממוצע, יותר עבודות וגם שעות בעבודה והכי חשוב - יותר שורות בקורות חיים.

אבל יש גם צד של פחות - פחות שינה, פחות מנוחה, פחות כיף, פחות זמן לעצמי.

אכן, מחלקת הבריאות של הארווארד מצאה ש -45% מהסטודנטים מדווחים על דכאון, עד לרמה של קשיים בתפקוד. נמשיך בזה ש - 94% אחוז מהסטודנטים אמרו שהם מוצפים לגמרי מכל מה שיש להם לעשות. אנחנו כנראה לא שונים מהם. יש כאן מערכת אזהרה טבעית של הגוף שלנו, וכדאי שנתחיל להתייחס אליה.

הרופאים מצהירים ש - 80% מהמחלות שלנו כיום הם כתוצאה מלחץ, שגורם להחלשת המערכת החיסונית. מסתבר שאנשים גם נעדרים מעבודה, לרב בגלל סיבות פסיכולוגיות.

אבל רגע. לכל אחד מאיתנו יש איזה שכן, שהוא גם מאוד מוצלח וגם מאוד מאושר, ויש לו זמן להכל, בלי לחץ. מכירים את התופעה המעוררת קנאה הזו? הפסיכולוגיה החיובית שואלת: מי הם האנשים האלו, שהם גם מוצלחים וגם חיים חיים מאושרים ללא לחץ, אפשר ללמוד מהם.

נמצא במחקר שהדבר המרכזי שאנשים אלו עושים, זה להכניס טקסים לחיים שלהם (זוכרים? מייל מספר 1), הטקסים האלו עוזרים להם לא לפספס את מה שבאמת חשוב להם שיקרה. למשל, חשוב להם לבלות זמן רגוע בקרב המשפחה, אז הם ממש מקציבים לכך טקס - כל יום שבת בשעה 11 ללא גמישות וללא יוצא מן הכלל, יש לנו זמן משפחתי. יותר מזה - הם יוצרים טקסים סביב זמני העבודה והמנוחה שלהם!

דבר מאוד מעניין שעלה במחקר הוא שהלחץ אינו הבעיה, אלא חוסר המנוחה.

לחץ יכול גם להיות טוב בשבילינו, הוא מטפח חוסן נפשי, חוזק, ואושר בטווח הארוך.

אפשר להבין את זה דרך עולם הספורט. כשאתם הולכים לחדר כושר ומרימים משקולות אתם מפעילים לחץ על השרירים שלכם. יום ועוד יום, ואחרי שנה אתם כבר מרימים יותר משקל, והנה אתם - חזקים כל כך. איפה הבעיה? אם תלכו לחדר כושר ותרימו את המשקולת שוב, ודקה אחרי זה שוב ושוב ושוב ושוב. נקרעת לכם הרצועה, מתחתם שריר, נפצעתם. זו בדיוק המציאות שהרבה מאיתנו נמצאים בה, רק במקום משקולות, אנחנו מרימים שורות בקורות חיים.

מתח הוא לא הבעיה - זמן ההתאוששות הוא הבעיה!

רובינו יכולים להישאר מרוכזים בין שעה לשעתיים ברציפות, אחר כך הביצוע יורד.

החוקרת פרלאו מצאה שאנשים שממוקדים בין שעה לשעתיים ביום רק בעבודה בצורה מוחלטת מעלים את הרווחה הנפשית שלהם, את היעילות ואת היצרנות בסוף אותו חודש.

אנשים מוצלחים, משגשגים ומאושרים, חווים לחץ בדיוק כמו כולנו, אבל הם גם מקפידים על מנוחה והתאוששות.

טוני שוורץ וג׳ים לוהר במאמרם וגם בספרם The Power of Full Engagement מסבירים לנו מה יעיל, הם מדמים את זה לעולם הספורט ואומרים במקום שנמשיך לנסות לרוץ מרתונים ולהתיש את עצמינו, אנחנו צריכים לעבור לשיטה של ספרינטים. למה? כי אנו יכולים להיות מרוכזים וממוקדים לזמן מסויים בלבד, בהתאם למחזורים הביולוגיים שלנו. טווח הזמן שבו אנו יכולים לעבוד עבודה אפקטיבית נע בין 60-120 דקות - בממוצע 90 דקות. כל אחד מאיתנו קצת אחר. אחרי כל ״מקצה״ כזה של עבודה מגיעה לנו הפסקה של רבע שעה לפחות. חשוב לי לחדד. ההפסקה הזו נועדה למנוחה. לא למיילים, לא לעבודה קטנה שלא דורשת מחשבה, אלא למנוחה של הראש באמת כמו למשל מדיטיציה, אוכל, חדר כושר, טיול, פגישה עם חבר, הקשבה למוזיקה נעימה (ראו מייל מוזיקה).

בנוסף, הצורך במנוחה צריך להתבטא בכמה רמות: הפסקות של 15 דקות לא יספיקו בטווח הארוך. אנחנו זקוקים גם לרמת ביניים של הפסקה - שינה טובה של 7-9 שעות בלילה, יום הפסקה בשבוע. גם אני כמוכם מנסה לשכנע את עצמי שאם אני אשן פחות בלילה, יהיה לי יותר זמן ביום לעשות דברים, המחקרים אומרים אחרת: פחות שינה= יותר לחץ, פחות פרודוקטיביות, פחות יצירתיות. יצירתיות זה לא משהו שאנחנו מוכנים לוותר עליו. מחקרים מראים שאנשים שלוקחים יום מנוחה בשבוע הם יותר פרודוקטיביים בשאר ימות השבוע, זה משתלם.

הדבר האחרון, זה חופשות. שבועיים, חודש. ההתנתקות האמיתית הזו יכולה להעניק לנו אנרגיות שאין להן תחליף, זו השקעה לטווח הארוך (ראו מייל מספר 7, אם נעשה פחות, נשיג יותר).

כמובן שיש תקופות בחיים שנדרש למרתון של חודשים, למשל בלידת תינוק ההתאוששות לא ממהרת להגיע. הגוף והנפש שלנו נועדו להתמודד עם תקופות כאלו בתנאי שבסוף המרתון תהיה תקופת התאוששות.

המשימה שלכם בשבוע הזה, היא להקדיש מחשבה ולקבל החלטות בנוגע לזמני המנוחה שלכם. האם אתם עושים הפסקות במשך היום? האם אתם ישנים מספיק בלילה? מתי פעם אחרונה הייתם בחופשה?

מתי פעם אחרונה הייתם בחופשה? מגיע לכם. זה יגרום לכם להיות פרודוקטיביים יותר.