כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
בטקס פרסי הגראמי של שנת 1971 זכתה קרול קינג בפרס "השיר הטוב של השנה" לשירה: "You've Got a Friend". "כשאתה מדוכא ומוטרד, וצריך קצת יחס אוהב. כששום דבר לא מסתדר. עצום את עינייך וחשוב עליי, אני אהיה שם מיד, להבהיר את החשוך שבלילות", שרה קינג מול הפסנתר התמידי שלה. "אתה רק צריך לקרוא בשמי, ואתה יודע - איפה שלא אהיה, ארוץ לקראתך. חורף, אביב, קיץ או סתיו, כל מה שאתה צריך לעשות, זה לקרוא אליי".
"אנשים אחרים חשובים לנו", כך היה פותח פרופ' כריסטופר פטרסון המנוח את הרצאותיו. פטרסון, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מישיגן הכיר מקרוב מחקרים רבים שהראו שחברים אינם רק שותפים לבירה, הם באמת משפיעים על חיינו. בחברת אנשים אהובים אנחנו מרגישים עונג, משמעות, בטחון, אהבה, שמחה, סיפוק והכרת תודה. אנחנו צריכים אנשים אחרים כדי לשחק, לאהוב ולעבוד.
משאב האושר האולטימטיבי
אם הייתם משקיעים עכשיו בגרסה הטובה ביותר שלכם, איפה הייתם משקיעים את הזמן והאנרגיה? צבירת כסף, מעמד חברתי, קריירה, תהילה, שיפור המצב הבריאותי, ומערכות יחסים. במה הייתם בוחרים? המחקר מגלה שמערכות היחסים שלכם יעידו יותר מכל הרשימה הארוכה והחשובה הזאת, עד כמה תהיו מאושרים.
מחקר מאוניברסיטת הרווארד עקב במשך 80 שנים אחרי קבוצת נבדקים (היום הם עוקבים אחרי הילדים שלהם). פרופ' רוברט ולדינגר ממובילי המחקר מספר בהרצאת הטד שלו : ״מאז 1938, עקבנו אחרי שתי קבוצות של גברים. הקבוצה הראשונה התחילה במחקר כשהם היו בשנה השנייה בהארוורד. כולם סיימו את המכללה במהלך מלחמת העולם השנייה. רובם הלכו לשרת במלחמה. הקבוצה השנייה שעקבנו אחריה הייתה קבוצה של גברים מהשכונות הכי עניות של בוסטון של שנות ה-30. רובם חיו בדירות, בלי מים זורמים״.
מתוך מאגר הנתונים העצום הצליחו החוקרים להוכיח שאנשים שהחזיקו במערכות יחסים משמעותיות חוו פחות כאבים פיזיים, הראו פחות הידרדרות גופנית ונטו לחיות זמן רב יותר. ולדינגר מסביר שמערכות יחסים טובות שומרות עלינו בריאים ומאושרים. הוא מאמין שהידיעה שיש לנו אדם לסמוך עליו בעת הצורך עוזרת למערכת המוחית שלנו להירגע ולחוות פחות מצבי מצוקה. מחקר נוסף בהרווארד גילה שככל שהיו לנשים יותר חברות, כך היה להן סיכוי נמוך יותר לפתח מחלות כשהן התבגרו, וסיכוי גבוה להרגיש שבעות רצון מחייהן. חוקרים אחרים מאוסטרליה סקרו 1,500 אנשים בני 70 במשך עשר שנים. הם גילו שאנשים שיש להם רשת חברתית גדולה וחזקה הקטינו את הסיכוי שלהם למות ב-22% לעומת אלה שהיו להם פחות חברים.
חברים לא עוזרים לנו רק להיות בריאים, אלא גם מסייעים בהחלמה. זה לפחות מה שגילה המחקר שחקר נשים שהתמודדו עם סרטן השד. הנשים החברותיות במחקר החלימו מהר יותר, חוו פחות דיכאון ותשישות בהשוואה לנבדקות שדיווחו על עצמן כמעוטות חברים. במטה - אנליזה שפורסמה ב- Public Library of Science" Medicine", נמצא שמערכות יחסים טובות מגבירות את סיכויי ההישרדות ב-5%. הסיכון שמהווים חיים שאין בהם מערכות יחסים טובות שווה בערך לעישון 15 סיגריות מידי יום. הוא גם מסוכן יותר מהשפעות השליליות של אלכוהוליזם והשמנת יתר.
אם הייתם פוגשים את ננסי מקין, היא הייתה מספרת לכם מניסיונה האישי על ההשפעה המופלאה שיש לחברים על חיינו. ננסי שקלה 320 ק"ג. היא לא יצאה מהבית, שקעה בייאוש, והשתמשה באכילה רגשית כדי להתמודד עם האומללות שלה. ביום הולדתה אחותה קנתה לה מחשב נייד. ננסי השתמשה בו כדי להיכנס לצ'אטים בהם יכלה להיות פשוט ננסי, ללא עודף המשקל החריף שלה. "אנשים זרים קיבלו אותי על בסיס החשיבה והנפש שלי, הרגשתי נאהבת", סיפרה. מתוך הקבלה וההכלה שקיבלה ננסי מחבריה לצ'אט, ללא כדורים, ניתוחים, ואפילו ללא פעילות גופנית מיוחדת הצליחה ננסי להוריד, (תחזיקו חזק) - 240 קילוגרמים. "לא הייתי צריכה לאכול כל כך הרבה", סיפרה. "חשבתי שאהיה מאושרת אם אצליח להוריד 20-30 קילוגרמים. אבל ההרגשה הטובה הגיעה מהחברים שלי".
מה הקשר בין חברים לבריאות פיזית? שני המחקרים הבאים מנסים להסביר. במחקר מ-2011 מאוניברסיטת קונקורדיה בקנדה בחנו את רמת הקורטיזול בדמם של ילדים בכיתות ה'-ו'. קורטיזול הוא הורמון המופרש לדם במצבי לחץ, אשר במינונים גבוהים עשוי לגרום לדיכוי המערכת החיסונית ופגיעה בזיכרון. הם נתנו לכל הנבדקים מטלה מלחיצה, כאשר פעם אחת היו החברים שלהם לידם, ופעם עשו את המטלה לגמרי לבד. החוקרים מצאו שרמות הקורטיזול עלו רק כשהתלמידים נמצאו לבדם. מחקר אחר מאוניברסיטת אוקספורד מצא קשר בין שחרור אנדרופינים לבין קשרי חברות. אנדרופינים הם מעבירים עצביים במוח האחראיים על שיכוך כאב ושיפור מצב הרוח. נמצא שקשרים חברתיים מהווים טריגר להפרשת אנדרופינים. אלה בתגובה עוזרים לנו להתמודד עם כאב ולחץ. [קראו עוד על ההשפעה של מכשירים סלולריים על מערכות היחסים שלנו]
השחקנים על הלוח משתנים כל הזמן
אם חייתם מספיק זמן אתם בטח יודעים שקשרים חברתיים רבים לא שורדים את מבחן הזמן. אנשים מחליפים עבודות, עוזבים את הלימודים, ועוברים לערים ומדינות אחרות. אבל אל תדאגו, זה לגמרי נורמלי. קבוצת המחקר של מייקרוסופט מצאה שבממוצע יש לאדם 396 חברים במהלך תקופת חייו, אבל רק 33 (כלומר; 1 מתוך 12) יישארו איתו שנים ארוכות. מתוך 33 המופלאים, רק שישה יקבלו את התואר: "חברים קרובים". 27 האחרים יהיו מכרים, חברים לבירה, שכנים או קולגות. סוציולוג הולנדי בשם ג'רלד מולנהורסט מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד חקר מדגם מרשים של 1,000 אנשים בני 18- 65 וראיין אותם פעמיים. בתחילת המחקר ושבע שנים אחריו. הוא גילה שהנבדקים שלו החליפו מחצית מהחברים שלהם, 30% מהחברים נשארו באותו מדרג חברות (כלומר "קולגה, "חבר טוב", "מכר").
החוקרים מאוניברסיטת אספו בפינלנד גילו עוד נתון מעניין שמתרחש במעברים בין תקופות החיים השונות שלנו. הם נתנו לתלמידי תיכון שהתחילו ללמוד בקולג' טלפונים ניידים ועקבו אחר ההתכתבויות שלהם במשך שנה וחצי. הם גילו את מה שכולנו מכירים מקרוב; חלק מהחברים בתיכון נשארים איפשהו שם, ובמקומם אנחנו מקבלים אנשים ופרצופים חדשים. מה שנותר קבוע במעבר בין תקופת התיכון הנערית, לתקופת הקולג' הפרועה היו מספר החברים שהמשתתפים דיווחו עליהם כחברים קרובים. אנשים שהיו להם המון חברים קרובים החזיקו מעגל חברתי בעל מספר זהה, ואנשים שהסתפקו קודם בפחות חברים קרובים ניהלו את אותו מספר של קשרים חברתיים. [קראו על שישה הרגלים שמזיקים למערכות יחסים]
יחסים ששווה להחזיק בהם
לפני שאתם מתפתים לחדש את כל הקשרים מהעבר, להשאיל כמה מהחברים של בני הזוג, ולאמץ את ההומלס מפינת הרחוב כדי להגדיל את מעגל החברים שלכם, הרשו לי לצנן את ההתלהבות. קשרים חברתיים זה טוב, בתנאי שהם קשרים משמעותיים. פרופ' רוברט ולדינגר מסביר שההשפעות החיוביות של מערכות יחסים מגיעות רק כשאותן מערכות יחסים הן עמוקות ומשמעותיות. מערכות יחסים כאלה מתאפיינות בכנות, קבלה, הכלה, שיתוף, הפריה הדדית, אמון ותמיכה. בכתבה הבאה אספר איך המחקר מציע לכם להשיג מערכות יחסים משמעותיות, איך להשקיע בהן נכונה, וגם איזה סוגי של חברים ישנם, ואילו מהם כדאי להרבות.
ספרו לי על מקרה בו חבר שלכם הצליח לרגש, לגעת או לעודד אתכם במיוחד. כתבו על כך בקבוצת הפייסבוק שלנו.
שלכם, יהודית.