קנאה זו לא מילה גסה #96

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

הבוס שלכם נכנס למשרד ב-10 כשאתם שוקעים בעבודה כבר מ7:30. הוא מפזר גלאם לכל עבר, מספר אגב כך על הריצה שהוא מקפיד עליה עכשיו עם המאמן האישי שלו על שפת הים. "זה עושה פלאים". הוא חושף שורת שיניים לבנה כל כך, עד שאתם שוקלים להציע לו להשתתף בפרסומת למשחת שיניים. על שולחן העבודה שלו מונחת תמונה פוטוגנית-להחריד של אשתו המקסימה ממקום אקזוטי, שלכם לא יהיה את התקציב לקפוץ אליו גם השנה, והוא עוד מתעקש לספר לכל-מי-שרק-מוכן-לשמוע על הפרויקט החלומי והחדשני שהוא מקדם. בשלב הזה אתם יכולים להרגיש את הבערה הפנימית מתפשטת בעורקים שלכם. זה לא שאתם לא שמחים בשבילו על כל השפע בחייו, זה שפתאום המחשבה על מה יקרה אם חלילה יפוטר המצליחן המעצבן, יעזוב או סתם יגלה שייעודו האמיתי הוא למעשה על מאדים, נעשית מוחשית מאוד, ואפילו די מהנה.

אתם מקנאים.